שיחה:רש"י/סנהדרין/עד/א
רד"ה ואפילו מצוה קלה
- - הועבר מהדף רש"י/סנהדרין/עד/א
בגמ' שלפנינו יש ב' מימרות שכתוב בהם אפי' מצוה קלה א. על שעת השמד שיהרג ואל יעבור ב. על פרהסיא. לא ברור על מה רש"י כיון לפ' בראשו' מצאנו חילוק הטעם שפרהסיא יהרג זה ברור מבואר בגמ' עצמה שזה משום חילול השם, על שעת השמד נראה שיש בזה מחלוקת אם חילול השם או כדי שלא יראו הגויים שהמצוות קלות עלינו, עי' רמב"ן כתובות ג' ב' וראה גם ל' יד רמ"ה כאן (וז"ל: כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא שנו דבשאר עבירות יעבור ואל יהרג אלא שלא בשעת השמד אבל בשעת השמד אפי' בשאר עבירות יהרג ואל יעבור מפני קידוש השם ותו משום דאתי למסרך. ויש אומרים שלא ירגילו העכו"ם להמריך את הלבבות בכך), לפי זה נראה שרש"י דיבר על שעת השמד, אמנם ברי"ף הובאו ב' המימרות ולגבי שעת השמד לא כתוב אפי' מצוה קלה, [יש לעי' האם ההשמטה מכוונת] רק לגבי פרהסיא, בנמוק"י מביא את ל' רש"י האם יש ללמוד מכך, עי' ובדרך אגב בל' הנמוק"י לא כתוב 'להמריך' אלא 'להמריד'. זליג ליב ברוורמן (שיחה) 17:06, 14 בנובמבר 2021 (IST)
- - סוף העברה
- זיל בתר טעמא 'שלא יבואו העכו"ם להמריך הלבבות לכך', האם שייך האי טעמא בפרהסיא? הלא פרהסיא הוא פרהסיא דישראל והמאנס הוא עכו"ם אחד וכמו בכל מאנס בינו לבין עצמו ומ"ט ניחוש כאן יותר שיבוא יותר להמריך מבשאר מאנס ישראל ביחידות?
- אמנם באמת ההערה מל' הנמוקי יוסף הערה אלימתא, ויש להוסיף מל' רש"י לכך. דאי מיירי בעצם השמד שלא יבואו להמריך לב ישראל בשמדות, יותר הוה לי למימר שלא יבואו להמריך הלבבות בכך, היינו בשמדות. אבל ל' לכך משמע שמביאים הישראל לאיזה דבר, ול' להמריד לכך א"ש היטב אם הכוונה היא לפרהסיא, היינו דאם נתיר בפרהסיא, אז לא מיבעיא דנפיק מינה חילול השם מה שעובר בפרהסיא, אלא שגם העכו"ם ירצו להמריד לכך דייקא כדי שלא רק יעשה העבירה אלא ג"כ יחלל שם שמים. אמנם עיקר הגירסא קצת צ"ת מהו 'להמריד הלבבות' ודוקא 'מורך בלבבם' מצינו בקרא. LakewoodNJ (שיחה) 22:47, 16 בנובמבר 2021 (IST)
- א. בביאור 'מתיבתא' נקטו לפשוט דרש"י אזיל אקמייתא.
- ב. LakewoodNJ, לא הבנתי דבריך. למה לא שייך 'להמריך הלבבות לכך' היינו שעושים בפרהסיא כדי להטיל מורא על שאר היהודים? השתתפו בעריכה והגהה! "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 23:00, 16 בנובמבר 2021 (IST)