שו"ת חתם סופר/ד/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:21, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png יא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שלום לדייני ישראל ה"ה הרב המאה"ג המופלג כבוד מה"ו ליב שוואב נ"י אב"ד דק"ק פעסט ובית דינו הרבנים מופלגים מו"ה שמעון נ"י ומה"ו עזריאל נ"י:

ההכרח לא יגונה לצאת בכותבת הגסה לכבוד ר"מ נ"י הנה הגיע לכאן שליח הגט לאשה בילא חי' ולא מצא אותה בקהלתינו אז ורצה למנות שליח אחר בחריקאו ואמרתי כי קשה עלי מאוד לכתחלה למנות שליח שני כי כ"כ בד"מ סי' קמ"א אות כ"ה וז"ל ונראה כ"ז לא מיירי אלא בשאמר לו סתם הולך אבל כשנותן לו רשות למנות שליח אחר כמ"ש בהרשאה פשיטא דמותר למנות אחר שלא אונס כלל וכמ"ש הרי"ף דאין צורך להרשאה אלא בשביל זה ודלא כמ"ש בסדר גטין סי' ע"ו דאין לעשות שליח כ"א חלה או נאנס עכ"ל וכיון דבעל סדר הגט החמיר קשה עלי לעשות נגד דעתו ומ"מ לבסוף נתרציתי להושיב ב"ד ולמנות שליח שני אך בקראי ההרשאה נשמטו אלו התיבות [וכ"ך אמ"ר לפנינ"ו הבע"ל פב"פ הול"ך ג"ט ז"ה לאשתי פב"פ ות"ן אות"ו ליד"ה] כל אלו התיבות נשמטו נמצא אין לנו עדי' המעידי' שאמר הבעל כלל להיות לו רשות למנות שליח ע"כ אמרתי בשום אופן לא ימנה שליח אחר ע"כ המתין כאן עד בוא תשובתו ושכר המתנות שילמו לו במיטב:

שוב ראיתי בההרשאה כתוב פ"א פע"ס בלי טי"ת במקום פעסט ואף ע"ג דהוה טעות דמוכח מ"מ מילתא דתמי' על גברי רבא שלא השגיחו על כיוצא באלו ומה הפסד לכתוב הרשאה אחרת כראוי:

ובהדי שותא אספרה כמו בשנת תקנ"ח בנסעי מק"ק דרעזניץ לישב על כסא רבנות דק"ק מאטערסדארף קבלתי פני הגאון מה"ו משולם דיסמנעץ זצ"ל פה ק"ק ובאותו פרק הביא לפניו ספרא דדיינא הרשאה לשליח גט שנשלח מכאן למקום אחר ודקדק הגאון על קוצו של יו"ד ואמרתי לו הלא כל הני דקדוקים בהרשאה הוא מטעם שכ' הריב"ש בשם רבו הר"ן שיש לחוש כיון שלא דקדקו המסדרי' בהרשאה שמא גם בגט לא דקדקו בכמה דברים ורמזו רמ"א סי' ק"מ סוף סק"ל וזה לא שייך גבי רבנן דרב גוברי' ומי יהרהר והשיב לי זה הי' בדורו' הראשונים שהי' השלוחי' בחזקת צדיקי' ומהימן בפ"נ ובפ"נ וההרשאה הוא רק ליתר שאת ואין לדקדק כל כך אבל בזמנינו אלו בעו"ה אין חזקת שלוחי' כשרי' ועיקור הקיום הוא ההרשאה ואם פסולה היא אין לנו קיום על הגט אלו דבריו זצ"ל ומזקנים אתבונן אם כך בשנת תקנ"ח מה נאמר בשנת תקצ"ט אשר בעו"ה ירד הדת אלפי' מעלות אחורנית שיש לדקדק יותר ויותר:

שוב תמהתי על חכמים שכמותם היות שבהרשאה נכתב פעסט דמתקריא פעשט ולא הוזכר שם לאטי"ן פעסטה וכמ"ש בס' טיב גטין יע"ש א"כ מה הי' למעלתם לחתום בקיום באנפנא חתמו וכו' בק"ק פעסטה ויאמרו עיר אחרת היא ושם חתמו בפני הב"ד ולעיל כתי' שחתמו עצמם בפעסט וכל עצמי איניני מכיר מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבני' קדמוני' שלפני פר"מ ולדעתי גם הקדמוני' הי' בקיאי' ללועזי' בלע"ז אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת דפוס וויען דף וי"ו ע"א ועל לשונם יע"ש ואין להאריך בזה בעו"ה:

ובפתחי הגט קראתי שם הלעז בעטי והעומדי' אומרי' שנקראת שמה בעטיל ורוב הנוצרי' נקראי' כן והבנתי כוונת מעל' שהלמ"ד הוא רק שם קטנות ותוספא בעלמא אך הרבה כרכורי' כרכרו האחרונים בזה יע"ש בשמות נשים דבית שמואל באות בי"ת ויעיי' היטב טיב גטין ובלא"ה אני מסופק בשם גיות שאינם נותנים מהעריסה רק להדמות להם אם שייך בזה לחלק בין עיקור שם לשם קטנו' ולכל הפחות הי' למעלתם לכתוב לנו אגרת בזה להודיענו כי כך הסכימו ומאיזה טעם וכמ"ש בסדר גטין שראוי לעשות ומ"מ לא הקפדנו כל כך דכאן במקום הנתינה לא נודעת אלא בשם יהדות בילא חיה ובפרט בית אבי' של זו המה צדיקי' ואינם משנים שמותם ע"כ אין קפידא כל כך:

אך דא עקתא כי הסופר לא השגיח וכ' וכדו בוי"ו קצרה ראש עבה וירך קצר אינו נמשך וכדו לסופו של כף כדו ואע"ג דאינו דומה ליודי' של כתיבת אותו הגט אך גם לוי"ו אינו דומה ומחמת עובי הראש וקוצר הרגל נראה כיו"ד גדולה:

ולדעת הרמב"ם אם לא האריך הווי"ן פסול ולהרא"ש והרוב הפוסקים כשר במקום עיגון אך אם נדמה כיו"ד אז אם איכא תרתי לטבותא א' שהבעל אינו מערער ושנית שהבעל לא ציוה לסופר לכתוב כך א"כ כשר ופליגי הרא"ש והריב"ש דלהרא"ש יתקן הב"ד דאנן סהדי רצון הבעל שהב"ד יתקנו והריב"ש ס"ל טוב ליתנו כך מלתקן ע"י סופר שלא ציוה הבעל ובס' גט פשוט סי' קכ"ו העלה לקיים דברי שניהם ולתנו פעמיים א' כמו שהוא ושנית אחר תיקון ע"י סופר וכן עשינו מעשה בגט זה אך הי' לו לבעל גט פשוט לעורר נהי דלהרא"ש נימא שמעיקרא כוונת הבעל שתיקוני' כאלו יש רשות לב"ד לתקנו ונאמר גם כן שהבעל שעשאו לזה שליח הי' כוונתו שאם יצטרך הגט תיקון יהי' שלוחו גם אחר תיקונו מ"מ מה נעשה בהשליח עצמו דמכיון שהוציא הגט בפ"א מתחת ידו ומסרו להאשה כבר עבר שליחתו ועשה שליחותו ואיך יחזור ויתנו לה אחר התיקון ע"כ הוצרכנו לגלות להשליח כי כך הוא שיש לנו קצת פקפוק על הגט ולכשיוציא מת"י למוסרו להאשה יהי' כוונתו שאם אין גט זה עדיין מתוקן כראוי אינו מבטל שליחותו עדיין וחוזר ונותנו לה. וע"ד העדי' שחתמו על הגט קודם תיקון ולא אח"כ כ' גט פשוט שצ"ל דהרא"ש סמך על עדי מסירה כרתי והסופר קודם שיתקן יאמר לשמו ולשמה לשם גירושין. ולולי דמסתפינא פן יחשדוני שומעי' הייתי מחזיר הגט וההרשאה וידעתי כי אני מדבר על לב מבין ואזן שומעת אלקים יברך אתכם ואותנו בשלום וברכה וכל טוב כנפש א"נ. פ"ב יום ד' י"א למב"י קצט"ל.

משה"ק סופר מפפד"מ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון