תוספות רבי עקיבא איגר/בבא קמא/ח

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ בבא קמא ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות סד] תוי"ט ד"ה בנזק. דדנין אדם מאדם. אע"ג דלהא לא איצטריך דממילא הוי אמרינן עין תחת עין ממש. מ"מ איצטריך דלא נילף ממכה בהמה. תוס' וקשה לי דהא אין דנין ג"ש אא"כ נתקבלה מסיני א"כ אם איתא דילפינן הכאה מאדם לא לגמור בסיני כלל הגז"ש וממילא נדע דעין תחת עין ממש דהא ליכא למילף הכאה הכאה מבהמה כיון דלא נתקבל' מסיני (אלא ודאי הג"ש דנתקבלה מסיני הוא הכאה הכאה מבהמה). ולומר דאיצטריך הגז"ש למילי אחרינא הא מסוגיא לא משמע הכי מדאמרי' וכי מאחר דכתיב ולא תקחו כופר מכה מכה למ"ל ועי' בתוס' ד"ה מכה מכה למ"ל וצ"ע:

[אות סה] הר"ב ד"ה החובל. היה מוכר עצמו בעבד עברי. אבל הרא"ש כ' דשמין אותו כעבד כנעני דיכול למכור עצמו לעולם. משא"כ ע"ע דא"א להיות נמכר לעולם. ואם ישומו בכל ו' שנים פעם אחר פעם יעלה הערך יותר ממה שיעלה הערך כששמים אותו פעם א':

[אות סו] תוי"ט ד"ה כאילו הוא שומר. משערים השבת כאילו וכו'. בשבת ל"ש כן דהרי אין השבת מה שקטיעת רגליו מפסידו אלא מה שהחולי מפסידו ממלאכה שיכול לעסוק אחר שיתרפא אבל באמת בהרא"ש כ"כ אנזק דבנוקב מרגליות וקטע ידו שמין כמה עבד נוקב מרגליות נפחתו דמיו בחסרון ידו. ובקטע רגלו אף דאין רבו מקפיד על חסרון ולא נפחת דמיו. מ"מ שמין אותו כאלו לא היה נוקב מרגליות ובשאר כל אדם העומד לימכר לכל תשמיש דהרי אם ירצה לא יקוב מרגליות עיי"ש:

[אות סז] במשנה נפל מן הגג. אם נפל ברוח מצויי' חייב בכל חוץ מן בושת ואם נפל ברוח שאינו מצויה פטור בכל חוץ מן הנזק (מימרא דרבא ספ"ב דמסכתין):

[אות סח] הר"ב ד"ה והמתבייש. מפצע תחת פצע דקרא יתירא היא. עי' במסכתין (פ"ב מ"ו) בתוי"ט ד"ה סימא:

ג

[אות סט] במשנה בהם חבורה. ומשכחת לה דחייב בכל כגון שסכו נשא (סם המשיר השער ואינו חוזר) ואיכא נזק דאפחתי' מכספיה דמום הוא. ואית ביה צער כגון דאית ליה קרטופני ברישי' כו' אבל בהכהו על ידו וסופו לחזור אינו חייב בנזק כלל. אלא משלם לו שבתו שבכל יום ויום. גמרא (דפ"ו ע"א):

ד

[אות ע] תוי"ט ד"ה נתגרשה. כן כתב שלטי הגבורים דלא כהרא"ש. תמיהני דנקט התוי"ט לדברי הש"ג לעיקר אשר הם דברי תימה דאיך שייך לומר דבנ"מ הוי רק חוב ויכולה למחול הא לכל הטעמים דיכולים למחול במכר שט"ח אם מטעם דהוי קנין גרוע דהוי מילי ומדאורייתא לא הוי קנין כלל רק מתחז"ל אם מטעם דשעבוד גוף א"י למכור מוחל לשעבוד הגוף. וזה ל"ש הכא בנ"מ דהוי מכירה מעליא ומדינא יכולה למכור להפקיע לגמרי מבעלה כמו כל מוריש שיכול למכור ולא יירש יורשו אחריו. אלא דמתקנת אושא א"י למכור ולהפקיע מבעלה דעשאו לבעל כלוקח ראשון. והיינו לענין אם תמות ראשון דהוא יורשה הוא כלוקח ראשון. אבל המכירה לכשתתגרש או כשתתאלמן הוי מכירה גמורה מדינא. ומה מחילה שייך כאן. והרא"ש לא חידש רק דאפי' נכסי צ"ב מ"מ א"י למחול. אבל נ"מ פשיטא ופשיטא שכך הוא. ולהדיא אמרי' בסוגי' דמיירי בלית לה נ"מ (ומה דאמרי' אח"ז בסוגיא דפ"ט אלא משום דשמואל. היינו על קושיא ותזבן כתובתה). ואף דמלישנא דהרע"ב שנכסי אשה משועבדים לבעל ולפירות וכך הוא ברש"י ומינה דייק הא"ז בהגהת אשר"י דרש"י ס"ל דמתני' מיירי אף ביש לה נ"מ. אבל טעמא לא ידענו. ומצאתי ביש"ש דכתב על הא"ז הנ"ל ושרי ליה מריה דאיך אפשר לומר נגד סוגיא ערוכה דמוקי דוקא בלית לה נ"מ. ונדחק שם בלשון רש"י. וגם הרי"ף והרמב"ם דלא כתבו במפורש דלית לה נ"מ ליכא ראיה עי"ש. על כל פנים בפשטות כל הפוסקים כן הוא דביש לה נ"מ תמכור בט"ה. וכן הוא בהגהת ש"ע סימן (תכ"ד סעיף ט') אפילו בנכסי צ"ב בפשיטות. ואם בא תוי"ט לתרץ לישנא דהרע"ב לא הו"ל לסיים דלא כהרא"ש דמשמע דנקט לעיקר כש"ג:

ו

[אות עא] תוי"ט ד"ה אחרים שקצצו. שאינו לוקה. בתוס' כתבו עוד דס"ל כר"מ דלוקה ומשלם והכי מוכרח לומר לר"ל דס"ל פ"ג דכתובות דחייבי מלקות שוגגים פטורים כיון דאילו אתרו ביה פטור כי לא אתרו בי' נמי פטור ע"כ דס"ל כר"מ דלוקה ומשלם ולפ"ז תמוה לי בסוגיא דכתובות (דף ל"ה ע"ב) ולרבה חידוש שחידשה תורה בקנס מתני' כמאן מוקי לה אי כר"מ קשיא בתו כו'. והוכיחו מזה תוס' שם (דף ל"ב ע"א ד"ה דאין לוקה כו') דלית מאן דס"ל לוקה ומשלם רק ר"מ דאף דר"ע סבר דעדים זוממים קנסא. מ"מ י"ל דלא יליף ממש"ר. דאל"כ הא י"ל דמתני' כרע"ק דלוקה ומשלם אית ליה. ולא מצינו לו דסבר מת ומשלם. עיי"ש. מ"מ היאך אמרינן עלה דפירכת מתני' כמאן מוקים לה. הניחא אי סבר לה כר"י כו' אלא אי ס"ל כר"ל היכי מתרץ לה. הא אם יסבור כר"ל ממילא מוכח ממתני' דהכא דרע"ק דקאמר אחרים שחבלו חייבים דס"ל כר"מ לוקה ומשלם ואתיא מתניתין כרע"ק. וצלע"ג:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.