גליוני הש"ס/שבת/עה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף ע"ה ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף ע"ה ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|קורעין}} בה כו'.''' נ"ב | '''{{עוגן1|קורעין}} בה כו'.''' נ"ב עיין ליקוטי שו"ת חתם סופר סי' ח': | ||
'''{{עוגן1|אסור}} לספר הימנו.''' נ"ב | '''{{עוגן1|אסור}} לספר הימנו.''' נ"ב כלשון זה ברכות מ"ד ב' וע"ע ע"ז ל"ה ב' לא תישתעו בהדי' דאיבו דקאכיל לחמא דארמאי ויש גורסים שם מיני' דאיבו וכן נראה מהך דכאן ודברכות דאמר הימנו ולא אמר עמו ואולם הפי' כאן ובברכות הוא עמו עיין ברכות שם ברש"י וע"כ גם בע"ז שם אע"ג דגרסי' מיני' י"ל פירושו עמו וע"ש בר"ן ועיין מש"ש בגליון וע"ע סנהדרין נ"ב ב' סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף ושם ג"כ תיבת הימנו פירושה עמו: | ||
'''{{עוגן1|מגושתא}} רב ושמואל כו'.''' נ"ב צע"ק מסוטה כ"ב א' עש"ה דמוכח ממאי דאמרי אינשי רטין מגושא כו' דמגוש הוא מכשף וע"ע לקמן קל"ט א' רש"י ד"ה בטלי אמגושי וד"ה סיגיך עש"ה וע"ע סנהדרין ל"ט א' ע"ש ברש"י ד"ה אמגושא ובב"ב נ"ח א' רשב"ם ד"ה אמגושא וע"ע רש"י סנהדרין צ"ח א' ד"ה אמגושי וביומא ל"ה א' ד"ה פרווה אמגושא: | '''{{עוגן1|מגושתא}} רב ושמואל כו'.''' נ"ב צע"ק מסוטה כ"ב א' עש"ה דמוכח ממאי דאמרי אינשי רטין מגושא כו' דמגוש הוא מכשף וע"ע לקמן קל"ט א' רש"י ד"ה בטלי אמגושי וד"ה סיגיך עש"ה וע"ע סנהדרין ל"ט א' ע"ש ברש"י ד"ה אמגושא ובב"ב נ"ח א' רשב"ם ד"ה אמגושא וע"ע רש"י סנהדרין צ"ח א' ד"ה אמגושי וביומא ל"ה א' ד"ה פרווה אמגושא: | ||
'''{{עוגן1|מניין}} שמצוה כו'.''' נ"ב | '''{{עוגן1|מניין}} שמצוה כו'.''' נ"ב עיין שו"ת רד"ך בית ט"ו שכ' לאחד מחכמי הדור וז"ל ומה שכתבת לי שכבודך מאמין שלא ראיתי הגמ' ואם ראיתי שכחתי יען עלותי בשמי מרומי אקלידס בזה אני משיב למעכ"ת הלואי שיזכני השם ללמוד מחכמת ראיית הירח עפ"י החשבון שעליה נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם כו' כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' קדוש החודש וגם כן היא בכלל והגית ואף דשמואל ירחינאה לא הוי עסיק בה אלא בבית הכסא [מדרש הובא בתוס' תענית [[תוספות/תענית/ז/א#אף|ז' א' ד"ה אף]]] זהו בשאר הכוכבים אבל בראיית הירח שנמצא כמה לשונות מהתלמוד בנויים עליו פשיטא דהוי מחכמת תורתינו הקדושה עכ"ל ועיין שו"ת שבות יעקב [[שבות יעקב/ג/כ|ח"ג סי' כ']] דכ' דקידוש החודש להרמב"ם בנוי על חכמת האומות כמ"ש בעצמו ואין זו היא חכמה המיכוונת בגמ' כאן שהרי נאמר כי היא חכמתכם וגו' מכלל דעכו"ם לא ידעי לה וע"כ אין מצוה כלל בלימוד קידוש החודש להרמב"ם וע"ש עוד טעם דעיקר חכמת האומות בזה בנוי' על יסוד שהעולם הוא ככדור והוא נגד משמעות ש"ס חגיגה ע"ש שהביא מכמה ספרים בזה וכן ראיתי בס' עליית אליהו בשם הגר"א מוילנא ז"ל שהית' סברתו שאין העולם כדורי מדכתי' לאחוז בכנפות הארץ ומבואר בסיפרי אקרא דעל ארבע כנפות כסותך למעט קרן עגולה דאין לו כנפות הרי דבעיגול לא שייך ל' כנפות ואולם בזכרוני מהרמב"ם במורה ח"א חושב ד"ז שהעולם כדורי כמו מושכלות ראשונות וכן משמע בגמ' ע"ז מ"א א' ע"ש בתוד"ה ככדור וכ"ה להדיא ברבה נשוא עה"כ מזרק אחד כסף ע"ש וכ"ה גם בזוהר וגם אין זו סברא לבד של חכמי האומות רק הוא מבואר במופת וכבר האריכו בזה בביאור ש"ס חגיגה הנ"ל: | ||
'''תוד"ה {{עוגן1|טפי}}''' כ' '''וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת כו'.''' נ"ב | '''תוד"ה {{עוגן1|טפי}}''' כ' '''וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת כו'.''' נ"ב עיין ספר חידושי גור אריה כ' דהא דאמרי' הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב הכוונה דכיון דמקלקל חייב הא חזינן דנחשב המקלקל כאילו הוא מתקן וכל תיקון הוא הנאה וא"כ כיון דאחשבי' רחמנא לנהנה לכן גם מתעסק חייב דמתעסק הא חייב בנהנה וכדאמרי' דמתעסק בחלבים כו' חייב שכן נהנה וא"כ הרי אין ראי' מזה כלל שיתחייב גם במשאצל"ג עכת"ד עש"ה ועיין קונטרס ע' פנים לתורה דנסתפקתי אם הא דמתעסק בחלבים כו' חייב שכן נהנה הוא רק בהנאת אכילה וביאה או גם בשארי הנאות והנה מדברי הגור אריה הנ"ל מתבאר דה"ה בשארי הנאות ואולם גוף דבריו צ"ע דמתעסק בחלבים כו' דחייב שכן נהנה היינו מפני ששם ההנאה הוא האיסור ומשא"כ בשבת שאין ההנאה האיסור רק המלאכה ועמ"ש באתוון דאוריתא כלל כ"ד: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:50, 19 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
שבת עה א
קורעין בה כו'. נ"ב עיין ליקוטי שו"ת חתם סופר סי' ח':
אסור לספר הימנו. נ"ב כלשון זה ברכות מ"ד ב' וע"ע ע"ז ל"ה ב' לא תישתעו בהדי' דאיבו דקאכיל לחמא דארמאי ויש גורסים שם מיני' דאיבו וכן נראה מהך דכאן ודברכות דאמר הימנו ולא אמר עמו ואולם הפי' כאן ובברכות הוא עמו עיין ברכות שם ברש"י וע"כ גם בע"ז שם אע"ג דגרסי' מיני' י"ל פירושו עמו וע"ש בר"ן ועיין מש"ש בגליון וע"ע סנהדרין נ"ב ב' סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף ושם ג"כ תיבת הימנו פירושה עמו:
מגושתא רב ושמואל כו'. נ"ב צע"ק מסוטה כ"ב א' עש"ה דמוכח ממאי דאמרי אינשי רטין מגושא כו' דמגוש הוא מכשף וע"ע לקמן קל"ט א' רש"י ד"ה בטלי אמגושי וד"ה סיגיך עש"ה וע"ע סנהדרין ל"ט א' ע"ש ברש"י ד"ה אמגושא ובב"ב נ"ח א' רשב"ם ד"ה אמגושא וע"ע רש"י סנהדרין צ"ח א' ד"ה אמגושי וביומא ל"ה א' ד"ה פרווה אמגושא:
מניין שמצוה כו'. נ"ב עיין שו"ת רד"ך בית ט"ו שכ' לאחד מחכמי הדור וז"ל ומה שכתבת לי שכבודך מאמין שלא ראיתי הגמ' ואם ראיתי שכחתי יען עלותי בשמי מרומי אקלידס בזה אני משיב למעכ"ת הלואי שיזכני השם ללמוד מחכמת ראיית הירח עפ"י החשבון שעליה נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם כו' כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' קדוש החודש וגם כן היא בכלל והגית ואף דשמואל ירחינאה לא הוי עסיק בה אלא בבית הכסא [מדרש הובא בתוס' תענית ז' א' ד"ה אף] זהו בשאר הכוכבים אבל בראיית הירח שנמצא כמה לשונות מהתלמוד בנויים עליו פשיטא דהוי מחכמת תורתינו הקדושה עכ"ל ועיין שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כ' דכ' דקידוש החודש להרמב"ם בנוי על חכמת האומות כמ"ש בעצמו ואין זו היא חכמה המיכוונת בגמ' כאן שהרי נאמר כי היא חכמתכם וגו' מכלל דעכו"ם לא ידעי לה וע"כ אין מצוה כלל בלימוד קידוש החודש להרמב"ם וע"ש עוד טעם דעיקר חכמת האומות בזה בנוי' על יסוד שהעולם הוא ככדור והוא נגד משמעות ש"ס חגיגה ע"ש שהביא מכמה ספרים בזה וכן ראיתי בס' עליית אליהו בשם הגר"א מוילנא ז"ל שהית' סברתו שאין העולם כדורי מדכתי' לאחוז בכנפות הארץ ומבואר בסיפרי אקרא דעל ארבע כנפות כסותך למעט קרן עגולה דאין לו כנפות הרי דבעיגול לא שייך ל' כנפות ואולם בזכרוני מהרמב"ם במורה ח"א חושב ד"ז שהעולם כדורי כמו מושכלות ראשונות וכן משמע בגמ' ע"ז מ"א א' ע"ש בתוד"ה ככדור וכ"ה להדיא ברבה נשוא עה"כ מזרק אחד כסף ע"ש וכ"ה גם בזוהר וגם אין זו סברא לבד של חכמי האומות רק הוא מבואר במופת וכבר האריכו בזה בביאור ש"ס חגיגה הנ"ל:
תוד"ה טפי כ' וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת כו'. נ"ב עיין ספר חידושי גור אריה כ' דהא דאמרי' הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב הכוונה דכיון דמקלקל חייב הא חזינן דנחשב המקלקל כאילו הוא מתקן וכל תיקון הוא הנאה וא"כ כיון דאחשבי' רחמנא לנהנה לכן גם מתעסק חייב דמתעסק הא חייב בנהנה וכדאמרי' דמתעסק בחלבים כו' חייב שכן נהנה וא"כ הרי אין ראי' מזה כלל שיתחייב גם במשאצל"ג עכת"ד עש"ה ועיין קונטרס ע' פנים לתורה דנסתפקתי אם הא דמתעסק בחלבים כו' חייב שכן נהנה הוא רק בהנאת אכילה וביאה או גם בשארי הנאות והנה מדברי הגור אריה הנ"ל מתבאר דה"ה בשארי הנאות ואולם גוף דבריו צ"ע דמתעסק בחלבים כו' דחייב שכן נהנה היינו מפני ששם ההנאה הוא האיסור ומשא"כ בשבת שאין ההנאה האיסור רק המלאכה ועמ"ש באתוון דאוריתא כלל כ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |