גליוני הש"ס/עירובין/פב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
פ"ב ב' | {{מרכז|'''דף פ"ב ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|ת"ר}} מערב אדם כו'''' עד '''אמר רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה.''' נ"ב ככל האי סוגי' איתא ג"כ בפסחים פ"ח א' לעניין פסח: | |||
'''{{עוגן1|וזה}} וזה מתכוונין להקל.''' נ"ב כזה כלים פכ"ז מי"א: | |||
'''{{עוגן1|חציי'}} לבית המנוגע.''' נ"ב בשאלתות פ' בשלח איתא חציי' לבית המנוגע אם יכנס אדם לבית המנוגע ואכל חצי של זה הככר בעי כיבוס בגדים וגם אם נשתהא לשם כשיעור זה בעי כיבוס בגדים עכ"ל ומוכח לכאורה מלשונו דאם אכל בפועל לא בעי' שהי' כשיעור רק אפי' דחק עצמו ואכל במהירות טפי משיעור אכילה הבינונית צריך כיבוס כו' דאל"כ מ"ש אם יכנס כו' ואכל כו' הוא מיותר לגמרי דלא ה"ל למיכתב רק אם נשתהא כו' לבד שהרי האוכל הוא ג"כ שוהה וע"כ כנ"ל אולם לא ידעתי לזה לכאורה שום מקור: | |||
'''{{עוגן1|תנא}} וקרובים דבריהם להיות שוין.''' נ"ב כזה בכורות ל"ז ב' וע"ע שביעית פ"א מ"א וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו וכזה גם בכלאים פ"ב מ"ו וע"ע שביעית פ"ג מ"א בר"ש בשם הירושלמי ותני' קרובים להיות דבריהם שוים וכזה ירושלמי ברכות פ"א ה"א ותני עלה וקרובין דבריהן להיות שוין וכזה בפי' הראב"ד עדיות פ"א מ"ז אהך דאמר ר' יהושיע יכולני לעשות דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד דהכוונה דקרובים דבריהם להיות אחד: | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|מתכוונין}} להקל''' כ' '''ור' יהודה סבר כיון דבשבת סועד ג' סעודות אינו אוכל הרבה בכל סעודה.''' נ"ב מכאן ראי' דנשים חייבות בג' סעודות דאל"כ מאי זה וזה מתכוונין להקל הא עירוב שייך גם בנשים וא"כ הא הוי שיעורא דר' יהודה חומרא לגבי נשים דאוכלין בשבת ג"כ רק ב' סעודות כמו בחול ושוב הא יש ריבוי אצלם מפאת רווחא לבסימא שכיח ודו"ק וע' פיה"מ להרמב"ם כלים פי"ז מי"א דכ' טעם אחר בהך דר' יהודה מפירש"י כאן ע"ש: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־23:12, 14 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס עירובין פב ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
ת"ר מערב אדם כו' עד אמר רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה. נ"ב ככל האי סוגי' איתא ג"כ בפסחים פ"ח א' לעניין פסח:
וזה וזה מתכוונין להקל. נ"ב כזה כלים פכ"ז מי"א:
חציי' לבית המנוגע. נ"ב בשאלתות פ' בשלח איתא חציי' לבית המנוגע אם יכנס אדם לבית המנוגע ואכל חצי של זה הככר בעי כיבוס בגדים וגם אם נשתהא לשם כשיעור זה בעי כיבוס בגדים עכ"ל ומוכח לכאורה מלשונו דאם אכל בפועל לא בעי' שהי' כשיעור רק אפי' דחק עצמו ואכל במהירות טפי משיעור אכילה הבינונית צריך כיבוס כו' דאל"כ מ"ש אם יכנס כו' ואכל כו' הוא מיותר לגמרי דלא ה"ל למיכתב רק אם נשתהא כו' לבד שהרי האוכל הוא ג"כ שוהה וע"כ כנ"ל אולם לא ידעתי לזה לכאורה שום מקור:
תנא וקרובים דבריהם להיות שוין. נ"ב כזה בכורות ל"ז ב' וע"ע שביעית פ"א מ"א וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו וכזה גם בכלאים פ"ב מ"ו וע"ע שביעית פ"ג מ"א בר"ש בשם הירושלמי ותני' קרובים להיות דבריהם שוים וכזה ירושלמי ברכות פ"א ה"א ותני עלה וקרובין דבריהן להיות שוין וכזה בפי' הראב"ד עדיות פ"א מ"ז אהך דאמר ר' יהושיע יכולני לעשות דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד דהכוונה דקרובים דבריהם להיות אחד:
רש"י ד"ה מתכוונין להקל כ' ור' יהודה סבר כיון דבשבת סועד ג' סעודות אינו אוכל הרבה בכל סעודה. נ"ב מכאן ראי' דנשים חייבות בג' סעודות דאל"כ מאי זה וזה מתכוונין להקל הא עירוב שייך גם בנשים וא"כ הא הוי שיעורא דר' יהודה חומרא לגבי נשים דאוכלין בשבת ג"כ רק ב' סעודות כמו בחול ושוב הא יש ריבוי אצלם מפאת רווחא לבסימא שכיח ודו"ק וע' פיה"מ להרמב"ם כלים פי"ז מי"א דכ' טעם אחר בהך דר' יהודה מפירש"י כאן ע"ש:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |