אשל אברהם (על באר היטב)/אורח חיים/שז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''לקנות.''' הישראל ועכו"ם שנעשו שותפים לקנות דבר מבית המלך והמכירה היא בשבת פסק בתשובת בית יהודה סי' מ"ד דאסור לצות לעכו"ם לקנותו ול"ד להא דסי' רמ"ו ע"ש דהתם עושה העכו"ם בלי ציווי ואין העכו"ם מונע מעצמו משא"כ כאן אם אין ישראל שותפו לא קנה כלל ע"ש באריכות: | '''לקנות.''' הישראל ועכו"ם שנעשו שותפים לקנות דבר מבית המלך והמכירה היא בשבת פסק בתשובת בית יהודה סי' מ"ד דאסור לצות לעכו"ם לקנותו ול"ד להא דסי' רמ"ו ע"ש דהתם עושה העכו"ם בלי ציווי ואין העכו"ם מונע מעצמו משא"כ כאן אם אין ישראל שותפו לא קנה כלל ע"ש באריכות: | ||
'''לעשותו.''' ומטעם זה למד בתשו' שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/טו|סי' ט"ו]]}} זכות על מה שנהגו שהעכו"ם מכבה נרות ביה"כ כי הכבוי בעצמה אינה אלא שבות דהלכה כר"י דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואמירה לעכו"ם הוי שבות דשבות. ואף דאעפ"כ אסור לומר בשבת לכבות היינו משום גזירה דאדם בהול על ממונו. ומכ"ש ביו"הכ דעכו"ם עושה מעצמו ואדעתי' דנפשיה קא עביד ועיין לבוש סי' של"ד סכ"ח כעין זה. ועכ"פ יש לומר בתחילת שכירתו שאם יכבה הנרות לא יפסיד שכרו: ועוד בלא"ה מותר דכל מה שעשה מסתמא אינו אלא משום סכנת דליקה וכתבי קודש ובזה אפילו מותר להדיא לומר לעכו"ם לכבותו עיין מ"א סי' הנ"ל ס"ק למ"ד ובהגהות רמ"א: | '''לעשותו.''' ומטעם זה למד בתשו' שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/טו|סי' ט"ו]]}} זכות על מה שנהגו שהעכו"ם מכבה נרות ביה"כ כי הכבוי בעצמה אינה אלא שבות דהלכה כר"י דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואמירה לעכו"ם הוי שבות דשבות. ואף דאעפ"כ אסור לומר בשבת לכבות היינו משום גזירה דאדם בהול על ממונו. ומכ"ש ביו"הכ דעכו"ם עושה מעצמו ואדעתי' דנפשיה קא עביד ועיין לבוש סי' של"ד סכ"ח כעין זה. ועכ"פ יש לומר בתחילת שכירתו שאם יכבה הנרות לא יפסיד שכרו: | ||
ועוד בלא"ה מותר דכל מה שעשה מסתמא אינו אלא משום סכנת דליקה וכתבי קודש ובזה אפילו מותר להדיא לומר לעכו"ם לכבותו עיין מ"א סי' הנ"ל ס"ק למ"ד ובהגהות רמ"א: | |||
'''מפני מצוה.''' ביום א' של סוכות הביא גוי אתרוג חוץ מתחום ע"פ צוואת ק"ק א' באשר שנפסל אתרוג שלהם עיין תשובת ד"מ סי' ל"ו דמחלק בין הוא חוץ לי"ב מיל או לאו ועיין מרדכי פ' הדר ומסיק עכ"פ דאמירה לגוי להביאו ודאי שרי ועיין סי' תרנ"ה: | '''מפני מצוה.''' ביום א' של סוכות הביא גוי אתרוג חוץ מתחום ע"פ צוואת ק"ק א' באשר שנפסל אתרוג שלהם עיין תשובת ד"מ סי' ל"ו דמחלק בין הוא חוץ לי"ב מיל או לאו ועיין מרדכי פ' הדר ומסיק עכ"פ דאמירה לגוי להביאו ודאי שרי ועיין סי' תרנ"ה: | ||
| שורה 9: | שורה 11: | ||
'''ע"ג כותל.''' ומ"מ דבר שהוא של רבים ליכא חששא בי"ד סי' צ"ג: | '''ע"ג כותל.''' ומ"מ דבר שהוא של רבים ליכא חששא בי"ד סי' צ"ג: | ||
'''בדליקה דוקא.''' עכו"ם החייב לישראל ונגמר דינו להריגה בשבת אי מותר לדבר עם גוי אחר שידבר עמו בשביל הודאה על חובו מתיר בתשובת בית יהודה סי' י"ב בשביל שיודה לו ותהיה באופן שלא יזכור החוב להדיא אלא ידבר על לבו אם הוא חייב לאחרים ע"ש: | '''בדליקה דוקא.''' עכו"ם החייב לישראל ונגמר דינו להריגה בשבת אי מותר לדבר עם גוי אחר שידבר עמו בשביל הודאה על חובו מתיר בתשובת בית יהודה [[שו"ת בית יהודה/יב|סי' י"ב]] בשביל שיודה לו ותהיה באופן שלא יזכור החוב להדיא אלא ידבר על לבו אם הוא חייב לאחרים ע"ש: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:04, 15 באוקטובר 2023
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (על באר היטב)
אורח חיים שז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לקנות. הישראל ועכו"ם שנעשו שותפים לקנות דבר מבית המלך והמכירה היא בשבת פסק בתשובת בית יהודה סי' מ"ד דאסור לצות לעכו"ם לקנותו ול"ד להא דסי' רמ"ו ע"ש דהתם עושה העכו"ם בלי ציווי ואין העכו"ם מונע מעצמו משא"כ כאן אם אין ישראל שותפו לא קנה כלל ע"ש באריכות:
לעשותו. ומטעם זה למד בתשו' שב יעקב (סי' ט"ו) זכות על מה שנהגו שהעכו"ם מכבה נרות ביה"כ כי הכבוי בעצמה אינה אלא שבות דהלכה כר"י דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואמירה לעכו"ם הוי שבות דשבות. ואף דאעפ"כ אסור לומר בשבת לכבות היינו משום גזירה דאדם בהול על ממונו. ומכ"ש ביו"הכ דעכו"ם עושה מעצמו ואדעתי' דנפשיה קא עביד ועיין לבוש סי' של"ד סכ"ח כעין זה. ועכ"פ יש לומר בתחילת שכירתו שאם יכבה הנרות לא יפסיד שכרו:
ועוד בלא"ה מותר דכל מה שעשה מסתמא אינו אלא משום סכנת דליקה וכתבי קודש ובזה אפילו מותר להדיא לומר לעכו"ם לכבותו עיין מ"א סי' הנ"ל ס"ק למ"ד ובהגהות רמ"א:
מפני מצוה. ביום א' של סוכות הביא גוי אתרוג חוץ מתחום ע"פ צוואת ק"ק א' באשר שנפסל אתרוג שלהם עיין תשובת ד"מ סי' ל"ו דמחלק בין הוא חוץ לי"ב מיל או לאו ועיין מרדכי פ' הדר ומסיק עכ"פ דאמירה לגוי להביאו ודאי שרי ועיין סי' תרנ"ה:
ע"ג כותל. ומ"מ דבר שהוא של רבים ליכא חששא בי"ד סי' צ"ג:
בדליקה דוקא. עכו"ם החייב לישראל ונגמר דינו להריגה בשבת אי מותר לדבר עם גוי אחר שידבר עמו בשביל הודאה על חובו מתיר בתשובת בית יהודה סי' י"ב בשביל שיודה לו ותהיה באופן שלא יזכור החוב להדיא אלא ידבר על לבו אם הוא חייב לאחרים ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |