שאילתות דרב אחאי/קז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(קטגוריה:ספירת העומר) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}[[קטגוריה:ספירת העומר]]</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־23:46, 10 באוקטובר 2023
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דמיחייבין דבית ישראל (א) למימני שבעה שבועי משיתסר בניסן דהוא יומא דבתר יומא קמא דפיסחא דבגויה מקרבינן עומר דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת ונו' וצריכינן למימני מאורתא דכתיב שבע שבתות תמימות תהיינה ואימתי את מונה אותן תמימות בזמן שאת מונה מבערב (ב) ולאו לבית דין בלבד הוא דקא מזהר רחמנא למימנא אלא לכולהו ישראל דתני' וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד מטהרת השבת ממחרת יום טוב אתה אומר ממחרת יום טוב או אינו אלא ממחרת שבת בראשית (ג) כשהוא אומר מיום הביאכם את עומר התנופה הרי מחרת יום טוב הכתוב מדבר ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר תספרו חמשים יום כל ספירות שאתה סופר לא יהו אלא חמשים יום ואם תאמר משבת בראשית פעמים שאתה מוצא חמשים ואחד חמשים ושתים חמשים ושלשה חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה ואמר אביי מצוה למימנא יומי ומצוה למימנא שבועי רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש בעלמא הוא ולית הילכתא כוותיה וכד מלו שבעה שבועי דהוו להו ארבעין ותשעה יומי (ד) יומא דחמשין דאיתיהיבת ביה תורה לישראל קדשיה קב"ה ושווייה יומא טבא לישראל דכתי' תספרו חמשים יום גו' וביום הבכורי' וגו' עבודה דצורך אכילה שרי למיעבד ביום טוב כגון מישחט וסיפא ובשולי אבל טחינה והרקדה דדירכן למיעבד מערב יום טוב אסור דכתיב הוא לבדו יעשה לכם ודאי נהיל קמחא מאיתמל שרי למיתנייה ביומא טבא דתניא אין שונין את הקמח ביום טוב משום ר' פפיס אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו צרור או קיסם שמותר לשנותו דרש רבה בר הונא זוטי בנהרדעא שונין את הקמח ביום טוב אמר להו רב חמא פוקו אמרו ליה שקילא טיבותיה שדיא אחיזרי חזי כמה מהולאתא (ה) איכא דרקדן בנהרדעא ולעולם הוא דמשניא כי הא דרב אשי כי תניא דביתהו קמחא ביו"ט משניא מדשאר יומי ותניא על פתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר אבא היא ורמי בר אבא מרי דעובדא הוה אי לאו דחזת מבית נשא לא הות עבדא וכי שרא רחמנא אוכל נפש לצורך ישראל אבל לצורך כותי אסור דכתיב יעשה לכם לכם ולא לכותי:
ברם צריך למימר בהמה חציה של כותי וחציה של ישראל מהו לשחטה ביו"ט (ו) כיון דקא שחיט אדעתא דכותי אסיר או דילמא כיון דאי אפשר לכזית בלא שחיטה אדעתא דנפשיה הוא דקא טרח ודכותי ממילא קא הוי ושרי אם תימצא לומר בהמה כיון דאי אפשר לכזית בלא שחיטה שרי (ז) מידי דהוה אבהמה מסוכנת דתנן בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא כדי שיאכל ממנה כזית צלי מבעוד יום עיסה מהו כיון דאיפשר למיפלגה בליישא אסור או דילמא כיון דכל חדא וחדא חזיא לדיליה שפיר דמי ת"ש דאמר רב חסדא בהמה חציה של כותי וחציה של ישראל מותר לשוחטה ביום טוב עיסה חציה של כותי וחציה של ישראל אסור למיפא ביום טוב מ"ט הכא איפשר למיפלגה בלישא בהמה אי אפשר לכזית בלא שחיטה ואפי' אזמוני לכותי ביום טוב אסיר דאדבריה רבא לרב שמואל מר ודרש מזמנין כותי בשבת ואין מזמנין כותי ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו:
אי נמי ברם צריך למימר (ח) מהו למידק פילפלי ביום טוב משום תענוג יום טוב הוא ושרי או דילמא כל מלאכה לא יעשה בהם ואסיר ת"ש דאמר רב יהודה הני פילפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרתי תרתי אסירי רבא אמ' כיון דקא משני מדשאר יומי אפילו טובא נמי שפיר דמי וכן הילכתא (ט) אי נמי מהו לסנן את היין ביום טוב בסודר ובכפיפה מצרית (י) אי נמי האי סודרא אפומא דכולה כובא אסיר אפלגא דכובא שרי מ"ט משום דמיחזי כי אוהלא וכן הילכתא אי נמי טיט שעל גבי רגליו מקנחו בכותל אי מקנחו בקרקע מי אמרי' (יא) משום יקרא דקא בעי לצלויי שפיר דמי (יב) או דילמא משום דאתי לאשוויי גומות אסיר ת"ש דאמר רבא טיט שעל גבי רגליו מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע מ"ט דילמא אתי לשוויי גומות וכן הילכתא אי נמי טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים או מכסכסו מבחוץ או אין מכסכסו כלל מי אמרי' כיון דקא עביד עיבידתא אסיר או דילמא כיון דמסכסכו מגואי שפיר דמי ת"ש דאמר רבא טיט שעל גבי בגדו (יג) אי נמי זרעוני קטנית שיש לו על גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ וכן הילכתא אי נמי טיט שעל גבי מנעלו מהו לכשכושיה או לכסכוסיה או לגרודיה שרי או אסיר אי נמי כי איכא מכה ברגליה מהו לסוך את רגלו בשמן ת"ש (יד) דתני רבי חייא אין מגרדין לא את המנעל ולא את הסנדל ולא יסוך רגלו שמן כשהיא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל אם יש ברגלו מכה סך ומניחה בתוך המנעל או בתוך הסנדל ואמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשכי ליה מסניה אלמא כיסכוס אסור שיכשוך מותר וכן הילכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |