משתמש:אוצר השו"ת/מפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
אוצר השו"ת (שיחה | תרומות) (←מגילה) |
אוצר השו"ת (שיחה | תרומות) (המשך) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
;בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד. | ;בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד. | ||
מחלוקת אמוראים מגילה {{ממ|ה.}}, שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ח}} שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד. | מחלוקת אמוראים מגילה {{ממ|ה.}}, שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ח}} שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד. | ||
;ברכת שהחיינו על מגילה שחרית | |||
שו"ת מן השמים {{מN|סימן טו}} לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה. | |||
=מזוזה= | =מזוזה= | ||
| שורה 40: | שורה 43: | ||
;מעובד שלא לשמה | ;מעובד שלא לשמה | ||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ז}} אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר. | שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ז}} אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר. | ||
=עירובין= | |||
;מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן יג}} לאסור. | |||
=שבת= | =שבת= | ||
;שבות דשבות, אמירה לנכרי בדרבנן | ;שבות דשבות, אמירה לנכרי בדרבנן | ||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ד}} לאסור. | שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ד}} לאסור. | ||
;שלש סעודות, אם אפשר להפסיק בין סעודה לסעודה אך בברכת המזון | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ה}} למד ממקור ג' סעודות, ג' פעמים היום, מה ימים מחולקים אף שעות ג' סעודות מחולקות זו מזו. | |||
=שמות הקודש= | =שמות הקודש= | ||
גרסה מ־22:45, 27 באוקטובר 2022
ברכות השחר
- אם מברך רק כשמזדמן לו
שו"ת מן השמים (סימן יב) שמברך תמיד.
- אם מברך דוקא עובר לעשייתן
שו"ת מן השמים (סימן יב) שאין צריך.
ברכות התורה
- אם צריך לברך בכל פעם שלומד
שו"ת מן השמים (סימן י) שאין צריך.
- ענין ג' ברכות התורה
שו"ת מן השמים (סימן י), שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה.
הגעלת כלים
- הכשרת כלי ע"י שכשוך מים רותחים בתוכו
שו"ת מן השמים (סימן יא) שבעל נפש יחמיר להצריך למלאותם ממש.
טבילת עזרא
- אחר שבטלוה, לתפילה.
שו"ת מן השמים (סימן ה) שנחלקו גאונים בדבר, והשיבוהו שצריך לטבול, ועכ"פ שליחי ציבור.
מאה ברכות
- תקנת ברכת השחור להשלמת מאה ברכות
שו"ת מן השמים (סימן יב).
מגילה
- בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד.
מחלוקת אמוראים מגילה (ה.), שו"ת מן השמים (סימן ח) שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד.
- ברכת שהחיינו על מגילה שחרית
שו"ת מן השמים תבנית:מN לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה.
מזוזה
- בפתח מרתף שוכב על הקרקע.
שו"ת נוב"י (מהדו"ת יו"ד סימן קפד).
נשים
- ברכה על מצות עשה שהזמן גרמא
שו"ת מן השמים (סימן א), הכריע שבדברים ששייכות יכולות לברך, כלולב שהוא לב אחד לאביו שבשמים, ושופר שצריכות שיעלה זכרונם לפניו, וכיו"ב.
ספר תורה
- מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים
שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.
- מעובד שלא לשמה
שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.
עירובין
- מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה
שו"ת מן השמים (סימן יג) לאסור.
שבת
- שבות דשבות, אמירה לנכרי בדרבנן
שו"ת מן השמים (סימן ד) לאסור.
- שלש סעודות, אם אפשר להפסיק בין סעודה לסעודה אך בברכת המזון
שו"ת מן השמים (סימן ה) למד ממקור ג' סעודות, ג' פעמים היום, מה ימים מחולקים אף שעות ג' סעודות מחולקות זו מזו.
שמות הקודש
- השבעת מלאכים לזכרון התורה, עושר, ניצו אויבים, ומציאת חן בעיני השרים
שו"ת מן השמים (סימן ט) לאסור.
תפילין
- כשלא סח בינתיים אם מברך שתי ברכות
שו"ת מן השמים (סימן ב) שנחלקו בדבר ראשונים, והשיבוהו שלא יברך.
- סדר פרשיות
שו"ת מן השמים (סימן ג) שנחלקו בדבר הקב"ה ופמלייתו, והקב"ה כדעת רבינו תם.