אור זרוע/קריאת שמע/כב: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{ | {{ממ|[[בבלי/ברכות/יא/ב|דף יא ע"ב]]}} '''אמר''' רב יהודה אמר שמואל השכים לקרות בתורה או לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש א"צ לברך מ"ט שכבר נפטר באהבה רבה. פרש"י זצ"ל שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו להבין וללמוד וכן פר"ח זצ"ל והא דאמ' בפ' אלו נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/סא/א|דף סא ע"א]]}} מפני מה תלמידי חכמים אין מצוין לצאת מבניהם תלמידי חכמים שלא יאמרו תורה היא ירושה להם רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחלה התם פירש רש"י בנדרים דמיירי כשמשכימין בשחר ללמוד שעדיין לא ברך אהבה רבה ומה שאנו מברכין אשר בחר בנו ואשר נתן לנו בקריא' התורה אע"ג דנפטרנו באהבה רבה פר"ת דההיא לאו משום מצות ת"ת היא שאפי' ברך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך לחיבת התורה ותדע שהרי כהן במקום שאין לוי מברך וקורא (אפי' ז' פעמים הרי למדת) ובביהכ"נ שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא אפי' ז' פעמים הרי למדת שאין ברכה זו אלא מחמת חיבת התורה שנתקנה ברבים לכבוד התורה אע"פ שכבר נפטר באהבה רבה אבל בבית כשאדם לומד או שונה או קורא אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה מידו ה"מ ששנה לאלתר בסמוך אבל אם דפליג בעסקיו בין אהבה רבה ללימוד חוזר ומברך דאמר עלה בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ה|הלכה ה]]}} אמר ר' בון והוא ששנה על אתר פי' והוא ששנה לאלתר וכן אני מפרש ההיא דנדרים שלא ברכו בתורה תחלה שהפליגו בין ברכת אהבה רבה ללימוד בעסקיהם מיהו כל ענייני תפלה וגם שהולכים אחר כפריהם להביאם לבית המדרש אין זה הפסק אי נמי יש לפרש דהיא דנדרים שלא ברכו בתורה תחלה היינו שלא ברכו לתלמוד ברכה וקיי"ל כר' יוחנן וכרב דלתלמוד צריך לברך והרב ר' שמעי' זצ"ל תלמידו של רש"י כתב שרש"י זצ"ל כשהיה משכים לעסוק בתורה מברך ברכות התורה וכשהלך לביהכ"נ לומר ברכות ופסוקי דזמרה חוזר ומברך בתורה כמו באותן הימים שלא השכים ללמוד ונתן טעם לדבריו כמו דברכת התורה לא השיבה ברכה לבטלה אע"פ שכבר בירך קודם שיקרא פ' קרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל ה"ה דלא חשיב כאן ברכה לבטלה ולפי מה שאנו פירשנו דברכת התורה מחמת חיבוב התורה היא באה אינה ראי' ותו תמה על עצמך אמאי לא תהא ברכה לבטלה ונראה בעיני משום שאי אפשר שלא הי' מפסיק משום כך הי' מברך והיה סומך על הירושלמי: | ||
'''אמר ''' רב יהודה אמר שמואל השכים לקרות בתורה או לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש א"צ לברך מ"ט שכבר נפטר באהבה רבה. פרש"י זצ"ל שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו להבין וללמוד וכן פר"ח זצ"ל והא דאמ' בפ' אלו נדרים מפני מה תלמידי חכמים אין מצוין לצאת מבניהם תלמידי חכמים שלא יאמרו תורה היא ירושה להם רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחלה התם פירש רש"י בנדרים דמיירי כשמשכימין בשחר ללמוד שעדיין לא ברך אהבה רבה ומה שאנו מברכין אשר בחר בנו ואשר נתן לנו בקריא' התורה אע"ג דנפטרנו באהבה רבה פר"ת דההיא לאו משום מצות ת"ת היא שאפי' ברך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך לחיבת התורה ותדע שהרי כהן במקום שאין לוי מברך וקורא | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:23, 31 במאי 2022
|
< הקודם · הבא > |
(דף יא ע"ב) אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לקרות בתורה או לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש א"צ לברך מ"ט שכבר נפטר באהבה רבה. פרש"י זצ"ל שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו להבין וללמוד וכן פר"ח זצ"ל והא דאמ' בפ' אלו נדרים (דף סא ע"א) מפני מה תלמידי חכמים אין מצוין לצאת מבניהם תלמידי חכמים שלא יאמרו תורה היא ירושה להם רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחלה התם פירש רש"י בנדרים דמיירי כשמשכימין בשחר ללמוד שעדיין לא ברך אהבה רבה ומה שאנו מברכין אשר בחר בנו ואשר נתן לנו בקריא' התורה אע"ג דנפטרנו באהבה רבה פר"ת דההיא לאו משום מצות ת"ת היא שאפי' ברך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך לחיבת התורה ותדע שהרי כהן במקום שאין לוי מברך וקורא (אפי' ז' פעמים הרי למדת) ובביהכ"נ שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא אפי' ז' פעמים הרי למדת שאין ברכה זו אלא מחמת חיבת התורה שנתקנה ברבים לכבוד התורה אע"פ שכבר נפטר באהבה רבה אבל בבית כשאדם לומד או שונה או קורא אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה מידו ה"מ ששנה לאלתר בסמוך אבל אם דפליג בעסקיו בין אהבה רבה ללימוד חוזר ומברך דאמר עלה בירושלמי (הלכה ה) אמר ר' בון והוא ששנה על אתר פי' והוא ששנה לאלתר וכן אני מפרש ההיא דנדרים שלא ברכו בתורה תחלה שהפליגו בין ברכת אהבה רבה ללימוד בעסקיהם מיהו כל ענייני תפלה וגם שהולכים אחר כפריהם להביאם לבית המדרש אין זה הפסק אי נמי יש לפרש דהיא דנדרים שלא ברכו בתורה תחלה היינו שלא ברכו לתלמוד ברכה וקיי"ל כר' יוחנן וכרב דלתלמוד צריך לברך והרב ר' שמעי' זצ"ל תלמידו של רש"י כתב שרש"י זצ"ל כשהיה משכים לעסוק בתורה מברך ברכות התורה וכשהלך לביהכ"נ לומר ברכות ופסוקי דזמרה חוזר ומברך בתורה כמו באותן הימים שלא השכים ללמוד ונתן טעם לדבריו כמו דברכת התורה לא השיבה ברכה לבטלה אע"פ שכבר בירך קודם שיקרא פ' קרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל ה"ה דלא חשיב כאן ברכה לבטלה ולפי מה שאנו פירשנו דברכת התורה מחמת חיבוב התורה היא באה אינה ראי' ותו תמה על עצמך אמאי לא תהא ברכה לבטלה ונראה בעיני משום שאי אפשר שלא הי' מפסיק משום כך הי' מברך והיה סומך על הירושלמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |