עץ יוסף על בראשית רבה/פו/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ויקנהו הקנויין קונין הא קנין טב כל העבדים מחסרין כו'.''' | '''ויקנהו הקנויין קונין הא קנין טב כל העבדים מחסרין כו'.''' כצ"ל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}} שמגיד נפלאות ה' שהקנויים קונין לבעליהם. שיוסף שהיה מתחלה קנין פוטיפר. אח"כ קנאו לפוטיפר בכלל מצרים שנקנו לו ליוסף לעבדים. ועוד רמז כי לזה יקרא קנין סחורה טובה שלא כדרך קנין שאר עבדים. שכל העבדים מחסרין את בית רבן שאינם מקפידים בשמירת נכסיו ונפסדים אבל זה ויברך ה' כו' {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''אבל זה וילקט.''' | '''אבל זה וילקט.''' סיפיה דקרא ויבא את הכסף בית פרעה. שכל הממון שבא לידו מסרו למלכות. וכ"ש שלא יגזול דבר ממנו וילפינן מיניה נאמנות יוסף: | ||
'''האכיל את רבו.''' | '''האכיל את רבו.''' כלו' לזרע רבו שמבנות יוסף לקח אלעזר הכהן. ומאחר שזרעו של פוטיפר משוקע בתוכו שלקח יוסף את אסנת בתו נמצא שמזרע פוטיפר אוכלי תרומה: | ||
'''מבנות יוסף לקח אלעזר.''' | '''מבנות יוסף לקח אלעזר.''' בגמרא מפיק לה מדכתיב מבנות פוטיאל מבנות יוסף שפטפט ביצרו: | ||
'''הוא פוטיפרע.''' | '''הוא פוטיפרע.''' הכי גמירי לה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''שהיה פורע כו'.''' | '''שהיה פורע כו'.''' שהיה עובד בעל פעור שעבודתו בכך כדאי' בפ' ד"מ: | ||
'''שירד הפר.''' | '''שירד הפר.''' היינו יוסף שנקרא פר ע"ש בכור שורו הדר לו: | ||
'''נעשה.''' | '''נעשה.''' {{ממ|אדונו}} ''' פויטנון.''' פירוש סריס. וכן משמע מפירוש הערוך ומוסף הערוך ע"ש: | ||
'''שנסתרס בגופו כו'.''' | '''שנסתרס בגופו כו'.''' דליכא למימר שהיה סריס מעיקרו. שהרי יוסף נשא בתו והיתה לו בת מתחלה. וע"ד הדרש אמרינן שסבת סרוסו היה מפני שלקח את יוסף לתשמיש: | ||
'''פכרון ניביה.''' | '''פכרון ניביה.''' שברו מתלעותיה: | ||
'''חסידו כתיב.''' | '''חסידו כתיב.''' וכן הוא בזוהר סדר זו. דרמיז אגב אורחיה ענין יוסף: | ||
'''מלמד שלא לקחו כו'.''' | '''מלמד שלא לקחו כו'.''' וה"ק קרא החסיד נשמר על ידי כריתת זרע הרשע דהינו הסירוס שנכרת בזה מלחיות זרע. ודריש נכרת מענין ונתוק וכרות {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''איש מצרי גבר ערום.''' | '''איש מצרי גבר ערום.''' ולפי שהמצרים סתמן פקחים קראו מצרי בכאן. לפי שבקש ערב כדמפרש {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''גרמני.''' | '''גרמני.''' המת"כ פי' בשם הערוך ורש"י לבן ביותר. וכן בהרת עזה נראית כגרמני {{ממ|נגעים פ"ב}}. פירוש גרמני הוא איש ממדינת גערמאניען אשר אנשיה לבנים בטבעם והיא נקראת כן בלשון רומי והיא מדינת אשכנז {{ממ|דייטש לאנד}} ובכתוב ובני יפת גומר וכו' {{ממ|בראשית י' ב'}} תרגום ירוש' אפריקי וגרמני וכו': | ||
'''כושי.''' | '''כושי.''' שחור: | ||
'''אין זה עבד.''' | '''אין זה עבד.''' אלא גנוב הוא והיום או למחר דרוש ידרש: | ||
'''הביאו לי ערב.''' | '''הביאו לי ערב.''' שהוא עבד ושלא יתבענו שום אדם ממני: | ||
'''ע"כ אמר מיד הישמעאלים.''' | '''ע"כ אמר מיד הישמעאלים.''' כלו' השתא אתי שפיר דכתיב מיד הישמעאלים. והלא פוטיפר לא קנאו אלא מיד המדנים או מיד דימוסיא של מדינה כדלעיל פ' פ"ד: | ||
'''עבדא זבין כו'.''' | '''עבדא זבין כו'.''' דלהכי כתיב איש מצרי מיד הישמעאלים לומר שהיה בכאן דבר חדש שהעבד קונה דהיינו פוטיפר שהוא עבד מאחר שהוא מצרי מבני חם שהוא עבד לשם וליפת. ובר אמתא מוכר דהיינו הישמעאלים שהם בני הגר שפחת שרה ואברהם. והיה יוסף שהוא בן חורי עבד לשניהם. ולכן הזכיר מיד הישמעאלים. כלו' קנין זה בא מיד הישמעאלים ונמצא א"כ דבר אמתא מזבין ועבדא זבין {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:30, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ויקנהו הקנויין קונין הא קנין טב כל העבדים מחסרין כו'. כצ"ל (יפה תואר) שמגיד נפלאות ה' שהקנויים קונין לבעליהם. שיוסף שהיה מתחלה קנין פוטיפר. אח"כ קנאו לפוטיפר בכלל מצרים שנקנו לו ליוסף לעבדים. ועוד רמז כי לזה יקרא קנין סחורה טובה שלא כדרך קנין שאר עבדים. שכל העבדים מחסרין את בית רבן שאינם מקפידים בשמירת נכסיו ונפסדים אבל זה ויברך ה' כו' (יפה תואר):
אבל זה וילקט. סיפיה דקרא ויבא את הכסף בית פרעה. שכל הממון שבא לידו מסרו למלכות. וכ"ש שלא יגזול דבר ממנו וילפינן מיניה נאמנות יוסף:
האכיל את רבו. כלו' לזרע רבו שמבנות יוסף לקח אלעזר הכהן. ומאחר שזרעו של פוטיפר משוקע בתוכו שלקח יוסף את אסנת בתו נמצא שמזרע פוטיפר אוכלי תרומה:
מבנות יוסף לקח אלעזר. בגמרא מפיק לה מדכתיב מבנות פוטיאל מבנות יוסף שפטפט ביצרו:
הוא פוטיפרע. הכי גמירי לה (יפה תואר):
שהיה פורע כו'. שהיה עובד בעל פעור שעבודתו בכך כדאי' בפ' ד"מ:
שירד הפר. היינו יוסף שנקרא פר ע"ש בכור שורו הדר לו:
נעשה. (אדונו) פויטנון. פירוש סריס. וכן משמע מפירוש הערוך ומוסף הערוך ע"ש:
שנסתרס בגופו כו'. דליכא למימר שהיה סריס מעיקרו. שהרי יוסף נשא בתו והיתה לו בת מתחלה. וע"ד הדרש אמרינן שסבת סרוסו היה מפני שלקח את יוסף לתשמיש:
פכרון ניביה. שברו מתלעותיה:
חסידו כתיב. וכן הוא בזוהר סדר זו. דרמיז אגב אורחיה ענין יוסף:
מלמד שלא לקחו כו'. וה"ק קרא החסיד נשמר על ידי כריתת זרע הרשע דהינו הסירוס שנכרת בזה מלחיות זרע. ודריש נכרת מענין ונתוק וכרות (יפה תואר):
איש מצרי גבר ערום. ולפי שהמצרים סתמן פקחים קראו מצרי בכאן. לפי שבקש ערב כדמפרש (יפה תואר):
גרמני. המת"כ פי' בשם הערוך ורש"י לבן ביותר. וכן בהרת עזה נראית כגרמני (נגעים פ"ב). פירוש גרמני הוא איש ממדינת גערמאניען אשר אנשיה לבנים בטבעם והיא נקראת כן בלשון רומי והיא מדינת אשכנז (דייטש לאנד) ובכתוב ובני יפת גומר וכו' (בראשית י' ב') תרגום ירוש' אפריקי וגרמני וכו':
כושי. שחור:
אין זה עבד. אלא גנוב הוא והיום או למחר דרוש ידרש:
הביאו לי ערב. שהוא עבד ושלא יתבענו שום אדם ממני:
ע"כ אמר מיד הישמעאלים. כלו' השתא אתי שפיר דכתיב מיד הישמעאלים. והלא פוטיפר לא קנאו אלא מיד המדנים או מיד דימוסיא של מדינה כדלעיל פ' פ"ד:
עבדא זבין כו'. דלהכי כתיב איש מצרי מיד הישמעאלים לומר שהיה בכאן דבר חדש שהעבד קונה דהיינו פוטיפר שהוא עבד מאחר שהוא מצרי מבני חם שהוא עבד לשם וליפת. ובר אמתא מוכר דהיינו הישמעאלים שהם בני הגר שפחת שרה ואברהם. והיה יוסף שהוא בן חורי עבד לשניהם. ולכן הזכיר מיד הישמעאלים. כלו' קנין זה בא מיד הישמעאלים ונמצא א"כ דבר אמתא מזבין ועבדא זבין (יפה תואר):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |