עץ יוסף על בראשית רבה/ס/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''הא אילו יצאת אמה אחת.''' | '''הא אילו יצאת אמה אחת.''' ומה שלא אמר ממזרת. מפני שעדיין לא ניתנה התורה ואין ממזר לב"נ {{ממ|באב"א}}: | ||
'''אשר יכה את קרית ספר ולכדה.''' | '''אשר יכה את קרית ספר ולכדה.''' אשר יכבוש את העיר ששמה קרית ספר. וזה יכול להיות אפילו ע"י עבד או ממזר {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''הא אילו יצא חמור כו'.''' | '''הא אילו יצא חמור כו'.''' דאף דלא אסיק אדעתו שיצא אי זה אדם. אבל עכ"פ ה"ל לאסוקי אדעתיה שמא תצא בהמה טמאה {{ממ|ועיין ב[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}: | ||
'''וזימן לו הקב"ה בתו.''' | '''וזימן לו הקב"ה בתו.''' שהיה הזמנה מאת הקב"ה ע"צ העונש: | ||
'''ר"י ור"ל.''' | '''ר"י ור"ל.''' לפי שאמר שמהקב"ה היה הדבר שנזדמן לו בתו ויראה דבר קשה שתהיה כזאת מה' לזה אמר כי לא היה חייב רק דמים. וא"כ לא היה עונשו בזה רק שיצטער שלא נתקבל נדרו לרצון ושיצטרך לתת דמים או להתיר נדרו ולהתרפס לפני מורים. אלא שהוא שגה בדבר ואולתו תסלף דרכו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''הקדש דמים היה חייב.''' | '''הקדש דמים היה חייב.''' להקדיש דמים כדמי בתו להביא עולות כאילו אמר הרי היא לעולה. אלא שטעה יפתח: | ||
'''דתנן אמר כו'.''' | '''דתנן אמר כו'.''' והכא נמי והעליתיהו עולה קאמר ולא לעולה: | ||
'''ולא היה שם פנחס.''' | '''ולא היה שם פנחס.''' בתמיהא שהרי אפילו בימי שמואל ודוד היה כדכתיב בד"ה ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם. ולדעת חז"ל הוא פנחס הכהן. עוד אחז"ל כי פנחס הוא אליהו: | ||
'''שיתיר לו נדרו.''' | '''שיתיר לו נדרו.''' פי' היינו שיאמר לו שהוא פטור בדמים {{ממ|רד"ק וברבנאל}}. עוד יש לומר שאע"פ שלא היה ממש בנדרו ולא היה צריך התרה באמת. אך לפי שיפתח לא היה ת"ח לא היה ראוי להתיר לו אלא ע"י שאלה כדאמרינן בפ"ב דנדרים גבי הנודר בתורה וכו' משום דלא ליתי לזלזולי בנדרים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ה"ה דברייתא כו'.''' | '''ה"ה דברייתא כו'.''' כלו' על דרך מה שאומרים הבריות משל בין חייתא היא המילדת ובין המחבלתא היא היולדת הכואבת בחבליה נאבד בן העלובה: | ||
'''אני ראש קציני ישראל.''' | '''אני ראש קציני ישראל.''' ומלך קודם לכה"ג ונביא כדאי' בפ' כהן משוח. וברבה ריש סדר נשא: | ||
'''בנשילת אברים.''' | '''בנשילת אברים.''' מדה כנגד מדה כמו שעשאה אברים לקרבן עם היותה יכול להצילה: | ||
'''הוא נגיד אכ"כ.''' | '''הוא נגיד אכ"כ.''' המדרש דייק משתים. א' מדכתיב היה משמע אבל לא עכשיו. ב' מדכתיב לפנים ה' עמו משמע מתחלה ולא עכשיו: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:22, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא אילו יצאת אמה אחת. ומה שלא אמר ממזרת. מפני שעדיין לא ניתנה התורה ואין ממזר לב"נ (באב"א):
אשר יכה את קרית ספר ולכדה. אשר יכבוש את העיר ששמה קרית ספר. וזה יכול להיות אפילו ע"י עבד או ממזר (נזר הקודש):
הא אילו יצא חמור כו'. דאף דלא אסיק אדעתו שיצא אי זה אדם. אבל עכ"פ ה"ל לאסוקי אדעתיה שמא תצא בהמה טמאה (ועיין ביפ"ת):
וזימן לו הקב"ה בתו. שהיה הזמנה מאת הקב"ה ע"צ העונש:
ר"י ור"ל. לפי שאמר שמהקב"ה היה הדבר שנזדמן לו בתו ויראה דבר קשה שתהיה כזאת מה' לזה אמר כי לא היה חייב רק דמים. וא"כ לא היה עונשו בזה רק שיצטער שלא נתקבל נדרו לרצון ושיצטרך לתת דמים או להתיר נדרו ולהתרפס לפני מורים. אלא שהוא שגה בדבר ואולתו תסלף דרכו (יפה תואר):
הקדש דמים היה חייב. להקדיש דמים כדמי בתו להביא עולות כאילו אמר הרי היא לעולה. אלא שטעה יפתח:
דתנן אמר כו'. והכא נמי והעליתיהו עולה קאמר ולא לעולה:
ולא היה שם פנחס. בתמיהא שהרי אפילו בימי שמואל ודוד היה כדכתיב בד"ה ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם. ולדעת חז"ל הוא פנחס הכהן. עוד אחז"ל כי פנחס הוא אליהו:
שיתיר לו נדרו. פי' היינו שיאמר לו שהוא פטור בדמים (רד"ק וברבנאל). עוד יש לומר שאע"פ שלא היה ממש בנדרו ולא היה צריך התרה באמת. אך לפי שיפתח לא היה ת"ח לא היה ראוי להתיר לו אלא ע"י שאלה כדאמרינן בפ"ב דנדרים גבי הנודר בתורה וכו' משום דלא ליתי לזלזולי בנדרים (יפה תואר):
ה"ה דברייתא כו'. כלו' על דרך מה שאומרים הבריות משל בין חייתא היא המילדת ובין המחבלתא היא היולדת הכואבת בחבליה נאבד בן העלובה:
אני ראש קציני ישראל. ומלך קודם לכה"ג ונביא כדאי' בפ' כהן משוח. וברבה ריש סדר נשא:
בנשילת אברים. מדה כנגד מדה כמו שעשאה אברים לקרבן עם היותה יכול להצילה:
הוא נגיד אכ"כ. המדרש דייק משתים. א' מדכתיב היה משמע אבל לא עכשיו. ב' מדכתיב לפנים ה' עמו משמע מתחלה ולא עכשיו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |