עץ יוסף על בראשית רבה/יז/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''מפני מה האיש''' | '''מפני מה האיש''' כשיוצא מרחם אמו פניו למעלה ובדורות הראשונים היה הטבע כן. אבל בדורות אחרונים נשתנה טבע זו. וגם שניהם נולדים פעם למעלה ופעם למטה פניהם ופעם מן הצד: | ||
'''האיש מביט למקום ברייתו.''' | '''האיש מביט למקום ברייתו.''' למטה מן האדמה. והאשה מבטת למקום ברייתה למעלה לגוף שממנו נבראת. ועיין בענף: | ||
'''להתבסם''' | '''להתבסם''' במיני בשמים וסממנים מפני שהזוהמות מצוי בהן יותר מן האיש: | ||
'''אם תניח בשר ג' ימים''' | '''אם תניח בשר ג' ימים''' ואע"פ שמעצם ממש נבראת וכמ"ש בסמוך שמקשקש ועצם אינו מסריח לעולם. מ"מ היה בשר ג"כ בצלע ההוא וכדאמרו לעיל שהיתה מליאה רירין ודם {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''האשה קולה הולך''' | '''האשה קולה הולך''' שקולה דק ונשמע למרחוק. וקול האיש עבה ואינו נשמע: | ||
'''כיון שנתן לתוכה''' | '''כיון שנתן לתוכה''' לתוך הקדרה: | ||
'''עצם קולה הולך.''' | '''עצם קולה הולך.''' שהעצם קשה ומקשקש בקדרה כפעמון ונשמע קולו. וכן קול האשה נשמע לפי שנבראת מעצם. אבל אדם נברא מאדמה ואפי' יקשקשו בה כמה פעמים אין הקול נשמע. ולפי שאין דרך ליתן עפר בקדרה אלא בשר. לא אמר במשל כפי הנמשל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''להתפתות''' | '''להתפתות''' פרש"י ז"ל לדרך ארץ אחר שכנסה ובס"א הגי' להתפייס מכעסו: | ||
'''אינו נשרה''' | '''אינו נשרה''' וכן אין בכל דברי ריצוי כדי להתיש כעסה וחוזק לבה: | ||
'''תובע באשה.''' | '''תובע באשה.''' לישא אותה לאשה. ואין האשה תובעת באיש להנשא לו: | ||
'''והוא מבקש אבדתו.''' | '''והוא מבקש אבדתו.''' ולכן האיש מבקש האשה שהיא אבדתו ועצם מעצמיו וצריך אליה לשמושו ועניניו כבעלים לאבדה: | ||
'''מפני מה האיש כו'''' | '''מפני מה האיש כו'''' שהאשה הרא ולא האיש: | ||
'''יוצא ראשו מגולה.''' | '''יוצא ראשו מגולה.''' לפעמים ואינו מקפיד בדבר: | ||
'''לאחד שעבר עברה.''' | '''לאחד שעבר עברה.''' וכן האשה שהכשילה לאדם בעץ הדעת והמיתתו. מתביישת: | ||
'''אצל המת תחלה''' | '''אצל המת תחלה''' כשמוליכין את המת הנשים הולכות לפני המטה. ואחריהם האנשים: | ||
'''שגרמו מיתה''' | '''שגרמו מיתה''' לכן קודמות לגמול חסד למתים לתקן קצת המעוות: | ||
'''ואחריו כל אדם ימשוך''' | '''ואחריו כל אדם ימשוך''' אותם ההולכים אחריו כולם ימשכו אחרי המת: | ||
'''ולפניו נשים''' | '''ולפניו נשים''' הולכות לפניו. אין מספר. והא דאמר בנשים לשון אין מספר אפשר דג"ש יליף מעלמות אין מספר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''מפני מה ניתן לה מצות נדה.''' | '''מפני מה ניתן לה מצות נדה.''' מצות שמירת דם נדה להיותו מטמא. ומפרש שהוא לכפר על חטאה ואילולא כן לא היה מטמא כעין דם טוהר של אשה {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''ומפני מה ניתן לה חלה.''' | '''ומפני מה ניתן לה חלה.''' פי' למה נתייחדו מצות אלו לאשה יותר מלאיש. שנשים מתות בשעת לידתן עליהן. והאיש אינו מת עליהן אע"פ שגם הוא מצווה על חלה והדלקת הנר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''גמר חלתו של עולם''' | '''גמר חלתו של עולם''' כדלעיל בריש פ' י"ד ושם פירשתי: | ||
'''שכבתה נשמתו של אדם''' | '''שכבתה נשמתו של אדם''' ונשמה קרויה נר כדכתיב נר ה' נשמת אדם. לכן נתן מצות נר שבת שתבא מצות נר ותכפר על כבוי נר. ועוד דבשבת איכא נשמה יתירה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־13:11, 19 בינואר 2021
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מפני מה האיש כשיוצא מרחם אמו פניו למעלה ובדורות הראשונים היה הטבע כן. אבל בדורות אחרונים נשתנה טבע זו. וגם שניהם נולדים פעם למעלה ופעם למטה פניהם ופעם מן הצד:
האיש מביט למקום ברייתו. למטה מן האדמה. והאשה מבטת למקום ברייתה למעלה לגוף שממנו נבראת. ועיין בענף:
להתבסם במיני בשמים וסממנים מפני שהזוהמות מצוי בהן יותר מן האיש:
אם תניח בשר ג' ימים ואע"פ שמעצם ממש נבראת וכמ"ש בסמוך שמקשקש ועצם אינו מסריח לעולם. מ"מ היה בשר ג"כ בצלע ההוא וכדאמרו לעיל שהיתה מליאה רירין ודם (יפה תואר):
האשה קולה הולך שקולה דק ונשמע למרחוק. וקול האיש עבה ואינו נשמע:
כיון שנתן לתוכה לתוך הקדרה:
עצם קולה הולך. שהעצם קשה ומקשקש בקדרה כפעמון ונשמע קולו. וכן קול האשה נשמע לפי שנבראת מעצם. אבל אדם נברא מאדמה ואפי' יקשקשו בה כמה פעמים אין הקול נשמע. ולפי שאין דרך ליתן עפר בקדרה אלא בשר. לא אמר במשל כפי הנמשל (יפה תואר):
להתפתות פרש"י ז"ל לדרך ארץ אחר שכנסה ובס"א הגי' להתפייס מכעסו:
אינו נשרה וכן אין בכל דברי ריצוי כדי להתיש כעסה וחוזק לבה:
תובע באשה. לישא אותה לאשה. ואין האשה תובעת באיש להנשא לו:
והוא מבקש אבדתו. ולכן האיש מבקש האשה שהיא אבדתו ועצם מעצמיו וצריך אליה לשמושו ועניניו כבעלים לאבדה:
מפני מה האיש כו' שהאשה הרא ולא האיש:
יוצא ראשו מגולה. לפעמים ואינו מקפיד בדבר:
לאחד שעבר עברה. וכן האשה שהכשילה לאדם בעץ הדעת והמיתתו. מתביישת:
אצל המת תחלה כשמוליכין את המת הנשים הולכות לפני המטה. ואחריהם האנשים:
שגרמו מיתה לכן קודמות לגמול חסד למתים לתקן קצת המעוות:
ואחריו כל אדם ימשוך אותם ההולכים אחריו כולם ימשכו אחרי המת:
ולפניו נשים הולכות לפניו. אין מספר. והא דאמר בנשים לשון אין מספר אפשר דג"ש יליף מעלמות אין מספר (יפה תואר):
מפני מה ניתן לה מצות נדה. מצות שמירת דם נדה להיותו מטמא. ומפרש שהוא לכפר על חטאה ואילולא כן לא היה מטמא כעין דם טוהר של אשה (נזר הקודש):
ומפני מה ניתן לה חלה. פי' למה נתייחדו מצות אלו לאשה יותר מלאיש. שנשים מתות בשעת לידתן עליהן. והאיש אינו מת עליהן אע"פ שגם הוא מצווה על חלה והדלקת הנר (יפה תואר):
גמר חלתו של עולם כדלעיל בריש פ' י"ד ושם פירשתי:
שכבתה נשמתו של אדם ונשמה קרויה נר כדכתיב נר ה' נשמת אדם. לכן נתן מצות נר שבת שתבא מצות נר ותכפר על כבוי נר. ועוד דבשבת איכא נשמה יתירה (יפה תואר):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |