עץ יוסף על בראשית רבה/טז/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ויקח ה' אלהים''' | '''ויקח ה' אלהים''' מפני שלא יאות לשון לקיחה על האדם. לכן דרשו לשון עילוי או לשון פיתוי {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''עילה אותו''' | '''עילה אותו''' כבר פירשתי [[עץ יוסף על בראשית רבה/טו/ה|לעיל פ' ט"ו סי' ה']]: | ||
'''ולקחום עמים והביאום''' | '''ולקחום עמים והביאום''' שרמו למעלתם שיקחום בגדולה ובכבוד והביאום: | ||
'''קחו עמכם דברים.''' | '''קחו עמכם דברים.''' ונקט קיחה בדברים על שם שעל ידם לוקחים ומושכים לב האדם: | ||
'''וינחהו כו'''' | '''וינחהו כו'''' משום דלא יפול הנחה במקום על אדם לכן דרש הניח לו כו' לשון מנוחה ולשון הגנה מהנזקין. וגם הניח לו והרשהו ליהנות מכל עצי הגן באכילה ושאר עידונין. ואפילו בעץ הדעת לא נמנע העידון בצל ומראה וריח {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ר' ברכיה אמר להניחו כו'.''' | '''ר' ברכיה אמר להניחו כו'.''' כלומר דויניחהו לאו דרך החלטה שהניחו והגין ממש דהא לפי האמת לא הו"ל מנוחה כי מיד חטא וגורש אלא שהכניסו לג"ע אדעתא שיניחהו ויגין עליו ולעדנו. אבל לא עלתה לו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''נתן לו מצות שבת''' | '''נתן לו מצות שבת''' דריש ויניחהו שישבות וינוח בלי מלאכת עבודה ומ"ש לעבדה ששת ימים תעבוד. ולא בשבת. ומ"ש לשמרה שהשבת ישמור שלא יעשה בו מלאכה: | ||
'''אלו הקרבנות''' | '''אלו הקרבנות''' קרבנות עולות העשוים לענין התעלות הנפש במעלותיה: | ||
'''תעבדון את האלהים.''' | '''תעבדון את האלהים.''' דלא אשכחן שעשו מצות מעשיות על הר סיני רק עבודת הקרבנות כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:09, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ויקח ה' אלהים מפני שלא יאות לשון לקיחה על האדם. לכן דרשו לשון עילוי או לשון פיתוי (יפה תואר):
עילה אותו כבר פירשתי לעיל פ' ט"ו סי' ה':
ולקחום עמים והביאום שרמו למעלתם שיקחום בגדולה ובכבוד והביאום:
קחו עמכם דברים. ונקט קיחה בדברים על שם שעל ידם לוקחים ומושכים לב האדם:
וינחהו כו' משום דלא יפול הנחה במקום על אדם לכן דרש הניח לו כו' לשון מנוחה ולשון הגנה מהנזקין. וגם הניח לו והרשהו ליהנות מכל עצי הגן באכילה ושאר עידונין. ואפילו בעץ הדעת לא נמנע העידון בצל ומראה וריח (יפה תואר):
ר' ברכיה אמר להניחו כו'. כלומר דויניחהו לאו דרך החלטה שהניחו והגין ממש דהא לפי האמת לא הו"ל מנוחה כי מיד חטא וגורש אלא שהכניסו לג"ע אדעתא שיניחהו ויגין עליו ולעדנו. אבל לא עלתה לו (יפה תואר):
נתן לו מצות שבת דריש ויניחהו שישבות וינוח בלי מלאכת עבודה ומ"ש לעבדה ששת ימים תעבוד. ולא בשבת. ומ"ש לשמרה שהשבת ישמור שלא יעשה בו מלאכה:
אלו הקרבנות קרבנות עולות העשוים לענין התעלות הנפש במעלותיה:
תעבדון את האלהים. דלא אשכחן שעשו מצות מעשיות על הר סיני רק עבודת הקרבנות כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות (יפה תואר):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |