מתנות כהונה על ויקרא רבה/כז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''צדקתך כו'.''' | '''צדקתך כו'.''' כ"ז הוא לקמן ריש במדבר ולעיל ובב"ר פ' ל"ג ובש"ר פי"ד ושם פירשתי כל הענין וע"ש: | ||
'''והצדיקים יש להם כו'.''' | '''והצדיקים יש להם כו'.''' שאוהבים תמיד להרבות מצות כהררים המגדלים עשבים: | ||
'''והגיל.''' | '''והגיל.''' הזוג שמקיש בתוכו: | ||
'''רע לעצמו כו'.''' | '''רע לעצמו כו'.''' דאם לא כן רע למה לי אין לך רשע טוב: | ||
'''יפקעו.''' | '''יפקעו.''' יתבקעו: | ||
'''אן.''' | '''אן.''' אנה: | ||
'''כולה דנשי.''' | '''כולה דנשי.''' כל הנמצאים שם היו נשים והאנשים אולי החביאו את עצמם כדי שיצילו הנשים המדינה בערמה זו: | ||
'''נפקין כו'.''' | '''נפקין כו'.''' יצאו לקראתו ואמרו לו אם אתה עושה עמנו מלחמה ותנצח אותנו שמך יצא בעולם שמדינה של נשים נצחת במלחמה: | ||
'''ותו כו'.''' | '''ותו כו'.''' ושוב אין אתה יכול לקיים בפני שום מלך שיאמרו מלך חלש הוא ושמע להם והלך לו: | ||
'''כי נפק כו'.''' | '''כי נפק כו'.''' כשיצא כתב על שער המדינה: | ||
'''שטי הוינא כו'.''' | '''שטי הוינא כו'.''' שוטה הייתי עד שבאתי בקרטיגנא המדינה ולמדתי עצה מן הנשים: | ||
'''בחזורין.''' | '''בחזורין.''' בתפוחים של זהב: | ||
'''ומה זה דהבא כו'.''' | '''ומה זה דהבא כו'.''' וכי זהב נאכל בארצכם אמרו לא היה כן לחם ומזון בארצכם ולמה באת לכאן ואמר לא מעשיכם באתי לראות: | ||
'''דינכון.''' | '''דינכון.''' דין שלכם היאך אתם דנין דין: | ||
'''עד דאינון כו'.''' | '''עד דאינון כו'.''' בעוד שהם יושבים ומדברים באו שני אנשים לדון לפני המלך האחד אמר אדוני המלך חורבה קניתי מאיש הזה וחפרתי ומצאתי בו אוצר ואמרתי לו קח אוצרך כי החורבה קניתי והאוצר לא קניתי והאחר שכנגדו אמר כשם שאתה מתיירא מעונש גזל כך מתיירא אנכי ובירושלמי דאלו מציאות יש לכל אלו מעשים אכן בסיגנון אחר ושם איתא שכל אחד ואחד מהם היה רוצה ליקח האוצר: | ||
'''א"ל זילון כו'.''' | '''א"ל זילון כו'.''' לכו ויקחו זה את זה הבן יקח הבת ויאכלו האוצר יחדיו: | ||
'''שרי.''' | '''שרי.''' התחיל: | ||
'''טבות.''' | '''טבות.''' טוב ונאה: | ||
'''אלו הוה כו'.''' | '''אלו הוה כו'.''' אלו היה הדין הזה בארצכם מה הייתם עושים: | ||
'''מרים כו'.''' | '''מרים כו'.''' מרימים ראשו של זה כלומר היו הורגים אותו כד"א ישא פרעה את ראשך: | ||
'''וסימא כו'.''' | '''וסימא כו'.''' והאוצר היה עולה לבית המלך כי כן הדין עוד היום בארץ אדום שכל האוצרות הטמונים בקרקע הרי הן למלך ואלו שהיו מבקשים לעכבם חייבים הריגה: | ||
'''ושמשא כו'.''' | '''ושמשא כו'.''' שאל לו הגד לי אם השמש זורח בארצכם: | ||
'''נחית.''' | '''נחית.''' יורד: | ||
'''בעיר דקיק''' | '''בעיר דקיק''' בהמות דקות א"ל הן: | ||
'''א"ל תפח''' | '''א"ל תפח''' כו': | ||
'''אמטו כו'.''' | '''אמטו כו'.''' בשביל בהמה דקה אתם ניצולים: | ||
'''עדנך.''' | '''עדנך.''' לשון יחיד: | ||
'''עדניך.''' | '''עדניך.''' לשון רבים: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:41, 19 בינואר 2021
|
מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
צדקתך כו'. כ"ז הוא לקמן ריש במדבר ולעיל ובב"ר פ' ל"ג ובש"ר פי"ד ושם פירשתי כל הענין וע"ש:
והצדיקים יש להם כו'. שאוהבים תמיד להרבות מצות כהררים המגדלים עשבים:
והגיל. הזוג שמקיש בתוכו:
רע לעצמו כו'. דאם לא כן רע למה לי אין לך רשע טוב:
יפקעו. יתבקעו:
אן. אנה:
כולה דנשי. כל הנמצאים שם היו נשים והאנשים אולי החביאו את עצמם כדי שיצילו הנשים המדינה בערמה זו:
נפקין כו'. יצאו לקראתו ואמרו לו אם אתה עושה עמנו מלחמה ותנצח אותנו שמך יצא בעולם שמדינה של נשים נצחת במלחמה:
ותו כו'. ושוב אין אתה יכול לקיים בפני שום מלך שיאמרו מלך חלש הוא ושמע להם והלך לו:
כי נפק כו'. כשיצא כתב על שער המדינה:
שטי הוינא כו'. שוטה הייתי עד שבאתי בקרטיגנא המדינה ולמדתי עצה מן הנשים:
בחזורין. בתפוחים של זהב:
ומה זה דהבא כו'. וכי זהב נאכל בארצכם אמרו לא היה כן לחם ומזון בארצכם ולמה באת לכאן ואמר לא מעשיכם באתי לראות:
דינכון. דין שלכם היאך אתם דנין דין:
עד דאינון כו'. בעוד שהם יושבים ומדברים באו שני אנשים לדון לפני המלך האחד אמר אדוני המלך חורבה קניתי מאיש הזה וחפרתי ומצאתי בו אוצר ואמרתי לו קח אוצרך כי החורבה קניתי והאוצר לא קניתי והאחר שכנגדו אמר כשם שאתה מתיירא מעונש גזל כך מתיירא אנכי ובירושלמי דאלו מציאות יש לכל אלו מעשים אכן בסיגנון אחר ושם איתא שכל אחד ואחד מהם היה רוצה ליקח האוצר:
א"ל זילון כו'. לכו ויקחו זה את זה הבן יקח הבת ויאכלו האוצר יחדיו:
שרי. התחיל:
טבות. טוב ונאה:
אלו הוה כו'. אלו היה הדין הזה בארצכם מה הייתם עושים:
מרים כו'. מרימים ראשו של זה כלומר היו הורגים אותו כד"א ישא פרעה את ראשך:
וסימא כו'. והאוצר היה עולה לבית המלך כי כן הדין עוד היום בארץ אדום שכל האוצרות הטמונים בקרקע הרי הן למלך ואלו שהיו מבקשים לעכבם חייבים הריגה:
ושמשא כו'. שאל לו הגד לי אם השמש זורח בארצכם:
נחית. יורד:
בעיר דקיק בהמות דקות א"ל הן:
א"ל תפח כו':
אמטו כו'. בשביל בהמה דקה אתם ניצולים:
עדנך. לשון יחיד:
עדניך. לשון רבים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |