מתנות כהונה על ויקרא רבה/יח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''בוראך''' | '''בוראך''' דרש נוטריקון בורך בוראך בארך: | ||
'''בארך''' | '''בארך''' באר ומקור שיצאת משם ושוב עיין כל זה במס' שבת בפ' שואל ובמדרש קהלת (ב א) ובפתיחה דאיכה רבה (כ"ג): | ||
'''טליותך.''' | '''טליותך.''' נערותך: | ||
'''עד דחילך עלך.''' | '''עד דחילך עלך.''' בעוד שכחך עליך וזהו כשהוא עדיין בחור בשנים: | ||
'''קלסתר פנים.''' | '''קלסתר פנים.''' חילוף גירסות יש פה בגמרא דשבת ומדרש קהלת: | ||
'''חדא לחבריא כו'.''' | '''חדא לחבריא כו'.''' פי' אחד כנגד החברים תלמידי חכמים ואחד כנגד עמי הארץ: | ||
'''לבוריא.''' | '''לבוריא.''' לשון אין בור ירא חטא: | ||
'''בא לבכות.''' | '''בא לבכות.''' פי' לעת הזקנה ירך לבבו ובוכה במהרה שאינו יכול להתאפק: | ||
'''הגללים מקדמים אותו.''' | '''הגללים מקדמים אותו.''' שאפס כח המעצר והחכם עיניו בראשו ואינו משהה נקביו הגדולים כל כך: | ||
'''כנפי הריאה.''' | '''כנפי הריאה.''' הרואות דריש לשון ריאה: | ||
'''כד שמע קול צפרים כו'.''' | '''כד שמע קול צפרים כו'.''' כששומע קול צפרים מצפצפים סבר שגזלנין באים לקפח אותו לגזלו ולהורגו: | ||
'''יתי.''' | '''יתי.''' אותי: | ||
'''הדין סבא דצווחין כו'.''' | '''הדין סבא דצווחין כו'.''' הזקן הזה שקוראין אותו לך למקום פלוני הוא שואל ואומר יש שם מעלות יש שם מורדות: | ||
'''חיתותא.''' | '''חיתותא.''' מורא ופחד מלשון חתת ה': | ||
'''מתאוה תוואים כו'.''' | '''מתאוה תוואים כו'.''' מסמן סימנים וגבולים לאמר עד מקום פלוני יכולני לילך ועד מקום פלוני יותר מעט לא יכולני לילך: | ||
'''ויסתבל''' | '''ויסתבל''' מגזרת סבל כמו וישתמר מגזרת שמר: | ||
'''זה לוז כו'.''' | '''זה לוז כו'.''' והוא עליו למשא שהולך כפוף בשדרתו: | ||
'''שחיק עצמות.''' | '''שחיק עצמות.''' ישחוקו ויטחנו עצמותיו ותפס לשון קללה תחשב לו: | ||
'''מציץ.''' | '''מציץ.''' לשון ויצץ ציץ מציצו מן העפר לעתיד דכתיב ויציצו מעיר: | ||
'''מן הן.''' | '''מן הן.''' מהיכן אתה מודיעני שאותו עצם לוז קיים עד אותו זמן ואינו נרקב כשאר עצמות: | ||
'''אייתי כו'.''' | '''אייתי כו'.''' ר' יהושע הביא עצם לוז לפני אדריינוס: | ||
'''זה התאוה.''' | '''זה התאוה.''' דרש אביונה לשון תאב ויאהב: | ||
'''בכל ירח וירח.''' | '''בכל ירח וירח.''' כל חדש וחדש כמו שאחז"ל חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח שנאמר לא חדש היום: | ||
'''כיון דסב.''' | '''כיון דסב.''' כיון שהזקין: | ||
'''יתיב כו'.''' | '''יתיב כו'.''' ישב לו בביתו ולא היה יכול לעלות אליו: | ||
'''יומא חד סליק.''' | '''יומא חד סליק.''' יום א' עלה ר"ש לר': | ||
'''א"ל מה עסקך.''' | '''א"ל מה עסקך.''' כלומר מה עניינך ומה טעם יש בו: | ||
'''היך דהוית''' | '''היך דהוית''' יליף כמו שהיית למוד ורגיל ובקהלת יש גיר' אחרת ויש לה סמך במסכת שבת פ' השואל: | ||
'''ומטיל שלום בטל.''' | '''ומטיל שלום בטל.''' ושוב מפרש והולך אחד ואחד: | ||
'''אילין עיינין כו'.''' | '''אילין עיינין כו'.''' אלו הן העינים שהיו רואות מרחוק: | ||
'''כדו.''' | '''כדו.''' כלומר עתה אפי' מקרוב אינם רואות: | ||
'''אלין אודניא כו'.''' | '''אלין אודניא כו'.''' אלו האזנים שהיו שומעין בפעם א' או בשתי פעמים וכדו כלומר עתה אפי' בק' פעמים אינן שומעות: | ||
'''חוטרא.''' | '''חוטרא.''' מטה שהוא נשען עליו: | ||
'''איפרכין.''' | '''איפרכין.''' שרים על איפרכין חלק ממלכותו: | ||
'''איסטרטיוטין.''' | '''איסטרטיוטין.''' יועצי המלך: | ||
'''בפולין.''' | '''בפולין.''' כמו בפלאנין דלקמן ופי' שער: | ||
'''שרוי.''' | '''שרוי.''' נח ולן בבית אושפיזא לפי כבודו: | ||
'''שמכלה את הזהב ומריקה כו'.''' | '''שמכלה את הזהב ומריקה כו'.''' שאכל ושתה ופיזר כל זהב וכסף הכל דרך גרונו ודריש גולת כמו כולת בחילוף כ' בג' אותיות גיכ"ק: | ||
'''ה"ג פרש על פניכם פרש חגיכם.''' | '''ה"ג פרש על פניכם פרש חגיכם.''' פי' כמו שדרשו חז"ל פרק שואל אלו בני אדם שעושים כל ימיהם חגים במאכל ובמשתה: | ||
'''טייסא.''' | '''טייסא.''' פורחת: | ||
'''חמי ליה כו'.''' | '''חמי ליה כו'.''' רואה את הגוף שנשתנה זיו והדר פניו הולכת לה: | ||
'''אך בשרו.''' | '''אך בשרו.''' סיפא דקרא ונפשו עליו תאבל: | ||
'''ואין מעידין''' | '''ואין מעידין''' אחר ג' ימים על איש שמת להשיא את אשתו כי שמא אין זה בעלה ואחר הוא שאחר ג' ימים נשתנה מראהו ונדמה לו כי זה הוא: | ||
'''כאילין גלגלייא.''' | '''כאילין גלגלייא.''' פי' גלגלים העשויים ע"פ הבארות ובהם חבל ארוך שמגלגלין ומושכים בו מים מבאר. צפורי יושבת בהר ובארותיה עמוקות והיו צריכין לאותן גלגלים: | ||
'''וחרנא.''' | '''וחרנא.''' והאחר משני אותן אמוראים: | ||
'''כאילין רגבייא.''' | '''כאילין רגבייא.''' פי' כאלו רגבים וצרורות של מקום טבריה שיושבת בעמק ושם שכיחין צרורות: | ||
'''אל הארץ כשהיה.''' | '''אל הארץ כשהיה.''' נקי מעבירות כיום הולדו: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־11:40, 19 בינואר 2021
מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בוראך דרש נוטריקון בורך בוראך בארך:
בארך באר ומקור שיצאת משם ושוב עיין כל זה במס' שבת בפ' שואל ובמדרש קהלת (ב א) ובפתיחה דאיכה רבה (כ"ג):
טליותך. נערותך:
עד דחילך עלך. בעוד שכחך עליך וזהו כשהוא עדיין בחור בשנים:
קלסתר פנים. חילוף גירסות יש פה בגמרא דשבת ומדרש קהלת:
חדא לחבריא כו'. פי' אחד כנגד החברים תלמידי חכמים ואחד כנגד עמי הארץ:
לבוריא. לשון אין בור ירא חטא:
בא לבכות. פי' לעת הזקנה ירך לבבו ובוכה במהרה שאינו יכול להתאפק:
הגללים מקדמים אותו. שאפס כח המעצר והחכם עיניו בראשו ואינו משהה נקביו הגדולים כל כך:
כנפי הריאה. הרואות דריש לשון ריאה:
כד שמע קול צפרים כו'. כששומע קול צפרים מצפצפים סבר שגזלנין באים לקפח אותו לגזלו ולהורגו:
יתי. אותי:
הדין סבא דצווחין כו'. הזקן הזה שקוראין אותו לך למקום פלוני הוא שואל ואומר יש שם מעלות יש שם מורדות:
חיתותא. מורא ופחד מלשון חתת ה':
מתאוה תוואים כו'. מסמן סימנים וגבולים לאמר עד מקום פלוני יכולני לילך ועד מקום פלוני יותר מעט לא יכולני לילך:
ויסתבל מגזרת סבל כמו וישתמר מגזרת שמר:
זה לוז כו'. והוא עליו למשא שהולך כפוף בשדרתו:
שחיק עצמות. ישחוקו ויטחנו עצמותיו ותפס לשון קללה תחשב לו:
מציץ. לשון ויצץ ציץ מציצו מן העפר לעתיד דכתיב ויציצו מעיר:
מן הן. מהיכן אתה מודיעני שאותו עצם לוז קיים עד אותו זמן ואינו נרקב כשאר עצמות:
אייתי כו'. ר' יהושע הביא עצם לוז לפני אדריינוס:
זה התאוה. דרש אביונה לשון תאב ויאהב:
בכל ירח וירח. כל חדש וחדש כמו שאחז"ל חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח שנאמר לא חדש היום:
כיון דסב. כיון שהזקין:
יתיב כו'. ישב לו בביתו ולא היה יכול לעלות אליו:
יומא חד סליק. יום א' עלה ר"ש לר':
א"ל מה עסקך. כלומר מה עניינך ומה טעם יש בו:
היך דהוית יליף כמו שהיית למוד ורגיל ובקהלת יש גיר' אחרת ויש לה סמך במסכת שבת פ' השואל:
ומטיל שלום בטל. ושוב מפרש והולך אחד ואחד:
אילין עיינין כו'. אלו הן העינים שהיו רואות מרחוק:
כדו. כלומר עתה אפי' מקרוב אינם רואות:
אלין אודניא כו'. אלו האזנים שהיו שומעין בפעם א' או בשתי פעמים וכדו כלומר עתה אפי' בק' פעמים אינן שומעות:
חוטרא. מטה שהוא נשען עליו:
איפרכין. שרים על איפרכין חלק ממלכותו:
איסטרטיוטין. יועצי המלך:
בפולין. כמו בפלאנין דלקמן ופי' שער:
שרוי. נח ולן בבית אושפיזא לפי כבודו:
שמכלה את הזהב ומריקה כו'. שאכל ושתה ופיזר כל זהב וכסף הכל דרך גרונו ודריש גולת כמו כולת בחילוף כ' בג' אותיות גיכ"ק:
ה"ג פרש על פניכם פרש חגיכם. פי' כמו שדרשו חז"ל פרק שואל אלו בני אדם שעושים כל ימיהם חגים במאכל ובמשתה:
טייסא. פורחת:
חמי ליה כו'. רואה את הגוף שנשתנה זיו והדר פניו הולכת לה:
אך בשרו. סיפא דקרא ונפשו עליו תאבל:
ואין מעידין אחר ג' ימים על איש שמת להשיא את אשתו כי שמא אין זה בעלה ואחר הוא שאחר ג' ימים נשתנה מראהו ונדמה לו כי זה הוא:
כאילין גלגלייא. פי' גלגלים העשויים ע"פ הבארות ובהם חבל ארוך שמגלגלין ומושכים בו מים מבאר. צפורי יושבת בהר ובארותיה עמוקות והיו צריכין לאותן גלגלים:
וחרנא. והאחר משני אותן אמוראים:
כאילין רגבייא. פי' כאלו רגבים וצרורות של מקום טבריה שיושבת בעמק ושם שכיחין צרורות:
אל הארץ כשהיה. נקי מעבירות כיום הולדו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |