מתנות כהונה על בראשית רבה/ק/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
מות יומת וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ובני ישראל עשו כאשר צוה וגו': | מות יומת וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ובני ישראל עשו כאשר צוה וגו': | ||
'''רבינו צוה כו'.''' | '''רבינו צוה כו'.''' כל זה הוא לעיל פרשה צ"ו ובירושלמי סוף מסכת כלאים ובכתובות בפרק הנושא: | ||
'''מפני המחלוקת.''' | '''מפני המחלוקת.''' שאם יספדוהו בעיירות הקטנים יריבו בני העיירות לומר אין אנו הולכין אחר בני העיר הזאת להיות נגררים אחריהם ונטפלים אליהם מה שאין כן בכרך גדול שכל העיירות הקטנים טפלים אליה ובפרק הנושא בתלמוד בבלי יש טעם אחר וזו היא גירסת הירושלמי: | ||
'''לפיכך כו'.''' | '''לפיכך כו'.''' לומר שתהא ניזונית מנכסיו דוקא ולא משל ציבור כמו בחייו: | ||
'''דלא יאמרון כו'.''' | '''דלא יאמרון כו'.''' שלא יאמרו לה היתומים הבית הזה משועבד לנשיא ומי שהוא נשיא דר בריה בו ולא את שאת ממשפחה אחרת לפיכך הוצרך לצוות עליה כך משמע בירושלמי דסוף מסכת כלאים ובפ' הנושא: | ||
'''הפינוס כו'.''' | '''הפינוס כו'.''' שמות מקומות הן כן פי' רש"י בפרק הנושא: | ||
'''עוד תרתי.''' | '''עוד תרתי.''' עוד שני דברים צוה להם: | ||
'''נקופה.''' | '''נקופה.''' כמו נקובה וה"ג בירוש' בהדיא וכן הביאו בתניא וכל בו ויורה דעה סי' שס"ב: | ||
'''רמה.''' | '''רמה.''' שמרוב התכריכים מתרבים הרמה ותולעה: | ||
'''המבול.''' | '''המבול.''' ר"ל שיבול וירקב מהרה שמחמת האדמה נרקב מהרה וכן משמע הטעם בתניא שכתב הטעם משום עפר אתה ואל עפר תשוב וכן כתב בכל בו ויורה דעה ועיין בי"ד שפירש בו שיטלו כל הדף התחתון והאב"א כתב שלא יציפו המים את ארונו והוא קצת רחוק: | ||
ה"ג בירושלמי מלתא דרבי אמר לא כמה כו'. פי' לא כמו שהולך האדם לבית עולמו הוא בא הנה לעת התחייתו לפיכך לא הקפיד שיהיו עליו תכריכים הרבה ובירושלמי איתא שלא היו לו רק חלוק אחד והוא שלא כדרך העולם ובתוס' סוף מסכת כתובות כתב שלא יעמדו בתכריכיהם אלא בלבושיהם כמחיים: | ה"ג בירושלמי מלתא דרבי אמר לא כמה כו'. פי' לא כמו שהולך האדם לבית עולמו הוא בא הנה לעת התחייתו לפיכך לא הקפיד שיהיו עליו תכריכים הרבה ובירושלמי איתא שלא היו לו רק חלוק אחד והוא שלא כדרך העולם ובתוס' סוף מסכת כתובות כתב שלא יעמדו בתכריכיהם אלא בלבושיהם כמחיים: | ||
'''מליהון כו'.''' | '''מליהון כו'.''' כלומר אבל דברי רבנן פליגי וסברי כמו שבן אדם הולך כן הוא חוזר ולפיכך לא סברי שימעט אדם בתכריכין ובירושלמי יליף ליה מדכתיב תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש: | ||
'''דבדיקה.''' | '''דבדיקה.''' נתבאר לעיל פרשה צ"ו: | ||
'''מתבעי כו'.''' | '''מתבעי כו'.''' אם אהא נתבקש להיות בין הצדיקים לא יכירו בי הרשעים שיאמרו אף הוא רשע כמונו וחס ושלום משוא פנים יש בדבר שהרי הלבוש נוטה אל הלבנות כמעשה הצדיקים: | ||
'''מפקד.''' | '''מפקד.''' מצוה: | ||
'''אלבשוני כו'.''' | '''אלבשוני כו'.''' הלבישו אותי לאחר מותי בכלים לבנים: | ||
'''הפיתין.''' | '''הפיתין.''' ששפתי החלוק על הזרועות יהיו נכפלים ומתוקנים לאחוריהם כמנהג הולכי אורח ועיין בערוך ערך חפת ומצאתי פירושו שהוא מלשון חפיפה כלומר שיהיו מגוהצים ומכובסים היטב: | ||
'''א"ל רבך כו'.''' | '''א"ל רבך כו'.''' רבך אומר שלא ילבישוהו לבנים ואתה מצוה שילבישוך לבנים הטוב טוב אתה מרבך: | ||
ה"ג אמר לון מה אנא כו'. וכן הוא בירושלמי ופי' וכי צריך אני להיות בוש ממעשי מובטח אני בעצמי שלא אבוש ולא אכלם: | ה"ג אמר לון מה אנא כו'. וכן הוא בירושלמי ופי' וכי צריך אני להיות בוש ממעשי מובטח אני בעצמי שלא אבוש ולא אכלם: | ||
'''דרדסאי.''' | '''דרדסאי.''' פירושו בתי שוקיים ועיין בירושלמי סוף מסכת כלאים ותמצא כי כן הוא. | ||
'''והבון כו'.''' | '''והבון כו'.''' ותנו מקלי בידי ומנעלי ברגלי תנו אותי על הדרך כלומר שיקברוהו סמוך ועל הדרך שאם יבקשו אותו לעמוד לימות המשיח שאעמוד מוכן ומזומן: | ||
'''אוטמיס.''' | '''אוטמיס.''' מוכן בזריזות ובירושלמי גרס אין אתי משיחא ואנא מעתיד פי' ואהיה מוכן ומעותד ומזומן: | ||
'''הה"ד ר' יונה.''' | '''הה"ד ר' יונה.''' בירושלמי לא גרס הה"ד ומלתא באפי נפשיה היא להורות שאין חכמה ועצה מועיל להמלט מגזירת ה' ית' והביא שם מעשים לראייה: | ||
'''רגלוהי כו'.''' | '''רגלוהי כו'.''' רגליו של אדם הם ערבים בעדו להעמידו בכל מקום שיתבקש שם בגזירת האל ית': | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:19, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה 
ק ב
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מות יומת וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ובני ישראל עשו כאשר צוה וגו':
רבינו צוה כו'. כל זה הוא לעיל פרשה צ"ו ובירושלמי סוף מסכת כלאים ובכתובות בפרק הנושא:
מפני המחלוקת. שאם יספדוהו בעיירות הקטנים יריבו בני העיירות לומר אין אנו הולכין אחר בני העיר הזאת להיות נגררים אחריהם ונטפלים אליהם מה שאין כן בכרך גדול שכל העיירות הקטנים טפלים אליה ובפרק הנושא בתלמוד בבלי יש טעם אחר וזו היא גירסת הירושלמי:
לפיכך כו'. לומר שתהא ניזונית מנכסיו דוקא ולא משל ציבור כמו בחייו:
דלא יאמרון כו'. שלא יאמרו לה היתומים הבית הזה משועבד לנשיא ומי שהוא נשיא דר בריה בו ולא את שאת ממשפחה אחרת לפיכך הוצרך לצוות עליה כך משמע בירושלמי דסוף מסכת כלאים ובפ' הנושא:
הפינוס כו'. שמות מקומות הן כן פי' רש"י בפרק הנושא:
עוד תרתי. עוד שני דברים צוה להם:
נקופה. כמו נקובה וה"ג בירוש' בהדיא וכן הביאו בתניא וכל בו ויורה דעה סי' שס"ב:
רמה. שמרוב התכריכים מתרבים הרמה ותולעה:
המבול. ר"ל שיבול וירקב מהרה שמחמת האדמה נרקב מהרה וכן משמע הטעם בתניא שכתב הטעם משום עפר אתה ואל עפר תשוב וכן כתב בכל בו ויורה דעה ועיין בי"ד שפירש בו שיטלו כל הדף התחתון והאב"א כתב שלא יציפו המים את ארונו והוא קצת רחוק:
ה"ג בירושלמי מלתא דרבי אמר לא כמה כו'. פי' לא כמו שהולך האדם לבית עולמו הוא בא הנה לעת התחייתו לפיכך לא הקפיד שיהיו עליו תכריכים הרבה ובירושלמי איתא שלא היו לו רק חלוק אחד והוא שלא כדרך העולם ובתוס' סוף מסכת כתובות כתב שלא יעמדו בתכריכיהם אלא בלבושיהם כמחיים:
מליהון כו'. כלומר אבל דברי רבנן פליגי וסברי כמו שבן אדם הולך כן הוא חוזר ולפיכך לא סברי שימעט אדם בתכריכין ובירושלמי יליף ליה מדכתיב תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש:
דבדיקה. נתבאר לעיל פרשה צ"ו:
מתבעי כו'. אם אהא נתבקש להיות בין הצדיקים לא יכירו בי הרשעים שיאמרו אף הוא רשע כמונו וחס ושלום משוא פנים יש בדבר שהרי הלבוש נוטה אל הלבנות כמעשה הצדיקים:
מפקד. מצוה:
אלבשוני כו'. הלבישו אותי לאחר מותי בכלים לבנים:
הפיתין. ששפתי החלוק על הזרועות יהיו נכפלים ומתוקנים לאחוריהם כמנהג הולכי אורח ועיין בערוך ערך חפת ומצאתי פירושו שהוא מלשון חפיפה כלומר שיהיו מגוהצים ומכובסים היטב:
א"ל רבך כו'. רבך אומר שלא ילבישוהו לבנים ואתה מצוה שילבישוך לבנים הטוב טוב אתה מרבך:
ה"ג אמר לון מה אנא כו'. וכן הוא בירושלמי ופי' וכי צריך אני להיות בוש ממעשי מובטח אני בעצמי שלא אבוש ולא אכלם:
דרדסאי. פירושו בתי שוקיים ועיין בירושלמי סוף מסכת כלאים ותמצא כי כן הוא.
והבון כו'. ותנו מקלי בידי ומנעלי ברגלי תנו אותי על הדרך כלומר שיקברוהו סמוך ועל הדרך שאם יבקשו אותו לעמוד לימות המשיח שאעמוד מוכן ומזומן:
אוטמיס. מוכן בזריזות ובירושלמי גרס אין אתי משיחא ואנא מעתיד פי' ואהיה מוכן ומעותד ומזומן:
הה"ד ר' יונה. בירושלמי לא גרס הה"ד ומלתא באפי נפשיה היא להורות שאין חכמה ועצה מועיל להמלט מגזירת ה' ית' והביא שם מעשים לראייה:
רגלוהי כו'. רגליו של אדם הם ערבים בעדו להעמידו בכל מקום שיתבקש שם בגזירת האל ית':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |