מנחת שי/יחזקאל/ל: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - הגירסא הראשונית של הטקסט פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ובאה חרב.''' | '''ובאה חרב.''' מלרע שלא כמנהג: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''וכל הערב.''' | '''וכל הערב.''' בדפוס ישן מויניציאה ובנביאים עם פי' הרי"א כתוב כל הערב בלא וא"ו וטעות הוא: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''את פתרוס.''' | '''את פתרוס.''' בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים מלא וא"ו: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''תחיל.''' | '''תחיל.''' תחול קרי: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''ופי בסת.''' | '''ופי בסת.''' לית ותרתי מלין ורד"ק כתב תרתין מלין כתיבין וקריין מלה חדא ולדבריו קשה שלא נמנה במסורת ד"ה ב' ל"ד עם מלין דכתיבין תרין וקריין חד ובכמה ספרים חדא מלה כתיב: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''חשך היום.''' | '''חשך היום.''' י"ת אייתי חשוך בימם משמע שהוא גורס חשך בשי"ן ימנית ובכל ספרים שלנו בשי"ן שמאלית וכן פי' רד"ק לשון מניעה כמו ולא חשך ממני מאומה ובמקרא גדולה כאן ובמ"ג כתוב חשך ז' בקריאה וסימ' נמסר בשמואל א' סוף סימן כ"ה ובשמואל כתוב וסימ' נמסר במסורה רבתא והסימן איננו בשום מקום ואני מצאתיו במסורת כ"י וזהו איננו גדול בבית הזה פרשת וישב וישמע דוד כי מת נבל (שמואל א כ״ה:ל״ט) ויתקע יואב בשופר (שמואל ב י״ח:ט״ז) ויאמר גחזי נער אלישע (מלכים ב ה׳:כ׳) מכה עמים בעבר' (ישעיהו י״ד:ו׳) ובתחפנחס חשך היום (דין). יפלס נתיב לאפו (תהילים ע״ח:נ׳) וכולם בשי"ן שמאלית מענין מניעה דאילו מענין חשך ומחשך איכא אחרינא בקריאה וקצת תימא על המאיר נתיב שהביא זה דיחזקאל בשני העניינים אולי עשה כן מפני התרגום: | ||
'''היא ענן וכסנה.''' | '''היא ענן וכסנה.''' בכל ספרים כ"י כתוב וקרי היא ביו"ד וחירק לא כמו שנמצא בכמה ספרים מהדפוס שכתוב הוא בוא"ו וקרי בחירק שזה אינו מאותן דכתיבין הוא וקריין היא שסימנה מסור במ"ג תילים ע"ג: | ||
== כב == | == כב == | ||
| שורה 36: | שורה 35: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''והפצותי את מצרים.''' | '''והפצותי את מצרים.''' ד' בסיפרא חד בסימן כ"ב וחד בסימן כ"ט וב' בסימן זה והספרים חלוקים ומתחלפים בכל הדברים אשר יפלו בזאת המלה ולפי מה שמצאתי בס"ס קדמאה מלא דמלא וכן נמסר עליו במ"ג ל' מלא תניינא חסר דחסר וכן נמסר עליו במ"ג לית חסר תליתאה ורביעאה חסר יו"ד ומלא וא"ו: | ||
== כה == | == כה == | ||
'''תפלנה וידעו.''' | '''תפלנה וידעו.''' בס"ס הוא"ו בגעיא: | ||
'''ונטה אותו אל ארץ מצרים.''' | '''ונטה אותו אל ארץ מצרים.''' בנביאים עם פירוש הרי"א על ארץ והוא טעות ואף רד"ק כתב אל ארץ מצרים כמו על: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''והפצותי.''' | '''והפצותי.''' עמ"ש לעיל בסמוך: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:43, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[עריכה]
ובאה חרב. מלרע שלא כמנהג:
ה[עריכה]
וכל הערב. בדפוס ישן מויניציאה ובנביאים עם פי' הרי"א כתוב כל הערב בלא וא"ו וטעות הוא:
יד[עריכה]
את פתרוס. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים מלא וא"ו:
טז[עריכה]
תחיל. תחול קרי:
יז[עריכה]
ופי בסת. לית ותרתי מלין ורד"ק כתב תרתין מלין כתיבין וקריין מלה חדא ולדבריו קשה שלא נמנה במסורת ד"ה ב' ל"ד עם מלין דכתיבין תרין וקריין חד ובכמה ספרים חדא מלה כתיב:
יח[עריכה]
חשך היום. י"ת אייתי חשוך בימם משמע שהוא גורס חשך בשי"ן ימנית ובכל ספרים שלנו בשי"ן שמאלית וכן פי' רד"ק לשון מניעה כמו ולא חשך ממני מאומה ובמקרא גדולה כאן ובמ"ג כתוב חשך ז' בקריאה וסימ' נמסר בשמואל א' סוף סימן כ"ה ובשמואל כתוב וסימ' נמסר במסורה רבתא והסימן איננו בשום מקום ואני מצאתיו במסורת כ"י וזהו איננו גדול בבית הזה פרשת וישב וישמע דוד כי מת נבל (שמואל א כ״ה:ל״ט) ויתקע יואב בשופר (שמואל ב י״ח:ט״ז) ויאמר גחזי נער אלישע (מלכים ב ה׳:כ׳) מכה עמים בעבר' (ישעיהו י״ד:ו׳) ובתחפנחס חשך היום (דין). יפלס נתיב לאפו (תהילים ע״ח:נ׳) וכולם בשי"ן שמאלית מענין מניעה דאילו מענין חשך ומחשך איכא אחרינא בקריאה וקצת תימא על המאיר נתיב שהביא זה דיחזקאל בשני העניינים אולי עשה כן מפני התרגום:
היא ענן וכסנה. בכל ספרים כ"י כתוב וקרי היא ביו"ד וחירק לא כמו שנמצא בכמה ספרים מהדפוס שכתוב הוא בוא"ו וקרי בחירק שזה אינו מאותן דכתיבין הוא וקריין היא שסימנה מסור במ"ג תילים ע"ג:
כב[עריכה]
מידו :
כג[עריכה]
והפצותי את מצרים. ד' בסיפרא חד בסימן כ"ב וחד בסימן כ"ט וב' בסימן זה והספרים חלוקים ומתחלפים בכל הדברים אשר יפלו בזאת המלה ולפי מה שמצאתי בס"ס קדמאה מלא דמלא וכן נמסר עליו במ"ג ל' מלא תניינא חסר דחסר וכן נמסר עליו במ"ג לית חסר תליתאה ורביעאה חסר יו"ד ומלא וא"ו:
כה[עריכה]
תפלנה וידעו. בס"ס הוא"ו בגעיא:
ונטה אותו אל ארץ מצרים. בנביאים עם פירוש הרי"א על ארץ והוא טעות ואף רד"ק כתב אל ארץ מצרים כמו על:
כו[עריכה]
והפצותי. עמ"ש לעיל בסמוך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |