מנחת שי/איוב/מא: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית של הטקסט פורסמה ברשיון נחלת הכלל ב'ספריא' ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | == ב == | ||
'''יעורנו.''' | '''יעורנו.''' במ"ג נכתב בדל"ת בכתוב וזה טעות גמור אך יש מחלוקת בין הספרים. כי במקצתם יעירנו כתיב ביו"ד וקרינן יעורנו בוא"ו וובמקצת ספרים כתיב וקרי יעורנו בוא"ו ויש לקיים גירסא זו מדלא חשיב ליה בעל המסורת עם מלין דכתיבין יו"ד באמצע תיבותא וקריין וא"ו אח"כ מצאתי שזהו מחלוקת בין מדינחאי למערבאי למדינחאי יעירנו כתחיב ביו"ד ולמערבאי יעורנו בוא"ו וידוע דקים לן כמערבאי: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''לא אחריש.''' | '''לא אחריש.''' לו קרי. ויש לתמוך כי כל המפרשים פירשו לא אחרי' באל"ף והמנהג ברוב לפר כפי הקרי ולא כפי הכתיב. האמנם מצאתי במקצת ספרים מהדפוס ומכ"י שכתוב לא באלף ואין בהם הקרי בוא"ו אב להם נגד המסורת יען נמנה זה עם ט"ו לא דקריין לו. וסימן נמסר בפרשה שמיני וראיתי ג"כ להר"ש בר צמח שבתחלה פירש לא באל"ף ואח"כ כתב שראה בספרים המדוייקים לא כתיב באל"ף וקרי בוא"ו ועל כן פירשו ג"כ בוא"ו עיין עליו ובמדרש תנחומא הובא בילקוט אמר הקב"ה לו אחריש בדין לאברהם בלבד שתקתי למה שהוא שתק לך וכו' ובב"ר פ' מ"ט לא אחריש בדין לך אני מחרשי ולבנים היוצאים ממך וכו' ולפי גירסת התנחומא יהיה פירוש הכתוב בניחותא אבל גירסת ב"ר יהיה פירוש הכתוב בתמיהה וכי לך ולבנים היוצאים ממך לא אחריש כן פירשו בעל מתנות כהונה ובעל יפה תואר ואע"פ שאינ כדאי להכניס עצמי בין ההרים הנני מוסיף בזה דברים דאי גרסינן בב"ר לו אחריש בוא"ו ניחא טפי שיהיה פירוש הכתוב והמאמר בניחותא וחדא אורחא אית להו למסורת ולמדרש בב"ר ולא פליגי אהדדי: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''באחד יגשו.''' | '''באחד יגשו.''' במקצת ספרים מדוייקים הגימ"ל קמוצה כמנהג בהפסק ורד"ק כתב במכלול ד' כ"ג שהיא פתוחה וכן מצאתי בס"א כ"י שנמר עליו לית: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''עטישתיו.''' | '''עטישתיו.''' הגעיא בעי"ן בס"ס: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''מפיו לפידים.''' | '''מפיו לפידים.''' בכל ספרים מדוייקים מלא דמלא וכן הדין כפי המסרה שכתבתי בפירוש בסוף פרשת יתרו: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''בצוארו.''' | '''בצוארו.''' הבי"ת בגעיא בס"ס: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''נהלפכו.''' | '''נהלפכו.''' בשוא הה"א ודגש הפ"א מכלול דף ע"ב ושרשים: | ||
== כא == | == כא == | ||
'''נחשבו תותח.''' | '''נחשבו תותח.''' התי"ו רפה: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''את כל גבוה.''' | '''את כל גבוה.''' כל את ואת דמקף. בשלש נקודותיו תקף. חוץ מפסוק שלשה וג' נקודות בהם חרושה. וסימן בהצותו את ארם נהרים. את גאון יעקב. כי את אשר יאהב. וכלך את ואת גר שבטעמו. בשתי נקודות רשומו. חוץ מא' באיוב מיוחד את כל גבוה ע"כ. והחפץ לדעת מוצאות של אלה הכללים ידרוש במכלול ריש שער דקדוק המלים ובמסורת סימן ג' מספר המשלים או במזמור מ"ז מספר תהלים: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:31, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
יעורנו. במ"ג נכתב בדל"ת בכתוב וזה טעות גמור אך יש מחלוקת בין הספרים. כי במקצתם יעירנו כתיב ביו"ד וקרינן יעורנו בוא"ו וובמקצת ספרים כתיב וקרי יעורנו בוא"ו ויש לקיים גירסא זו מדלא חשיב ליה בעל המסורת עם מלין דכתיבין יו"ד באמצע תיבותא וקריין וא"ו אח"כ מצאתי שזהו מחלוקת בין מדינחאי למערבאי למדינחאי יעירנו כתחיב ביו"ד ולמערבאי יעורנו בוא"ו וידוע דקים לן כמערבאי:
ד[עריכה]
לא אחריש. לו קרי. ויש לתמוך כי כל המפרשים פירשו לא אחרי' באל"ף והמנהג ברוב לפר כפי הקרי ולא כפי הכתיב. האמנם מצאתי במקצת ספרים מהדפוס ומכ"י שכתוב לא באלף ואין בהם הקרי בוא"ו אב להם נגד המסורת יען נמנה זה עם ט"ו לא דקריין לו. וסימן נמסר בפרשה שמיני וראיתי ג"כ להר"ש בר צמח שבתחלה פירש לא באל"ף ואח"כ כתב שראה בספרים המדוייקים לא כתיב באל"ף וקרי בוא"ו ועל כן פירשו ג"כ בוא"ו עיין עליו ובמדרש תנחומא הובא בילקוט אמר הקב"ה לו אחריש בדין לאברהם בלבד שתקתי למה שהוא שתק לך וכו' ובב"ר פ' מ"ט לא אחריש בדין לך אני מחרשי ולבנים היוצאים ממך וכו' ולפי גירסת התנחומא יהיה פירוש הכתוב בניחותא אבל גירסת ב"ר יהיה פירוש הכתוב בתמיהה וכי לך ולבנים היוצאים ממך לא אחריש כן פירשו בעל מתנות כהונה ובעל יפה תואר ואע"פ שאינ כדאי להכניס עצמי בין ההרים הנני מוסיף בזה דברים דאי גרסינן בב"ר לו אחריש בוא"ו ניחא טפי שיהיה פירוש הכתוב והמאמר בניחותא וחדא אורחא אית להו למסורת ולמדרש בב"ר ולא פליגי אהדדי:
ז[עריכה]
באחד יגשו. במקצת ספרים מדוייקים הגימ"ל קמוצה כמנהג בהפסק ורד"ק כתב במכלול ד' כ"ג שהיא פתוחה וכן מצאתי בס"א כ"י שנמר עליו לית:
ח[עריכה]
עטישתיו. הגעיא בעי"ן בס"ס:
יא[עריכה]
מפיו לפידים. בכל ספרים מדוייקים מלא דמלא וכן הדין כפי המסרה שכתבתי בפירוש בסוף פרשת יתרו:
יד[עריכה]
בצוארו. הבי"ת בגעיא בס"ס:
כ[עריכה]
נהלפכו. בשוא הה"א ודגש הפ"א מכלול דף ע"ב ושרשים:
כא[עריכה]
נחשבו תותח. התי"ו רפה:
כו[עריכה]
את כל גבוה. כל את ואת דמקף. בשלש נקודותיו תקף. חוץ מפסוק שלשה וג' נקודות בהם חרושה. וסימן בהצותו את ארם נהרים. את גאון יעקב. כי את אשר יאהב. וכלך את ואת גר שבטעמו. בשתי נקודות רשומו. חוץ מא' באיוב מיוחד את כל גבוה ע"כ. והחפץ לדעת מוצאות של אלה הכללים ידרוש במכלול ריש שער דקדוק המלים ובמסורת סימן ג' מספר המשלים או במזמור מ"ז מספר תהלים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |