טור/יורה דעה/סז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןד|בדם בהמה וחיה|'''בדם''' בהמה וחיה}} נמי אין איסור כרת אלא בדם הנפש שהנשמה יוצא בו אבל דם האיברים מותר והני מילי בשלא פירש מן האבר ויצא לחוץ אבל אם פירש מן האבר ויצא לחוץ או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר אסור ולוקין עליו וכיון שמותר כל זמן שלא פירש לפיכך מותר לאכול בשר חי בלא מליחה ובלבד שלא יהא מהחוטין שדם בהם שהדם שבחוטין הוא ככנוס ועומד בכלי ואסור והרמב"ם כתב הרוצח לאכול בשר חי מולחו ומדיחו יפה יפה ולא נהירא השובר מפרקתה של בהמה אסור לאכול מבשרה חי אא"כ מולחו יפה לפי שהדם מתעורר לצאת בשעת שחיטה וכששובר מפרקתה אינה יכולה לזנק להוציאו וחוזר ונבלע באיברים אבל ע"י מליחה מותר אפילו לקדירה ובעל העיטור כתב דאפילו במליחה אסור שאין המלח מפליטו ונשאר בו מדם הנפש ואסור וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן נצרר הדם מחמת מכה אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה שכיון שנצרר הדם אין לו פתח לצאת עד שיחתוך בו אבל מותר לצלותו על האש אפילו בלא חיתוך ומליחה שהאש שואב הדם וכן כל הוורידין והקרומים שיש בהן דם כאשר ביארתי למעלה אסור לבשלם בלא חתיכה ומליחה אבל מותר לצלותם בלא חתיכה ומליחה וכן כתב הרשב"א יש מהגאונים שכתבו שצריך שיניח מקום החתך למטה בשעת מליחה כדי שיזוב הדם וכן בכל מקום שצריך לחתוך כגון בהמה ועוף שלא נשחטו הוורידין שצריך לחותכן קודם מליחה בשר שנתנוהו בחומץ כדי להצמית דמו בתוכו אם נתאדם הבשר זהו סימן שנעקר הדם ממקומו והחומץ אסור וגם הבשר אסור לאוכלו חי ואין לו היתר לקדירה אלא בחתיכה ומליחה או לצלי לא נתאדם הבשר בידוע שלא נעקר הדם ממקומו והחומץ מותר וגם הבשר מותר לאוכלו חי וחומץ שנתנו בו בשר פעם אחת להצמיתו לא יצמיתו בו בשר פעם אחרת לפי שכבר תשש כחו ואין בו עוד כח להצמיח אבל כל שלא חלטו בו כלל מותר לחלוט בו אע"פ שאינו חזק: | {{עוגןד|בדם בהמה וחיה|'''בדם''' בהמה וחיה}} נמי אין איסור כרת אלא בדם הנפש שהנשמה יוצא בו אבל דם האיברים מותר והני מילי בשלא פירש מן האבר ויצא לחוץ אבל אם פירש מן האבר ויצא לחוץ או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר אסור ולוקין עליו וכיון שמותר כל זמן שלא פירש לפיכך מותר לאכול בשר חי בלא מליחה ובלבד שלא יהא מהחוטין שדם בהם שהדם שבחוטין הוא ככנוס ועומד בכלי ואסור והרמב"ם כתב הרוצח לאכול בשר חי מולחו ומדיחו יפה יפה ולא נהירא השובר מפרקתה של בהמה אסור לאכול מבשרה חי אא"כ מולחו יפה לפי שהדם מתעורר לצאת בשעת שחיטה וכששובר מפרקתה אינה יכולה לזנק להוציאו וחוזר ונבלע באיברים אבל ע"י מליחה מותר אפילו לקדירה ובעל העיטור כתב דאפילו במליחה אסור שאין המלח מפליטו ונשאר בו מדם הנפש ואסור וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן נצרר הדם מחמת מכה אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה שכיון שנצרר הדם אין לו פתח לצאת עד שיחתוך בו אבל מותר לצלותו על האש אפילו בלא חיתוך ומליחה שהאש שואב הדם וכן כל הוורידין והקרומים שיש בהן דם כאשר ביארתי למעלה אסור לבשלם בלא חתיכה ומליחה אבל מותר לצלותם בלא חתיכה ומליחה וכן כתב הרשב"א יש מהגאונים שכתבו שצריך שיניח מקום החתך למטה בשעת מליחה כדי שיזוב הדם וכן בכל מקום שצריך לחתוך כגון בהמה ועוף שלא נשחטו הוורידין שצריך לחותכן קודם מליחה בשר שנתנוהו בחומץ כדי להצמית דמו בתוכו אם נתאדם הבשר זהו סימן שנעקר הדם ממקומו והחומץ אסור וגם הבשר אסור לאוכלו חי ואין לו היתר לקדירה אלא בחתיכה ומליחה או לצלי לא נתאדם הבשר בידוע שלא נעקר הדם ממקומו והחומץ מותר וגם הבשר מותר לאוכלו חי וחומץ שנתנו בו בשר פעם אחת להצמיתו לא יצמיתו בו בשר פעם אחרת לפי שכבר תשש כחו ואין בו עוד כח להצמיח אבל כל שלא חלטו בו כלל מותר לחלוט בו אע"פ שאינו חזק: | ||
גרסה אחרונה מ־13:50, 21 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בדם בהמה וחיה נמי אין איסור כרת אלא בדם הנפש שהנשמה יוצא בו אבל דם האיברים מותר והני מילי בשלא פירש מן האבר ויצא לחוץ אבל אם פירש מן האבר ויצא לחוץ או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר אסור ולוקין עליו וכיון שמותר כל זמן שלא פירש לפיכך מותר לאכול בשר חי בלא מליחה ובלבד שלא יהא מהחוטין שדם בהם שהדם שבחוטין הוא ככנוס ועומד בכלי ואסור והרמב"ם כתב הרוצח לאכול בשר חי מולחו ומדיחו יפה יפה ולא נהירא השובר מפרקתה של בהמה אסור לאכול מבשרה חי אא"כ מולחו יפה לפי שהדם מתעורר לצאת בשעת שחיטה וכששובר מפרקתה אינה יכולה לזנק להוציאו וחוזר ונבלע באיברים אבל ע"י מליחה מותר אפילו לקדירה ובעל העיטור כתב דאפילו במליחה אסור שאין המלח מפליטו ונשאר בו מדם הנפש ואסור וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן נצרר הדם מחמת מכה אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה שכיון שנצרר הדם אין לו פתח לצאת עד שיחתוך בו אבל מותר לצלותו על האש אפילו בלא חיתוך ומליחה שהאש שואב הדם וכן כל הוורידין והקרומים שיש בהן דם כאשר ביארתי למעלה אסור לבשלם בלא חתיכה ומליחה אבל מותר לצלותם בלא חתיכה ומליחה וכן כתב הרשב"א יש מהגאונים שכתבו שצריך שיניח מקום החתך למטה בשעת מליחה כדי שיזוב הדם וכן בכל מקום שצריך לחתוך כגון בהמה ועוף שלא נשחטו הוורידין שצריך לחותכן קודם מליחה בשר שנתנוהו בחומץ כדי להצמית דמו בתוכו אם נתאדם הבשר זהו סימן שנעקר הדם ממקומו והחומץ אסור וגם הבשר אסור לאוכלו חי ואין לו היתר לקדירה אלא בחתיכה ומליחה או לצלי לא נתאדם הבשר בידוע שלא נעקר הדם ממקומו והחומץ מותר וגם הבשר מותר לאוכלו חי וחומץ שנתנו בו בשר פעם אחת להצמיתו לא יצמיתו בו בשר פעם אחרת לפי שכבר תשש כחו ואין בו עוד כח להצמיח אבל כל שלא חלטו בו כלל מותר לחלוט בו אע"פ שאינו חזק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |