תרומת הדשן/א/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שאלה ט ''' הקורא הלל בראש חדש צריך לחתום ביהללוך או לאו: | '''שאלה ט ''' הקורא הלל בראש חדש צריך לחתום ביהללוך או לאו: | ||
גרסה אחרונה מ־12:36, 20 ביולי 2020
תרומת הדשן 
א ט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ט הקורא הלל בראש חדש צריך לחתום ביהללוך או לאו:
תשובה יראה דלפום ריהטא היה נראה שלא לחתום דתנן פ' לולב הגזול מקום שנהגו לברך אחריו יברך אלמא אפילו בימים שגומרין את ההלל אינו אלא מנהג לברך אחריו וא"כ בר"ח דקריאת הלל גופא אינו אלא מנהגא סברא לומר שעל מנהג אינו ראוי לחתום בו בברכה. ור"ת דפסק שמברכין אהלל דר"ח י"ל דלא פסק אלא אברכה שלפני הלל דקאמר התם אביי אמתני' דלעיל ל"ש אלא לאחריו תליא במנהגא אבל לפניו מצוה לברך וכיון דמצוה היא ולאו מנהגא בר"ח נמי מצוה לברך הואיל ואין כאן רק חד מנהגא דהיינו הקריאה משא"כ בברכה של אחריו דמנהג הוא בר"ח. אמנם באשירי פ"ב דברכות כתב ר"ת מייתי ראיה מדאסרו חכמים להפסיק בו אלמא דצריך לברך עליו תחלה וסוף. וכ"כ בא"ז הגדול וכתב נמי דמש"ה אסרו חכמים לאשתעויי בפסוקי דזמרה משום דתקנו ברכה לפניהם דהיינו ברוך שאמר וברכה לאחריהם דהיינו ישתבח משמע הא לא"ה לא הוי אסור לדבר אלמא ע"כ צריך לברך על הלל דר"ח נמי לבסוף. וחו כי דייקינן ביה איכא למימר איפכא מסתברא דברכה שלפניו אומר וצונו לקרא את הלל והיכן צונו לא מדברי תורה ולא מד"ס אלא מנהגא אלא צריכנא למימר דאמנהגא כה"ג מברכינן כדמפרש ר"ת והביא ראיה מיו"ט שני דלדידן אינו אלא מנהג אבותינו בידינו ואפ"ה מברכינן בו אתקיעת שופר ואכילת מצה דמברכין ביו"ט שני עלייהו וצוונו וכ"ש בנ"ד בברכה שלאחר הלל אין מזכיר בה וצונו ואינו אלא דברי ריצוי ושבח שנוכל לחתום בו אפי' אמילתא דמנהג לפי פי' ר"ת דסבר מברכינן על הלל לפניו בראש חדש ובחוה"מ ופסח ומסתמא ה"ה יום שמיני דפסח דבסתמא כתב ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל מברכין והלל יום שמיני דפסח מנהג הוא דאפי' בשביעי דפסח אינו אלא מנהג ולא חובה ויום שמיני אינו אלא מנהג אבותינו ובלא מנהג הוא חול גמור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |