שו"ת רדב"ז/תרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שאלת''' ממני אודיעך דעתי במקום שאין מניחין ללבוש טלית של צמר ויש טליתות של פשתן ושל צמר גפן הי מינייהו עדיף: | |||
'''שאלת''' | |||
'''תשובה''' | '''תשובה''' זו מחלוקת קדומה. בין הראשונים נוחי נפש וגם המנהגות חלוקות בזה והנה ראיותיהם כתובים על חבוריהם ובזה ודאי לא שאלת אלא לדעת הכרעתי ואם אינה מכרעת דעתי הוא כי של פשתן עדיף וכן אני נוהג ומברך עליו וכן דעת רוב הגאונים והריא"ף והרמב"ם והרא"ש ואנן בתר הני גרירינן וכל שכן כי דברי הגאונים דברי קבלה הם וכתב הרא"ש בתשובה לקיים אשר נהגו בספרד כי לא אמרה ר"ת אלא משום גזרת כלאים והאידנא דלית לן תכלת למאי ניחוש וכתב המרדכי בשם רבינו שמשון שנראה דוחק פי' ר"ת דמנא לן לבדות הך גזרה מלבנו ועוד דרוב הגאונים פסקו בתשובותיהם דשרי להטיל פשתן במינו הילכך נראה כפירוש הקונטרס ע"כ. עוד כתבו בשם הראב"ד ז"ל כי שמא טלית של פשתן יותר טוב משל צמר ואף על פי שאין אנו מודים בזה מ"מ למדנו דפשיטא דעדיף משאר מינין. וכתב משום דכתב ר"ת שהמברך על טלית של פשתן הוי ברכה לבטלה מי יתן ואדע וכי עדיף האי ממחלוקת הנחת הפרשיות בתפלין ונהגו כל העולם כדעת הריא"ף ובעלי שיטתו ומברכין עליהם ולא היה אדם פוצה פה לומר שהיא ברכה לבטלה ואף על גב דקיימא לן מחלוקת או ספק בברכות להקל הנ"מ היכא דנפל המחלוקת או הספק בברכה עצמה אבל היכא דנפל המחלוקת באופן עשיית המצוה כנדון דידן ועושה המצוה כדעת אחד מהחולקים יכול לברך על עשייתה ואינה ברכה לבטלה וכן כתב בעל כפתור ופרח והביא ראיה מהך דתפלין וכל שכן שכל הגלילות האלו קבלו עליהם את הריא"ף ואת הרמב"ם ואת הרא"ש להיות הכרעותם הכרעה בין להקל בין להחמיר בין לפטור בין לחיוב. עוד אפשר לעשות שלא תהיה ברכה לבטלה אפילו לדעת ר"ת שילבש טלית קטן של צמר תחת בגדיו ולא יברך עליו ובשעת התפלה מתעטף בטלית של פשתן ויברך ויכוין בשעת הברכה לפטור הטלית הקטן של צמר ואינה ברכה לבטלה נמצא שהרויח שהוא מעוטף בטלית שחיובו מן התורה לדעת כל הני רבוותא בשעת קריאת שמע ותפלה ולדעת ר"ת לא הפסיד בברכה והוי שפיר עובר לעשייתן כל זמן שהוא לבוש בטלית הקטן. ואם יעשה כן בטלית של צמר גפן נמצא שאינו מעוטף בשעת ק"ש ותפלה בטלית של מצוה מן התורה לדעת כל רבוותא דפסקו כרב נחמן דאמר דאין חיוב מן התורה אלא בגד של צמר ופשתים. והוי יודע שאף על פי שאני נוהג כאשר כתבתי לצאת מידי מחלוקת לא שאני תולה הדין בזה אלא אני אומר אפילו שאין לו טלית קטן תחת בגדיו מתעטף בשל פשתן ומברך עליו אפילו במקום שצמר גפן מצוי וכן נהגו בכל הגלילות האלו זולת קצת אשכנזים שתפסו מנהג מקומם שכן כתב הרא"ש שהיו נוהגים באשכנז כדברי ר"ת אבל אנו אין לנו לנטות ימין ושמאל ממה שכתבו הגאונים והריא"ף והרמב"ם והרא"ש ובעלי שיטתם ומינה לא תזוז: | ||
גרסה אחרונה מ־08:35, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי במקום שאין מניחין ללבוש טלית של צמר ויש טליתות של פשתן ושל צמר גפן הי מינייהו עדיף:
תשובה זו מחלוקת קדומה. בין הראשונים נוחי נפש וגם המנהגות חלוקות בזה והנה ראיותיהם כתובים על חבוריהם ובזה ודאי לא שאלת אלא לדעת הכרעתי ואם אינה מכרעת דעתי הוא כי של פשתן עדיף וכן אני נוהג ומברך עליו וכן דעת רוב הגאונים והריא"ף והרמב"ם והרא"ש ואנן בתר הני גרירינן וכל שכן כי דברי הגאונים דברי קבלה הם וכתב הרא"ש בתשובה לקיים אשר נהגו בספרד כי לא אמרה ר"ת אלא משום גזרת כלאים והאידנא דלית לן תכלת למאי ניחוש וכתב המרדכי בשם רבינו שמשון שנראה דוחק פי' ר"ת דמנא לן לבדות הך גזרה מלבנו ועוד דרוב הגאונים פסקו בתשובותיהם דשרי להטיל פשתן במינו הילכך נראה כפירוש הקונטרס ע"כ. עוד כתבו בשם הראב"ד ז"ל כי שמא טלית של פשתן יותר טוב משל צמר ואף על פי שאין אנו מודים בזה מ"מ למדנו דפשיטא דעדיף משאר מינין. וכתב משום דכתב ר"ת שהמברך על טלית של פשתן הוי ברכה לבטלה מי יתן ואדע וכי עדיף האי ממחלוקת הנחת הפרשיות בתפלין ונהגו כל העולם כדעת הריא"ף ובעלי שיטתו ומברכין עליהם ולא היה אדם פוצה פה לומר שהיא ברכה לבטלה ואף על גב דקיימא לן מחלוקת או ספק בברכות להקל הנ"מ היכא דנפל המחלוקת או הספק בברכה עצמה אבל היכא דנפל המחלוקת באופן עשיית המצוה כנדון דידן ועושה המצוה כדעת אחד מהחולקים יכול לברך על עשייתה ואינה ברכה לבטלה וכן כתב בעל כפתור ופרח והביא ראיה מהך דתפלין וכל שכן שכל הגלילות האלו קבלו עליהם את הריא"ף ואת הרמב"ם ואת הרא"ש להיות הכרעותם הכרעה בין להקל בין להחמיר בין לפטור בין לחיוב. עוד אפשר לעשות שלא תהיה ברכה לבטלה אפילו לדעת ר"ת שילבש טלית קטן של צמר תחת בגדיו ולא יברך עליו ובשעת התפלה מתעטף בטלית של פשתן ויברך ויכוין בשעת הברכה לפטור הטלית הקטן של צמר ואינה ברכה לבטלה נמצא שהרויח שהוא מעוטף בטלית שחיובו מן התורה לדעת כל הני רבוותא בשעת קריאת שמע ותפלה ולדעת ר"ת לא הפסיד בברכה והוי שפיר עובר לעשייתן כל זמן שהוא לבוש בטלית הקטן. ואם יעשה כן בטלית של צמר גפן נמצא שאינו מעוטף בשעת ק"ש ותפלה בטלית של מצוה מן התורה לדעת כל רבוותא דפסקו כרב נחמן דאמר דאין חיוב מן התורה אלא בגד של צמר ופשתים. והוי יודע שאף על פי שאני נוהג כאשר כתבתי לצאת מידי מחלוקת לא שאני תולה הדין בזה אלא אני אומר אפילו שאין לו טלית קטן תחת בגדיו מתעטף בשל פשתן ומברך עליו אפילו במקום שצמר גפן מצוי וכן נהגו בכל הגלילות האלו זולת קצת אשכנזים שתפסו מנהג מקומם שכן כתב הרא"ש שהיו נוהגים באשכנז כדברי ר"ת אבל אנו אין לנו לנטות ימין ושמאל ממה שכתבו הגאונים והריא"ף והרמב"ם והרא"ש ובעלי שיטתם ומינה לא תזוז:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |