רא"ש/יבמות/יג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות וב"ה אומרים ארוסות ונשואות בש"א בבעל ובה"א בבעל וביבם בש"א בפניו ובה"א בפניו ושלא בפניו בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד אמרו בית הלל לב"ש ממאנת והיא קטנה אפי' ד' וה' פעמים אמרו להם ב"ש אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא: | בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות וב"ה אומרים ארוסות ונשואות בש"א בבעל ובה"א בבעל וביבם בש"א בפניו ובה"א בפניו ושלא בפניו בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד אמרו בית הלל לב"ש ממאנת והיא קטנה אפי' ד' וה' פעמים אמרו להם ב"ש אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא: | ||
גמ' א"ר הושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו מ"ט | גמ' א"ר הושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו מ"ט מאמר וביאה דאיהו עביד בה מצי עקרא זיקה דרחמנא רמא עלה לא מצי עקרא עולא אמר ממאנת אף לזיקתו ולא בעיא חליצה מ"ט נישואין קמאי קא עקרא איתיביה רבא לעולא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת ואמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנישואין קמאי ותתייבם צרתה ומשני צרת הערוה שאני דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו מיאנה ביבם אסורה לאביו אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו ה"נ בשעת נפילה נראית כצרת בתו והלכתא כעולא דרמי בר יחזקאל קאי כוותיה וכן כל אמוראי דלקמן דפליגי במיאנה ביה. א"ר מיאנה בזה אסורה לאחיו מידי דהוה אבעלת הגט לאו כי איתסר לה לחד איתסר לכולהו ה"נ ל"ש ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת בזה ולא דמיא לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא דחי לה הכא איהי דקא דחיא נפשה דאמרה לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא באחוך רעינא והלכתא כשמואל דקאי ר' יוחנן כוותיה דכי אתא רבין א"ר יוחנן מיאנה בזה מותרת לאחיו: ובה"א בב"ד ושלא בב"ד ע"כ לא קאמרי ב"ה אלא דלא בעינן מומחין אבל שלשה בעינן דתנן החליצה והמיאונין בג' ותנא נמי במיאון בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד אלו ואלו מודים שצריך ג' ר' יוסי בר יהודה ור' אליעזר בר שמעון מכשירין בשנים אמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן הלכה כאותו הזוג פירוש לענין מיאון: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:21, 16 ביולי 2020
|
פסקי הרא"ש - יבמות |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות וב"ה אומרים ארוסות ונשואות בש"א בבעל ובה"א בבעל וביבם בש"א בפניו ובה"א בפניו ושלא בפניו בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד אמרו בית הלל לב"ש ממאנת והיא קטנה אפי' ד' וה' פעמים אמרו להם ב"ש אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא:
גמ' א"ר הושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו מ"ט מאמר וביאה דאיהו עביד בה מצי עקרא זיקה דרחמנא רמא עלה לא מצי עקרא עולא אמר ממאנת אף לזיקתו ולא בעיא חליצה מ"ט נישואין קמאי קא עקרא איתיביה רבא לעולא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת ואמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנישואין קמאי ותתייבם צרתה ומשני צרת הערוה שאני דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו מיאנה ביבם אסורה לאביו אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו ה"נ בשעת נפילה נראית כצרת בתו והלכתא כעולא דרמי בר יחזקאל קאי כוותיה וכן כל אמוראי דלקמן דפליגי במיאנה ביה. א"ר מיאנה בזה אסורה לאחיו מידי דהוה אבעלת הגט לאו כי איתסר לה לחד איתסר לכולהו ה"נ ל"ש ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת בזה ולא דמיא לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא דחי לה הכא איהי דקא דחיא נפשה דאמרה לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא באחוך רעינא והלכתא כשמואל דקאי ר' יוחנן כוותיה דכי אתא רבין א"ר יוחנן מיאנה בזה מותרת לאחיו: ובה"א בב"ד ושלא בב"ד ע"כ לא קאמרי ב"ה אלא דלא בעינן מומחין אבל שלשה בעינן דתנן החליצה והמיאונין בג' ותנא נמי במיאון בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד אלו ואלו מודים שצריך ג' ר' יוסי בר יהודה ור' אליעזר בר שמעון מכשירין בשנים אמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן הלכה כאותו הזוג פירוש לענין מיאון:
· סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |