רא"ש/בבא מציעא/א/כח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
מתני' ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה מי שהחזיק בה זכה: | מתני' ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה מי שהחזיק בה זכה: | ||
גמ' א"ר שמעון בן לקיש משום אבא כהנא ברדלא ד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום. מ"ט תקנו ליה רבנן כי היכי דלא ליתו לאנצויי | גמ' א"ר שמעון בן לקיש משום אבא כהנא ברדלא ד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום. מ"ט תקנו ליה רבנן כי היכי דלא ליתו לאנצויי ומתקינן דהאי בכל מקום לאו דוקא אלא בשדה דעלמא או בסימטא או בצדי רה"ר דלא דחקי בה רבים. אבל ברה"ר דדחקי בה רבים אי נמי בשדה חבירו לא. ולכל דבר קונין לו ד' אמות במציאה ובמתנה ובמקח וממכר ובקדושין ובגיטין והכי איתא בירושלמי דגיטין. והא דפריך בפרק אלו נערות דף לא: גבי הגונב כיס בשבת והיה מגרר ויוצא אי דאפקיה לרה"ר איסור שבת איכא ואיסור גניבה ליכא. אפי' למ"ד ד' אמות קונות ברה"ר לגנב לא תקינו רבנן שיקנו לו ד' אמות. ובגט תקנו משום עיגונא: נפל לו עליה פרס טליתו עליה מעבירין אותו הימנה ורשע לא מיקרי כעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו. ר"ת היה אומר דהיינו דוקא בשכירות המהפך להשתכר אצל בעל הבית או לקנות שזהו דבר הנמצא במקום אחר. אבל בחררה של הפקר או מתנה לא. והיינו טעמא נמי דבמכר שייך דינא דבר מצרא ולא במתנה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־19:14, 16 ביולי 2020
|
פסקי הרא"ש - בבא מציעא |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה מי שהחזיק בה זכה:
גמ' א"ר שמעון בן לקיש משום אבא כהנא ברדלא ד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום. מ"ט תקנו ליה רבנן כי היכי דלא ליתו לאנצויי ומתקינן דהאי בכל מקום לאו דוקא אלא בשדה דעלמא או בסימטא או בצדי רה"ר דלא דחקי בה רבים. אבל ברה"ר דדחקי בה רבים אי נמי בשדה חבירו לא. ולכל דבר קונין לו ד' אמות במציאה ובמתנה ובמקח וממכר ובקדושין ובגיטין והכי איתא בירושלמי דגיטין. והא דפריך בפרק אלו נערות דף לא: גבי הגונב כיס בשבת והיה מגרר ויוצא אי דאפקיה לרה"ר איסור שבת איכא ואיסור גניבה ליכא. אפי' למ"ד ד' אמות קונות ברה"ר לגנב לא תקינו רבנן שיקנו לו ד' אמות. ובגט תקנו משום עיגונא: נפל לו עליה פרס טליתו עליה מעבירין אותו הימנה ורשע לא מיקרי כעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו. ר"ת היה אומר דהיינו דוקא בשכירות המהפך להשתכר אצל בעל הבית או לקנות שזהו דבר הנמצא במקום אחר. אבל בחררה של הפקר או מתנה לא. והיינו טעמא נמי דבמכר שייך דינא דבר מצרא ולא במתנה:
< סימן קודם · סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |