רא"ש/בבא בתרא/ג/טז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
רבה בר שרשום נפיק עליה קלא דקאכיל ארעא דיתמי קול היה יוצא שאביהן משכנה לו וכלו שני המשכנתא והיה מחזיק בה שלא כדין. אתא לקמיה דאביי א"ל אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה א"ל האי ארעא משכנתא הות גבאי מאבוהון דיתמי והוה לי זוזי אחריני גביה ויש לי בהן שטר. ואמינא אי מהדרנא ארעא ליתמי ואמינא הבו לי זוזי אמרו רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ואע"ג דאלו יתומים קטנים היו מדקא א"ל אביי לכי גדלי יתמי וא"כ אפילו בשבועה אין נפרעין דאין נזקקין לנכסי יתומים אא"כ רבית אוכלת בהן רבה בר שרשום לא היה חושש על המתנת פרעון אלא על השבועה אלא אמינא אכבשיה לשטר משכנתא שאם היה ידוע שבתורת משכנתא באתה לידו לא הוה מצי למימר לקוחה היא בידו לעולם מידי דהוה אאומן שאין לו חזקה בדבר שהוא אומן ואריס דאין לו חזקה בשדה שידוע שירד לתוכה בתורת אריסות וכן דברים העשויין להשאיל ולהשכיר וגודרות וגזלן כיון דידעינן שבתורת גזלנות באתה לידו. ואוכלה שיעור זוזאי: | |||
רבה בר שרשום נפיק עליה קלא דקאכיל ארעא דיתמי קול היה יוצא שאביהן משכנה לו וכלו שני המשכנתא והיה מחזיק בה שלא כדין. אתא לקמיה דאביי א"ל אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה א"ל האי ארעא משכנתא הות גבאי מאבוהון דיתמי והוה לי | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:08, 16 ביולי 2020
|
פסקי הרא"ש - בבא בתרא |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רבה בר שרשום נפיק עליה קלא דקאכיל ארעא דיתמי קול היה יוצא שאביהן משכנה לו וכלו שני המשכנתא והיה מחזיק בה שלא כדין. אתא לקמיה דאביי א"ל אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה א"ל האי ארעא משכנתא הות גבאי מאבוהון דיתמי והוה לי זוזי אחריני גביה ויש לי בהן שטר. ואמינא אי מהדרנא ארעא ליתמי ואמינא הבו לי זוזי אמרו רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ואע"ג דאלו יתומים קטנים היו מדקא א"ל אביי לכי גדלי יתמי וא"כ אפילו בשבועה אין נפרעין דאין נזקקין לנכסי יתומים אא"כ רבית אוכלת בהן רבה בר שרשום לא היה חושש על המתנת פרעון אלא על השבועה אלא אמינא אכבשיה לשטר משכנתא שאם היה ידוע שבתורת משכנתא באתה לידו לא הוה מצי למימר לקוחה היא בידו לעולם מידי דהוה אאומן שאין לו חזקה בדבר שהוא אומן ואריס דאין לו חזקה בשדה שידוע שירד לתוכה בתורת אריסות וכן דברים העשויין להשאיל ולהשכיר וגודרות וגזלן כיון דידעינן שבתורת גזלנות באתה לידו. ואוכלה שיעור זוזאי:
< סימן קודם · סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |