באר הגולה/חושן משפט/שו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באר הגולה ‏ חושן משפט שו

א) ל' הרמב"ם בפ"י מה' שכירות ד' כ' ה"ה משנה בפ"ו ב"מ (דף פ' ע"ב):

ב) מסקנת הגמ' שם דף פ"א ע"א:

ג) שם בסוגי' דכיון שהיא תופסו במשכון שכירות ה"ז שומר שכר:

ד) שם ד"ד משנה וגמר' פ"ט דב"ק ד' צ"ח ע"ב:

ה) דלא כרב אסי שם אלא כאוקימתא דרבא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי שם דף צ"ט ע"ב וכדאיתא בהלכות

וכתבו המחב' בסי' שפ"ד:

ו) שם משנה שם דף ק' ע"ב

פי' שרפתו שהרתיחו יותר מדאי:

ז) ברייתא שם ד' ק"א ע"ב:

ח) כר' יהודה שם במשנה וברייתא:

ט) וכתב ה"ה בשם רש"י דפרק הבית והעליה פי' דמי עצים וסממנים ושכר טרחו בשאר שכיר יום ולא מה שפסק לו בקבלנות:

י) זו הוא שיטת התוס' והרא"ש ע"פ הירוש' וכמ"ש ה"ה ולענ"ד היה ראוי לכתבו בשם י"א:

כ) שם ברמב"ם פ"י מה"ש ד"מ וכ' הכ"מ כ"כ גם בפי' המשנה ונתן טעם לדבר לפי שאמרנו אם השבח יתר על ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח הוא תקנה לכל א' משניהם ובזה אין מקום למה שכתב הראב"ד אין לזה טעם:

ל) שם ד"ה ברייתא שם ד' צט ע"ב ופירש רש"י אדם הממונה על כך ועליו ללותתן (פי' לשרותן במים):

מ) מעובדא דקמיה דרבי יוחנן שם:

נ) כ"כ ה"ה שם ושכן מוכח בגמרא בעובדא דמגרומת' לקמיה דרב ופטריה לטבח וכו' שם:

ס) טור ס"ח וכן כתב הרשב"א בתשו'

פי' אע"ג שידע שאם נעשה קלקול כזה תיאס' השחיטה והי' לו להזהר בכה"ג ושלא כדעת הת"ה דמחייבו מטעם זה:

ע) ל' הרמב"ם שם בדין ה':

פ) כתב ה"ה זו סברת הרבה מן המפרשים ז"ל דבשכר אפי' בקי ואינו צריך להתלמד חייב דומי' דטבח אומן ואע"פ שבגמרא לא נזכר בראיי' המטבעות חילוק בין בשכר בין בחנם:

צ) ברייתות שם ד' צ"ט ע"ב וכאוקימתא דרב פפא:

ק) מהא דלא שני כאן בחנם כאן בשכר כדמשני גבי שחיטה והטעם משום דבהכר' מטבע צריך בקיאות גדול ולית ליה למיחזי אלח בקי כדנכו ואיסור (פי' שולחנין אומנין היו) ושאר כל אדם איקרי הדיוט וחייבי' אפי' בחנם אבל דנכו ואיסור פטירי בחנ' אבל בשכר חייב:

ר) כ' ה"ה זה מבואר בה' ודקדקו כן מסוגיא דגמרא ולזה הסכים הרשב"א וכן עיקר:

ש) שם ושם בהלכות וכ' ה"ה בנראה דמעשה דר"א שם הכי הוי שהי' הדבר נראה שעליו היתה האשה ההיא סומכת ומתוך כך החליפו לה ואם לא היה בקי כל כך היה חייב מן הדין:

ת) שם דין ה מעובדא לקמי' דרב יוחנן שם:

א2) כתב' הרב המגיד למד הרב מדין הטבח וקל וחומר הוא ומה טבח שאמרו חכמים ז"ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן עליו להביא ראיה שולחני לא כ"ש ופשוט הוא:

ב2) שם בס"פ הנזכר ממימרא דרב' מקרי דרדקי וכו' בפ' ט' דבב"מ ד' קט ע"א:

ג2) מעובדא דרוני' שתלא דרבינא וכו' וכן כתב הראב"ד שם וכתב' הרב המגיד מעובדא דרוניא וכו'

פי' דאם בחנם שחט מסלקינן ליה דלא לעביד לא בשכר ולא בחנם א"נ אע"ג דשחט בשכר ומשלם מסלקינן ליה משום בושת ודמי בושת אורחיו א"נ זמנין דמצטריך לבשרא הרב המגיד חידושי הרשב"א בשם הראב"ד:

ד2) כפי' הרי"ף בהלכות:

ה2) כפי' רש"י שם משבשתא כיון דעל על כ' ה"ה ופירושו לדעת רש"י כגון שהמלמד בעצמו טוע' ברבר ואינו יודעו וכו' אבל אם היה הוא יודע הדבר ואינו משגיח על אחד מהתינוקות אם אומר הדבר בטעות לא מסלקינן ליה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---