ספר יראים/ת: הבדלים בין גרסאות בדף
(הסרת סימון לקישור חיצוני) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
מזוזה. ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך {{תועפור|א}} צוה שתתן עול מצות על מזוזות ביתך דכתיב בפ' ואתחנן {{ממ|בפרשת שמע}} ובפ' והיה עקב בוהיה אם שמע וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך ולפי שבאלה שתי הפרשיות כתיב וכתבתם על מזוזות אמרו חכמים לכתוב אלו שתי פרשיות במזוזה ותנן במנחות פ' הקומץ רבה {{ממ|כ"ח א'}} שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן וכל משפטי האותיות ותניחם שבשתי פרשיות הללו כאשר פירשנו בתפילין ישנם במזוזה ואין ביניהם אלא שמזוזה צריכה שרטוט ותפילין א"צ שרטוט בין שורה לשורה אלא מד' רוחות כדמסקינן במנחות {{ממ|ל"ב ב'}} והלכתא תפילין א"צ שרטוט פי' {{תועפור|ב}} בין שורה לשורה מזוזה צריכה שרטוט פי' בין שורה לשורה אמר רב יהודה אמר שמואל {{ממ|שם}} כתבה אגרת פסולה מ"ט אתיא כתיבה כתיבה מספר תורה {{תועפור|ג}} פי' אגרת בלא דקדוק ובלי שרטוט ואמר רב [נחמן] {{ממ|חמא}} בר גורייא אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה. וכאשר פירשתי להכשיר הקלף שלנו בתפילין ופירשתי הטעמים כך הוא כשר במזוזה מאותם טעמים עצמם. והקלף צריך עבוד לשמו וטעמא כי להכי גמרינן כתיבה כתיבה מס"ת לפוסלה בעבור שאינה לשמה {{תועפור|ד}} כס"ת וס"ת בעי עיבוד לשמו כדאמרינן בגיטין פ' הנזקין {{ממ|נ"ד ב'}} ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עבדתים לשמן א"ל ס"ת ביד מי א"ל ביד לוקח א"ל נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ס"ת. ולענין עבוד לשמו אם עובד כוכבים מעבד וישראל עומד על גביו ומסייעו בעבודה {{תועפור|ה}} מסייע זה יש בו ממש וכענין זה התירו הגאונים עבוד עובד כוכבים. אמר רב יהודה {{תועפור|ו}} אמר שמואל כתבה על ב' דפין פסולה אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן {{ממ|ל"א ב'}} מזוזה שתים שתים. שתים שלש ואחת כשרה ובלבד {{תועפור|ז}} שלא יעשנה כזנב. אמר רב חסדא על הארץ בשיטה אחרונה אית דאמרי בסוף שיטה ואית דאמרי בתחלת שיטה מ"ד בסוף שיטה טעמא כגבוה השמים על הארץ ומ"ד בתחלת שיטה טעמא כי היכי דמרחקי שמים מארץ ואי זה שיעשה כשרה {{תועפור|ח}} אמר ר"י א"ש כתבה על שני דפין פסולה וטעמא {{תועפור|ט}} דכתיבה אחת אמרה תורה ולא שתי כתיבות יש לשאול דבגיטין פ"ב {{ממ|כ' ב'}} אמרינן לענין גט ספר אחד אמרה רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ותנן {{ממ|שם פ"ז ב'}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה בשר אלמא כתבו על שני דפין בשר והכא אמרינן כתבה על שני דפין פסולה. אמר ר' חלבו {{ממ|מנחות ל"א ב'}} חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיותיה סתומות ומסקינן {{ממ|ל"ב א'}} רנב"י אמר מצות לעשותן סתומות ואי עבדינן פתוחות שפיר דמי. ולבד ההלכות של מסכת מנחות האמורות במזוזה הורגלו העולם לתוספת שמירת הבית לכתוב בסוף השורות חותמות ושמות כל {{ממ|של}} מלאכים ואינם עכובא אף לא מצוה אלא {{תועפור|י}} תוספת שמירה. וזו צורת המזוזה וחותמיה: שמע וגו' ואהבת וגו' לאלו ב' מקראות כותב וחותם יה יה יה כותב והיו הדברים ונו' ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וחותם מיכאל כותב ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות וחותם גבריאל וחותם זה *] כותב בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וחותם יה יה יה כותב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי וחותם עזריאל כותב מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהריך ונתתי וחותם צדקיאל ם ם כותב עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם וחותם יה יה כותב פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה וחותם שרפיאל כותב ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך וחותם רפאל כותב בדרך בשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך וחותם ם ם כותב ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וחותם ענאל וכותב אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים וכותב על הארץ בסוף שיטה או בתחלת שיטה וחותם הרי כתבנו צורת המזוזה וחותמיה.? | מזוזה. ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך {{תועפור|א}} צוה שתתן עול מצות על מזוזות ביתך דכתיב בפ' ואתחנן {{ממ|בפרשת שמע}} ובפ' והיה עקב בוהיה אם שמע וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך ולפי שבאלה שתי הפרשיות כתיב וכתבתם על מזוזות אמרו חכמים לכתוב אלו שתי פרשיות במזוזה ותנן במנחות פ' הקומץ רבה {{ממ|כ"ח א'}} שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן וכל משפטי האותיות ותניחם שבשתי פרשיות הללו כאשר פירשנו בתפילין ישנם במזוזה ואין ביניהם אלא שמזוזה צריכה שרטוט ותפילין א"צ שרטוט בין שורה לשורה אלא מד' רוחות כדמסקינן במנחות {{ממ|ל"ב ב'}} והלכתא תפילין א"צ שרטוט פי' {{תועפור|ב}} בין שורה לשורה מזוזה צריכה שרטוט פי' בין שורה לשורה אמר רב יהודה אמר שמואל {{ממ|שם}} כתבה אגרת פסולה מ"ט אתיא כתיבה כתיבה מספר תורה {{תועפור|ג}} פי' אגרת בלא דקדוק ובלי שרטוט ואמר רב [נחמן] {{ממ|חמא}} בר גורייא אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה. וכאשר פירשתי להכשיר הקלף שלנו בתפילין ופירשתי הטעמים כך הוא כשר במזוזה מאותם טעמים עצמם. והקלף צריך עבוד לשמו וטעמא כי להכי גמרינן כתיבה כתיבה מס"ת לפוסלה בעבור שאינה לשמה {{תועפור|ד}} כס"ת וס"ת בעי עיבוד לשמו כדאמרינן בגיטין פ' הנזקין {{ממ|נ"ד ב'}} ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עבדתים לשמן א"ל ס"ת ביד מי א"ל ביד לוקח א"ל נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ס"ת. ולענין עבוד לשמו אם עובד כוכבים מעבד וישראל עומד על גביו ומסייעו בעבודה {{תועפור|ה}} מסייע זה יש בו ממש וכענין זה התירו הגאונים עבוד עובד כוכבים. אמר רב יהודה {{תועפור|ו}} אמר שמואל כתבה על ב' דפין פסולה אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן {{ממ|ל"א ב'}} מזוזה שתים שתים. שתים שלש ואחת כשרה ובלבד {{תועפור|ז}} שלא יעשנה כזנב. אמר רב חסדא על הארץ בשיטה אחרונה אית דאמרי בסוף שיטה ואית דאמרי בתחלת שיטה מ"ד בסוף שיטה טעמא כגבוה השמים על הארץ ומ"ד בתחלת שיטה טעמא כי היכי דמרחקי שמים מארץ ואי זה שיעשה כשרה {{תועפור|ח}} אמר ר"י א"ש כתבה על שני דפין פסולה וטעמא {{תועפור|ט}} דכתיבה אחת אמרה תורה ולא שתי כתיבות יש לשאול דבגיטין פ"ב {{ממ|כ' ב'}} אמרינן לענין גט ספר אחד אמרה רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ותנן {{ממ|שם פ"ז ב'}} שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה בשר אלמא כתבו על שני דפין בשר והכא אמרינן כתבה על שני דפין פסולה. אמר ר' חלבו {{ממ|מנחות ל"א ב'}} חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיותיה סתומות ומסקינן {{ממ|ל"ב א'}} רנב"י אמר מצות לעשותן סתומות ואי עבדינן פתוחות שפיר דמי. ולבד ההלכות של מסכת מנחות האמורות במזוזה הורגלו העולם לתוספת שמירת הבית לכתוב בסוף השורות חותמות ושמות כל {{ממ|של}} מלאכים ואינם עכובא אף לא מצוה אלא {{תועפור|י}} תוספת שמירה. וזו צורת המזוזה וחותמיה: שמע וגו' ואהבת וגו' לאלו ב' מקראות כותב וחותם יה יה יה כותב והיו הדברים ונו' ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וחותם מיכאל כותב ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות וחותם גבריאל וחותם זה *] כותב בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וחותם יה יה יה כותב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי וחותם עזריאל כותב מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהריך ונתתי וחותם צדקיאל ם ם כותב עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם וחותם יה יה כותב פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה וחותם שרפיאל כותב ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך וחותם רפאל כותב בדרך בשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך וחותם ם ם כותב ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וחותם ענאל וכותב אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים וכותב על הארץ בסוף שיטה או בתחלת שיטה וחותם הרי כתבנו צורת המזוזה וחותמיה.? | ||
תניא בפ' הקומץ רבה {{ממ|מנחות ל"א ב'}} אמר ר' שמעון בן אלעזר {{תועפור|יא}} עושה דוכסוסטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה וכמה ריוח אמר רב מנשיא כר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב כמלא אטבא דספרי וכל שכן {{תועפור|יב}} אם הוסיף שיפה עשה. למדנו כתיבתה. צא ולמד איזה שער חייב במזוזה תניא ביומא פ"א {{ממ|י"א א'}} בשעריך אחד שערי הבתים ואחד שערי עיירות {{ממ|ואחד}} שערי מדינות וחצרות {{תועפור|יג}} רפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאינם עשויים לדירה יכול שאני מרבה בית בורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויים לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהם קודש ובית הכנסת היכא דלית ביה בית דירה או {{תועפור|יד}} נעשה משל הקדש פטור מן המזוזה דתניא ביומא פ"א {{ממ|י"א ב'}} בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין לה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והלכה כחכמים ואין לומר הלכה כר' מאיר בגזירותיו. ואמר רבא פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ב'}} הני פתחי שימאי פטורים מן המזוזה מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב {{תועפור|טו}} חד אמר דלית להו תיקרה וחד אמר דלית להו שיקפי פי' מקום חתוך בעץ או באבן שהדלת שוקף עליו ועבדינן לחומרא {{תועפור|טז}} ואיזה שיהיה חייב במזוזה. אמר רב פפי {{תועפור|יז}} {{ממ|ל"ד א'}} האי אינדרונא דאית ליה ד' בבי חייב בד' מזוזות אע"ג דרגיל בחד טפי. בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין {{תועפור|יח}}. למדנו באיזה שער. צא ולמד מקום קביעתה בשער אמרינן פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ע"א}} אמר רב חסדא מצוה להניח בתחלת שליש העליון פי' {{תועפור|יט}} שלא ישפילנה יותר אבל להגביה יותר רשאי וטעמא כדתניא ר' יוסי אומר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה יד (וראש){{הערה|הושמט ע"פ {{Plainlinks|[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid{{=}}PNX_MANUSCRIPTS990001320320205171-1 | תניא בפ' הקומץ רבה {{ממ|מנחות ל"א ב'}} אמר ר' שמעון בן אלעזר {{תועפור|יא}} עושה דוכסוסטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה וכמה ריוח אמר רב מנשיא כר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב כמלא אטבא דספרי וכל שכן {{תועפור|יב}} אם הוסיף שיפה עשה. למדנו כתיבתה. צא ולמד איזה שער חייב במזוזה תניא ביומא פ"א {{ממ|י"א א'}} בשעריך אחד שערי הבתים ואחד שערי עיירות {{ממ|ואחד}} שערי מדינות וחצרות {{תועפור|יג}} רפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאינם עשויים לדירה יכול שאני מרבה בית בורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויים לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהם קודש ובית הכנסת היכא דלית ביה בית דירה או {{תועפור|יד}} נעשה משל הקדש פטור מן המזוזה דתניא ביומא פ"א {{ממ|י"א ב'}} בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין לה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והלכה כחכמים ואין לומר הלכה כר' מאיר בגזירותיו. ואמר רבא פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ב'}} הני פתחי שימאי פטורים מן המזוזה מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב {{תועפור|טו}} חד אמר דלית להו תיקרה וחד אמר דלית להו שיקפי פי' מקום חתוך בעץ או באבן שהדלת שוקף עליו ועבדינן לחומרא {{תועפור|טז}} ואיזה שיהיה חייב במזוזה. אמר רב פפי {{תועפור|יז}} {{ממ|ל"ד א'}} האי אינדרונא דאית ליה ד' בבי חייב בד' מזוזות אע"ג דרגיל בחד טפי. בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין {{תועפור|יח}}. למדנו באיזה שער. צא ולמד מקום קביעתה בשער אמרינן פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ע"א}} אמר רב חסדא מצוה להניח בתחלת שליש העליון פי' {{תועפור|יט}} שלא ישפילנה יותר אבל להגביה יותר רשאי וטעמא כדתניא ר' יוסי אומר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה יד (וראש){{הערה|הושמט ע"פ {{ | ||
Plainlinks|[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?&presentorid{{=}}MANUSCRIPTS&docid{{=}}PNX_MANUSCRIPTS990001320320205171-1#{{!}}FL53883168|כת"י פריז 1309 №]}}}} אף כתיבה בגובה ואמר ר' זירא אמר רב מתנה אמר שמואל מצוה להניחה בתחלת שליש העליון כר' יוסי ואע"ג דפליג ר' יהודה על ר' יוסי ואמר מגביה מן הקרקע טפח ומרחיק מן הקורה טפח וכל הפתח בשר למזוזה וקאי רב הונא כוותיה דר' יוסי קי"ל דקי"ל בעירובין {{ממ|מ"ו ב'}} ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ועוד דקיימא שמואל כוותיה. ואמר ר"ח {{ממ|ל"ג ב'}} מצוה להניח בטפח הסמוך לר"ה מ"ט רבנן אמרי כדי שיפגע במצוה מיד רב חנינא מסורא אמר כי היכי דתינטריה. רב יוסף משמיה דרבא אמר העמיק לה טפח פסולה פי' עד טפח נקרא מזוזה יותר {{תועפור|כ}} לא נקרא מזוזה ויוצא משם שם מזוזה. אמר רב יהודה אמר שמואל {{ממ|ל"ב ב'}} מצוה להניחה בתוך חללו של פתח וטעמא דבשעריך כתיב תניא {{ממ|ל"ד א'}} ביתך דרך ביאתך מן הימין או אינו אלא מהשמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבא {{תועפור|כא}} דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימינא עקר ברישא רב שמואל בר אחא משמיה דרבא בר עולא אמר מדכתיב ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה'. למדנו המקום. צא ולמד כיצד יקבענה. תניא {{ממ|ל"ג ב'}} העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת ומניחה אמר רב אחאי בדיה דרבא ל"ש אלא שהעמיד ולבסוף חתך אבל חתך והניחה ולבסוף העמיד פסולה משום תעשה ולא מן העשוי פי' {{תועפור|כב}} וכתבתם על מזוזות ולא שכבר כתוב ומונח. ותניא {{ממ|ל"ד א'}} וכתבתם יכול יכתבם על האבנים שיכול והלא דין הוא {{תועפור|כג}} נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה דכתיב {{תועפור|כד}} כתוב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר ואע"ג דאיכא למילף כתיבה כתיבה מאבנים דכתיב וכתבת על האבנים אין דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות ואומר ואני כותב על הספר אע"ג דכתיב על מזוזות דמשמע במזוזות ממש פי' רבא {{תועפור|כה}} וכתבתם כתיבה תמה והדר על מזוזות. תניא {{ממ|ל"ב ב'}} תלאה במקל או שהניחה אחרי הדלת סכנה ואינה מצוה פי' {{תועפור|כו}} בשעת השמד שנו שמסכן נפשו בחנם. אמר רב יהודה א"ש {{ממ|ל"ג א'}} במזוזה הלך אחר היכר צד {{תועפור|כז}} מאי היכר צד רב אדא אמר אבקאתא ה"ד כגון דאיכא פיתחא בין תרי בבי ולא ידעינן איזה צד יקרא ביאה ואיזה צד יקרא יציאה. אמר רב יהודה עשאה כמין נגר פסולה פירש לי רבי כמין נגר מעומד אלא צריך להניחו מושכב כספר תורה המונח בארון וראייתו דמעומד קרי נגר דאמרינן בב"ב {{ממ|ק"א א'}} גבי כוכין דשדי ליה כמין נגר פי' קברו {{ממ|מעומד {{תועפור|כח}} ורש"י פי' כמין נגר מושכב ולרבי היה ספק בידו דא"ל יניחנה חצייה מושכב וחצייה}} מעומד והיינו כי אשתוירא דמכשר במנחות {{ממ|ל"ג א'}} כזה והעם נהגו ברש"י ונראה הדבר וגם כי מושכב שמא יעמיק במזוזה טפח ומפסיל. ובשעה שהוא קובעה בביתו צריך לברך אקב"ו לקבוע מזוזה ובשעת עשייתה א"צ לברך דמסקינן {{תועפור|כט}} במנחות פ' התכלת {{ממ|מ"ב ב'}} כל מצוה דעשייתה לא הוי גמר מצוה אע"ג דפסולה בעובד כוכבים אין צריך לברך וכל מצוה דעשייתה הוי גמר מצוה אע"ג דכשרה בעובד כוכבים צריך לברך. תניא {{ממ|ב"מ ק"ב א'}} המשכיר בית לחברו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ובעובד כוכבים נוטלה ויוצא. תניא {{ממ|מנחות מ"ד א'}} השוכר בית בחו"ל והדר בפונדקי בא"י פטור מן המזוזה כל ל' יום אבל השוכר בית בא"י חייב במזוזה לאלתר {{תועפור|ל}} משום ישוב ארץ ישראל דאמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא וטעמא דכתיב ביתך ודרשינן ביאתך אלמא ביוצא ובא הקפיד הכתוב. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־21:08, 25 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
מזוזה. ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך (א) צוה שתתן עול מצות על מזוזות ביתך דכתיב בפ' ואתחנן (בפרשת שמע) ובפ' והיה עקב בוהיה אם שמע וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך ולפי שבאלה שתי הפרשיות כתיב וכתבתם על מזוזות אמרו חכמים לכתוב אלו שתי פרשיות במזוזה ותנן במנחות פ' הקומץ רבה (כ"ח א') שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן וכל משפטי האותיות ותניחם שבשתי פרשיות הללו כאשר פירשנו בתפילין ישנם במזוזה ואין ביניהם אלא שמזוזה צריכה שרטוט ותפילין א"צ שרטוט בין שורה לשורה אלא מד' רוחות כדמסקינן במנחות (ל"ב ב') והלכתא תפילין א"צ שרטוט פי' (ב) בין שורה לשורה מזוזה צריכה שרטוט פי' בין שורה לשורה אמר רב יהודה אמר שמואל (שם) כתבה אגרת פסולה מ"ט אתיא כתיבה כתיבה מספר תורה (ג) פי' אגרת בלא דקדוק ובלי שרטוט ואמר רב [נחמן] (חמא) בר גורייא אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה. וכאשר פירשתי להכשיר הקלף שלנו בתפילין ופירשתי הטעמים כך הוא כשר במזוזה מאותם טעמים עצמם. והקלף צריך עבוד לשמו וטעמא כי להכי גמרינן כתיבה כתיבה מס"ת לפוסלה בעבור שאינה לשמה (ד) כס"ת וס"ת בעי עיבוד לשמו כדאמרינן בגיטין פ' הנזקין (נ"ד ב') ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עבדתים לשמן א"ל ס"ת ביד מי א"ל ביד לוקח א"ל נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ס"ת. ולענין עבוד לשמו אם עובד כוכבים מעבד וישראל עומד על גביו ומסייעו בעבודה (ה) מסייע זה יש בו ממש וכענין זה התירו הגאונים עבוד עובד כוכבים. אמר רב יהודה (ו) אמר שמואל כתבה על ב' דפין פסולה אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן (ל"א ב') מזוזה שתים שתים. שתים שלש ואחת כשרה ובלבד (ז) שלא יעשנה כזנב. אמר רב חסדא על הארץ בשיטה אחרונה אית דאמרי בסוף שיטה ואית דאמרי בתחלת שיטה מ"ד בסוף שיטה טעמא כגבוה השמים על הארץ ומ"ד בתחלת שיטה טעמא כי היכי דמרחקי שמים מארץ ואי זה שיעשה כשרה (ח) אמר ר"י א"ש כתבה על שני דפין פסולה וטעמא (ט) דכתיבה אחת אמרה תורה ולא שתי כתיבות יש לשאול דבגיטין פ"ב (כ' ב') אמרינן לענין גט ספר אחד אמרה רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ותנן (שם פ"ז ב') שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה בשר אלמא כתבו על שני דפין בשר והכא אמרינן כתבה על שני דפין פסולה. אמר ר' חלבו (מנחות ל"א ב') חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיותיה סתומות ומסקינן (ל"ב א') רנב"י אמר מצות לעשותן סתומות ואי עבדינן פתוחות שפיר דמי. ולבד ההלכות של מסכת מנחות האמורות במזוזה הורגלו העולם לתוספת שמירת הבית לכתוב בסוף השורות חותמות ושמות כל (של) מלאכים ואינם עכובא אף לא מצוה אלא (י) תוספת שמירה. וזו צורת המזוזה וחותמיה: שמע וגו' ואהבת וגו' לאלו ב' מקראות כותב וחותם יה יה יה כותב והיו הדברים ונו' ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וחותם מיכאל כותב ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות וחותם גבריאל וחותם זה *] כותב בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וחותם יה יה יה כותב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי וחותם עזריאל כותב מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהריך ונתתי וחותם צדקיאל ם ם כותב עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם וחותם יה יה כותב פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה וחותם שרפיאל כותב ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך וחותם רפאל כותב בדרך בשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך וחותם ם ם כותב ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וחותם ענאל וכותב אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים וכותב על הארץ בסוף שיטה או בתחלת שיטה וחותם הרי כתבנו צורת המזוזה וחותמיה.?
תניא בפ' הקומץ רבה (מנחות ל"א ב') אמר ר' שמעון בן אלעזר (יא) עושה דוכסוסטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה וכמה ריוח אמר רב מנשיא כר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב כמלא אטבא דספרי וכל שכן (יב) אם הוסיף שיפה עשה. למדנו כתיבתה. צא ולמד איזה שער חייב במזוזה תניא ביומא פ"א (י"א א') בשעריך אחד שערי הבתים ואחד שערי עיירות (ואחד) שערי מדינות וחצרות (יג) רפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאינם עשויים לדירה יכול שאני מרבה בית בורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויים לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהם קודש ובית הכנסת היכא דלית ביה בית דירה או (יד) נעשה משל הקדש פטור מן המזוזה דתניא ביומא פ"א (י"א ב') בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין לה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והלכה כחכמים ואין לומר הלכה כר' מאיר בגזירותיו. ואמר רבא פ' הקומץ (ל"ג ב') הני פתחי שימאי פטורים מן המזוזה מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב (טו) חד אמר דלית להו תיקרה וחד אמר דלית להו שיקפי פי' מקום חתוך בעץ או באבן שהדלת שוקף עליו ועבדינן לחומרא (טז) ואיזה שיהיה חייב במזוזה. אמר רב פפי (יז) (ל"ד א') האי אינדרונא דאית ליה ד' בבי חייב בד' מזוזות אע"ג דרגיל בחד טפי. בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין (יח). למדנו באיזה שער. צא ולמד מקום קביעתה בשער אמרינן פ' הקומץ (ל"ג ע"א) אמר רב חסדא מצוה להניח בתחלת שליש העליון פי' (יט) שלא ישפילנה יותר אבל להגביה יותר רשאי וטעמא כדתניא ר' יוסי אומר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה יד (וראש)[1] אף כתיבה בגובה ואמר ר' זירא אמר רב מתנה אמר שמואל מצוה להניחה בתחלת שליש העליון כר' יוסי ואע"ג דפליג ר' יהודה על ר' יוסי ואמר מגביה מן הקרקע טפח ומרחיק מן הקורה טפח וכל הפתח בשר למזוזה וקאי רב הונא כוותיה דר' יוסי קי"ל דקי"ל בעירובין (מ"ו ב') ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ועוד דקיימא שמואל כוותיה. ואמר ר"ח (ל"ג ב') מצוה להניח בטפח הסמוך לר"ה מ"ט רבנן אמרי כדי שיפגע במצוה מיד רב חנינא מסורא אמר כי היכי דתינטריה. רב יוסף משמיה דרבא אמר העמיק לה טפח פסולה פי' עד טפח נקרא מזוזה יותר (כ) לא נקרא מזוזה ויוצא משם שם מזוזה. אמר רב יהודה אמר שמואל (ל"ב ב') מצוה להניחה בתוך חללו של פתח וטעמא דבשעריך כתיב תניא (ל"ד א') ביתך דרך ביאתך מן הימין או אינו אלא מהשמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבא (כא) דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימינא עקר ברישא רב שמואל בר אחא משמיה דרבא בר עולא אמר מדכתיב ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה'. למדנו המקום. צא ולמד כיצד יקבענה. תניא (ל"ג ב') העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת ומניחה אמר רב אחאי בדיה דרבא ל"ש אלא שהעמיד ולבסוף חתך אבל חתך והניחה ולבסוף העמיד פסולה משום תעשה ולא מן העשוי פי' (כב) וכתבתם על מזוזות ולא שכבר כתוב ומונח. ותניא (ל"ד א') וכתבתם יכול יכתבם על האבנים שיכול והלא דין הוא (כג) נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה דכתיב (כד) כתוב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר ואע"ג דאיכא למילף כתיבה כתיבה מאבנים דכתיב וכתבת על האבנים אין דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות ואומר ואני כותב על הספר אע"ג דכתיב על מזוזות דמשמע במזוזות ממש פי' רבא (כה) וכתבתם כתיבה תמה והדר על מזוזות. תניא (ל"ב ב') תלאה במקל או שהניחה אחרי הדלת סכנה ואינה מצוה פי' (כו) בשעת השמד שנו שמסכן נפשו בחנם. אמר רב יהודה א"ש (ל"ג א') במזוזה הלך אחר היכר צד (כז) מאי היכר צד רב אדא אמר אבקאתא ה"ד כגון דאיכא פיתחא בין תרי בבי ולא ידעינן איזה צד יקרא ביאה ואיזה צד יקרא יציאה. אמר רב יהודה עשאה כמין נגר פסולה פירש לי רבי כמין נגר מעומד אלא צריך להניחו מושכב כספר תורה המונח בארון וראייתו דמעומד קרי נגר דאמרינן בב"ב (ק"א א') גבי כוכין דשדי ליה כמין נגר פי' קברו (מעומד (כח) ורש"י פי' כמין נגר מושכב ולרבי היה ספק בידו דא"ל יניחנה חצייה מושכב וחצייה) מעומד והיינו כי אשתוירא דמכשר במנחות (ל"ג א') כזה והעם נהגו ברש"י ונראה הדבר וגם כי מושכב שמא יעמיק במזוזה טפח ומפסיל. ובשעה שהוא קובעה בביתו צריך לברך אקב"ו לקבוע מזוזה ובשעת עשייתה א"צ לברך דמסקינן (כט) במנחות פ' התכלת (מ"ב ב') כל מצוה דעשייתה לא הוי גמר מצוה אע"ג דפסולה בעובד כוכבים אין צריך לברך וכל מצוה דעשייתה הוי גמר מצוה אע"ג דכשרה בעובד כוכבים צריך לברך. תניא (ב"מ ק"ב א') המשכיר בית לחברו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ובעובד כוכבים נוטלה ויוצא. תניא (מנחות מ"ד א') השוכר בית בחו"ל והדר בפונדקי בא"י פטור מן המזוזה כל ל' יום אבל השוכר בית בא"י חייב במזוזה לאלתר (ל) משום ישוב ארץ ישראל דאמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא וטעמא דכתיב ביתך ודרשינן ביאתך אלמא ביוצא ובא הקפיד הכתוב.
- ↑ הושמט ע"פ כת"י פריז 1309 №
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |