משתמש:שבח המצוות/פורטל:תרי"ג מצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שבח המצוות (שיחה | תרומות) (ייחוס לעורך אמיתי) |
שבח המצוות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כאן נציג בפניכם את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיות תרי"ג המצוות, [מסודר כסדר המצוות לשיטת בעל ספר החינוך ועפ | כאן נציג בפניכם את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיות תרי"ג המצוות, [מסודר כסדר המצוות לשיטת בעל ספר החינוך ועפ"י סדר פרשיות התורה. | ||
ספר בראשית | ספר בראשית | ||
גרסה מ־16:29, 9 ביוני 2020
כאן נציג בפניכם את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיות תרי"ג המצוות, [מסודר כסדר המצוות לשיטת בעל ספר החינוך ועפ"י סדר פרשיות התורה.
ספר בראשית
בראשית
א. מצות פריה ורביה
נח
לך לך
ב. מצות מילה
וישלח
ג. שלא לאכל גיד הנשה
ספר שמות
בא
ד. מצות קדוש החדש
ה. מצות שחיטת הפסח
ו. מצות אכילת בשר הפסח.
ז. שלא לאכל הפסח נא ומבשל.
ח. שלא להותיר מבשר הפסח.
ט. מצות השבתת החמץ.
י. מצות אכילת מצה.
יא. שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
יב. שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
יג. שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמד.
יד. שלא נאכיל מן הפסל לגר ותושב.
טו. שלא להוציא מבשר הפסח חוצה.
טז. שלא לשבר עצם מן הפסח.
יז. שלא יאכל ערל מן הפסח.
יח. מצות קדוש בכורות בארץ ישראל.
יט. שלא לאכל חמץ בפסח.
כ. שלא יראה לנו חמץ בפסח.
כא. מצות ספור יציאת מצרים.
כב. מצות פדיון פטר חמור.
כג. מצות עריפת פטר חמור.
בשלח
כד. שלא נלך בשבת חוץ לתחום.
יתרו
כה. מצות האמנה במציאות השם.
כו. שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדו.
כז. שלא לעשות פסל.
כח. שלא להשתחות לעבודה זרה.
כט. שלא לעבוד עז במה שדרכה להעבד.
ל. שלא לשבע לשוא.
לא. מצות קדוש שבת בדברים.
לב. שלא לעשות מלאכה בשבת.
לג. מצות כיבוד אב ואם.
לד. שלא להרג נקי.
לה. שלא לגלת ערות אשת איש.
לו. שלא לגנב נפש מישראל.
לז. שלא להעיד בשקר.
לח. שלא לחמד.
לט. שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי.
מ. שלא לבנות אבני גזית.
מא. שלא לפסע על המזבח.
משפטים
מב. מצות דין עבד עברי.
מג. מצות יעוד של אמה העבריה.
מד. מצות פדיון אמה העבריה.
מה. שלא ימכר אמה עבריה הקונה אותה מיד האב.
מו. שלא לגרע שאר כסות ועונה.
מז. מצות בית דין להרג בחנק המחיב.
מח. שלא להכות אב ואם.
מט. מצות דיני קנסות.
נ. מצות בית דין להרג בסיף המחיב.
נא. מצות בית דין לדון נזקי בהמה.
נב. שלא לאכול בשר שור הנסקל.
נג. מצות בית דין לדון בנזקי הבור.
נד. מצות בית דין לדון גנב
נה. מצות בית דין לדון בנזקי הבער.
נו. מצות בית דין לדון בנזקי האש.
נז. מצות בית דין לדון בדין שומר חנם.
נח. מצות בית דין לדון בדין טוען ונטען.
נט. מצות בית דין לדון בדין נושא שכר ושוכר.
ס. מצות בית דין לדון בדין השואל.
סא. מצות בית דין לדון בדין מפתה.
סב. שלא להחיות מכשפה.
סג. שלא להונות הגר בדברים.
סד. שלא להונות הגר בממון.
סה. שלא לענות יתום ואלמנה.
סו. מצות הלואה לעני.
סז. שלא נתבע חוב מעני שאין לו במה לפרע.
סח. שלא נשית יד בין לוה למלוה ברבית.
סט. שלא לקלל הדין.
ע. לאו דברכת השם.
עא. שלא לקלל הנשיא.
עב. שלא להקדים חקי התבואות.
עג. שלא לאכול טריפה.
עד. שלא לשמע טענת בעל דין שלא בפני בעל דין חברו.
עה. שלא יעיד בעל עברה.
עו. שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחד.
עז. שלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחלה בדיני נפשות.
עח. מצות הטיה אחרי רבים.
עט. שלא לרחם על עני בדין.
פ. מצות פרוק משא.
פא. שלא להטות משפט רשע.
פב. שלא לחתוך הדין באמד הדעת.
פג. שלא לקח שחד.
פד. מצות שמטת קרקעות.
פה. מצות שביתה בשבת.
פו. שלא לשבע בעבודת אלילים.
פז. שלא להדיח בני ישראל אחר העבודת אלילים.
פח. מצות חגיגה ברגלים.
פט. שלא נשחט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד החמץ ברשותנו.
צ. שלא להניח אמורי הפסח לפסל בלינה.
צא. מצות הבאת בכורים.
צב. שלא לבשל בשר בחלב.
צג. שלא לכרת ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודת אלילים.
צד. שלא לשכן עובדי אלילים בארצנו.
תרומה
צה. מצות בנין בית הבחירה.
צו. שלא להוציא בדי הארון ממנו.
צז. מצות סדור לחם הפנים ולבונה.
תצוה
צח. מצות עריכת נרות במקדש.
צט. מצות לבישת בגדי כהנים.
ק. שלא יזח החשן מעל האפוד.
קא. שלא לקרע המעיל של כהנים.
קב. מצות אכילת בשר חטאת ואשם.
קג. מצות הקטרת קטרת.
קד. שלא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב.
כי תשא
קה. מצות נתינת מחצית השקל בשנה.
קו. מצות קדוש ידים ורגלים בשעת עבודה.
קז. מצות משיחת כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה.
קח. שלא יסוך זר בשמן המשחה.
קט. שלא לעשות במתכנת שמן המשחה.
קי. שלא לעשות במתכנת הקטרת.
קיא. שלא לאכל ולשתות תקרבת עבודת אלילים.
קיב. מצות שביתת הארץ בשנת השמטה.
קיג. שלא לאכל בשר בחלב.
ויקהל
קיד. שלא יעשו בית דין משפט מות בשבת.
ספר ויקרא
ויקרא
קטו. מצות מעשה העלה.
קטז. מצות קרבן מנחה.
קיז. שלא להקריב שאר או דבש.
קיח. שלא להקריב קרבן בלא מלח.
קיט. מצות מליחת הקרבן.
קכ. מצות קרבן בית דין אם טעו בהוראה.
קכא. מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרת.
קכב. מצות עדות.
קכג. מצות קרבן עולה ויורד.
קכד. שלא להבדיל בחטאת העוף.
קכה. שלא לתן שמן זית במנחת חוטא.
קכו. שלא לתת לבונה במנחת חוטא.
קכז. מצות תוספת חמש לאוכל מן ההקדש או מועל בו.
קכח. מצות קרבן אשם תלוי.
קכט. מצות קרבן אשם ודאי.
קל. מצות השבת גזל.
צו
קלא. מצות הרמת הדשן.
קלב. מצות הדלקת אש על המזבח בכל יום.
קלג. שלא לכבות אש מעל המזבח.
קלד. מצות אכילת שירי מנחות.
קלה. שלא לעשות שירי מנחות חמץ.
קלו. מצות קרבן מנחה של כהן גדול בכל יום.
קלז. שלא לאכול מנחת כהן.
קלח. מצות מעשה החטאת.
קלט. שלא לאכל מבשר חטאות הנעשין בפנים.
קמ. מצות מעשה האשם.
קמא. מצות מעשה זבח השלמים.
קמב. שלא להותיר מבשר קרבן התודה.
קמג. מצות שרפת נותר הקדשים.
קמד. שלא לאכל פגול.
קמה. שלא לאכל בשר קדשים שנטמא.
קמו. מצות שרפת בשר קדש שנטמא.
קמז. שלא נאכל חלב.
קמח. שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף.
שמיני
קמט. שלא יכנסו הכהנים למקדש מגדלי שער.
קנ. שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים.
קנא. שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה.
קנב. שלא להכנס שתויי יין במקדש וכן שלא יורה שתוי.
קנג. מצות בדיקת סימני בהמה וחיה.
קנד. שלא לאכל בהמה וחיה טמאה.
קנה. מצות בדיקת סימני דגים.
קנו. שלא לאכל דג טמא.
קנז. שלא לאכל עוף טמא.
קנח. מצות בדיקת סימני חגבים.
קנט. מצות טמאת שמנה שרצים.
קס. מצות ענין טמאת אכלין.
קסא. מצות ענין טמאת נבלה.
קסב. שלא לאכל שרץ הארץ.
קסג. שלא לאכל מיני שרצים דקים הנולדים בזרעים ובפרות.
קסד. שלא לאכל משרץ המים.
קסה. שלא לאכל מן השרצים המתהוים מן העפוש.
תזריע
קסו. מצות ענין טמאת יולדת.
קסז. שלא יאכל טמא מן הקדשים.
קסח. מצות קרבן יולדת.
קסט. מצות ענין טמאת מצרע.
קע. שלא לגלח שער הנתק.
קעא. הנהגת המצרע וכל מטמאי אדם בפריעה ופרימה.
קעב. מצות ענין נגעי בגדים.
מצורע
קעג. מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועים.
קעד. מצות תגלחת מצרע ביום השביעי.
קעה. מצות טבילה לטמאים.
קעו. מצות קרבן מצרע כשיתרפא מצרעתו.
קעז. מצות ענין טמאת בית שיהיה בו נגע.
קעח. מצות ענין טמאת זב להיות טמא ומטמא.
קעט. מצות קרבן זב כשיתרפא מזובו.
קפ. מצות ענין טמאת שכבת זרע שהוא טמא ומטמא.
קפא. מצות ענין טמאת נדה שטמאה ומטמאה.
קפב. מצות ענין טמאת זבה שטמאה ומטמאה.
קפג. מצות קרבן זבה כשתתרפא מזובה.
אחרי מות
קפד. שלא יכנסו הכהנים בכל עת במקדש וכל שכן זרים.
קפה. מצות עבודת יום הכפורים.
קפו. שלא לשחט קדשים חוץ לעזרה.
קפז. מצות כסוי הדם.
קפח. שלא להתחתן באחת מכל העריות.
קפט. שלא לגלות ערות אב.
קצ. שלא לגלות ערות אם.
קצא. שלא לגלות ערות אשת אב ואף על פי שאינה אמו.
קצב. שלא לגלות ערות אחותו בכל צד שהיא אחותו.
קצג. שלא לגלות ערות בת הבן.
קצד. שלא לגלות ערות בת הבת.
קצה. שלא לגלות ערות הבת.
קצו. שלא לגלות ערות אחותו מן האב והיא בת אשת אביו.
קצז. שלא לגלות ערות אחות אב.
קצח. ערות אחות אמך לא תגלה.
קצט. ערות אחי אביך לא תגלה.
ר. ערות אשת אחי אביך לא תגלה.
רא. ערות כלתך לא תגלה.
רב. ערות אשת אחיך לא תגלה.
רג. ערות אשה ובתה לא תגלה.
רד. ערות אשה ובת בנה.
רה. שלא לגלות ערות אשה ובת בתה.
רו. ערות אשה ואחותה.
רז. שלא לבוא על אשה נדה.
רח. שלא נתן מזרעו למלך.
רט. שלא לבוא על הזכרים.
רי. שלא לשכב עם בהמה.
ריא. שלא תשכבנה הנשים עם הבהמות.
קדושים
ריב. מצות יראת אב ואם.
ריג. שלא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדבור ולא בהבטה.
ריד. שלא לעשות עבודת אלילים לא לעצמו ולא לזולתו.
רטו. שלא לאכל נותר.
רטז. להניח פאה בשדה.
ריז. שלא לכלות הפאה בשדה.
ריח. לעזב הלקט בשדה.
ריט. שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציר.
רכ. מצות הנחת פאת הכרם.
רכא. שלא לכלות פאת הכרם.
רכב. מצות הנחת פרט הכרם.
רכג. שלא ללקט פרט הכרם.
רכד. שלא לגנב שום ממון.
רכה. שלא נכחש על ממון שיש מאחר בידינו.
רכו. שלא לשבע על כפירת ממון.
רכז. שלא לשבע לשקר.
רכח. שלא לעשק.
רכט. שלא לגזל.
רל. שלא לאחר שכר שכיר.
רלא. שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשה.
רלב. שלא להכשיל תם בדרך.
רלג. שלא לעול המשפט.
רלד. שלא לכבד גדול בדין.
רלה. מצוה שישפט בצדק.
רלו. שלא לרגל.
רלז. שלא לעמד על דם רעים.
רלח. שלא לשנא אחים.
רלט. מצות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורה.
רמ. שלא להלבין פני אדם מישראל.
רמא. שלא לנקם.
רמב. שלא לנטר.
רמג. מצות אהבת ישראל.
רמד. שלא להרביע בהמה מין עם שאינו מינו.
רמה. שלא לזרע כלאי זרעים ולא נרכיב אילן בשום מקום בארץ.
רמו. שלא לאכול ערלה.
רמז. מצות נטע רבעי.
רמח. שלא לאכל ולשתות כדרך זולל וסובא.
רמט. שלא לנחש.
רנ. שלא לעונן.
רנא. שלא להקיף פאת הראש.
רנב. שלא להשחית פאת זקן.
רנג. שלא נכתב בבשרנו כתבת קעקע.
רנד. מצות היראה מן המקדש.
רנה. שלא לעשות מעשה אוב.
רנו. שלא לעשות מעשה ידעוני.
רנז. מצות כבוד חכמים.
רנח. שלא להונות במדות וכל המדות בכלל.
רנט. מצות צדוק המאזנים והמשקלים והמדות.
רס. שלא לקלל אב ואם.
רסא. מצוה שישרפו מי שיתחיב שרפה.
רסב. שלא ללכת בחקת הגוים.
אמור
רסג. שלא יטמא כהן הדיוט במת זולת בקרובים המבארים בכתוב.
רסד. מצות ענין טמאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה ...
רסה. שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו.
רסו. שלא ישא כהן אשה זונה.
רסז. שלא ישא כהן אשה חללה.
רסח. שלא ישא כהן גרושה
רסט. מצות קדוש זרע אהרן.
רע. שלא יכנס כהן גדול באהל המת.
רעא. שלא יטמא כהן גדול בשום טמאה במת.
ערב. מצות כהן גדול לשא נערה בתולה.
רעג. שלא ישא כהן גדול אלמנה.
רעד. שלא יבעל כהן גדול אלמנה.
רעה. שלא יעבד כהן בעל מום במקדש.
רעו. שלא יעבד כהן בעל מום עובר.
רעז. שלא יכנס בעל מום בהיכל כלו.
רעח. שלא יעבד כהן טמא.
רעט. שלא יאכל כהן טמא תרומה.
רפ. שלא יאכל שום זר תרומה.
רפא. שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה.
רפב. שלא יאכל ערל תרומה.
רפג. שלא תאכל חללה מן הקדש.
רפד. שלא לאכל טבל.
רפה. שלא נקדיש בעלי מומין למזבח.
רפו. מצות הקרבן להיות תמים.
רפז. שלא נתן מום בקדשים.
רפח. שלא נזרק דם בעל מום על המזבח.
רפט. שלא נשחט בעל מום לשם קרבן.
רצ. שלא נקטיר מאמורי בעלי מומין.
רצא. שלא לסרס אחד מכל המינים.
רצב. שלא להקריב קרבן בעל מום מיד הנכרי.
רצג. מצות הקרבן שיהיה משמנה ימים ולמעלה.
רצד. שלא לשחט בהמה ובנה ביום אחד.
רצה. שלא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם.
רצו. מצות קדוש השם.
רצז. מצות שביתה ביום ראשון של פסח.
רחצ. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח.
רצט. מצות קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסח.
ש. מצות שביתה בשביעי של פסח.
שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח.
שב. מצות קרבן העמר של שעורים.
שג. שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות ששה עשר בניסן.
דש. שלא לאכל קלי מתבואה חדשה עד היום ההוא.
שה. שלא לאכל כרמל מתבואה חדשה עד היום ההוא.
שו. מצות ספירת העמר.
שז. מצות קרבן מנחה חדשה מן החטים ביום עצרת.
שח. מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת.
שט. שלא לעשות מלאכה ביום חג שבועות.
שי. מצות שביתה ביום ראש השנה.
שיא. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי.
שיב. מצות קרבן מוסף ביום ראש השנה.
שיג. מצות תענית ביום עשירי בתשרי.
שיד. מצות קרבן מוסף של יום הכפורים.
שטו. שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרי.
שטז. שלא לאכל ולשתות ביום הכפורים.
שיז. מצות שביתה ממלאכה ביום הכפורים.
שיח. מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסכות.
שיט. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות.
שכ. מצות קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסכות.
שכא. מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סכות.
שכב. מצות קרבן מוסף ביום שמיני של סכות שהוא נקרא שמיני עצרת.
שכג. שלא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת.
שכד. מצות נטילת לולב.
שכה. מצות ישיבת סכה.
בהר
שכו. שלא נעבד האדמה בשנה השביעית.
שכז. שלא נעשה עבודה גם באילנות.
שכח. שלא נקצר ספיחים בשנה השביעית.
שכט. שלא נאסף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה.
של. מצות ספירת שבע שבתות שנים.
שלא. מצות תקיעת שופר ביום הכפורים של יובל.
שלב. מצות קדוש שנת היובל.
שלג. שלא נעבד הארץ בשנת היובל.
שלד. שלא נקצר ספיחי תבואות של שנת היובל.
שלה. שלא לאסף פרות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים ...
שלו. מצות עשית דין בין לוקח ומוכר.
שלז. שלא להונות במקח וממכר.
שלח. שלא להונות אחד מישראל בדברים.
שלט. שלא נמכר שדה בארץ ישראל לצמיתות.
שמ. מצות השבת קרקע לבעליהן ביובל.
שמא. מצות פדיון בתי ערי חומה עד השלמת שנה.
שמב. שלא לשנות ממגרשי הלוים.
שמג. שלא להלוות ברבית לישראל.
שדמ. שלא נעבד בעבד עברי עבדת בזיון כמו עבדת כנעני.
שמה. שלא נמכר עבד עברי על אבן המקח.
שמו. שלא לעבד בעבד עברי בעבדת פרך.
שמז. מצות עבודה בעבד כנעני לעולם.
שמח. שלא להניח לגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו.
שמט. שלא נשתחוה על אבן משכית אפילו לשם.
בחקתי
שנ. מצות מעריך אדם שיתן דמים הקצובים בתורה.
שנא. שלא נמיר הקדשים.
שנב. מצות הממיר בהמת קרבן בבהמה אחרת שתהיינה שתיהן קדש.
שנג. מצות מעריך בהמה שיתן כפי שיעריכנה הכהן.
שנד. מצות מעריך בתים שיתן כערך שיעריכנה הכהן ותוספת חמש.
שנה. מצות מעריך שדה שיתן כערך הקצוב בפרשה.
שנו. שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן.
שנז. מצות דין מחרים מנכסיו שהוא לכהנים.
שנח. שלא ימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תנתן לכהנים.
שנט. שלא יגאל שדה החרם.
שס. מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנה.
שסא. שלא למכר מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים.
ספר במדבר
נשא
שסב. מצות שלוח טמאים חוץ למחנה שכינה.
שסג. שלא יכנס טמא בכל המקדש.
שסד. מצות ודוי על החטא.
שסה. מצות סוטה שיביאנה הבעל אל הכהן ויעשה לה כמשפט הכתוב.
שסו. שלא נתן שמן בקרבן סוטה.
שסז. שלא לשים לבונה בקרבן סוטה.
שסח. שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שכר.
שסט. שלא יאכל הנזיר ענבים לחים.
שע. שלא יאכל הנזיר צמוקים.
שעא. שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים.
שעב. שלא יאכל הנזיר קלפת הענבים.
שעג. שלא יגלח הנזיר שערו.
שעד. מצות גדול שער נזיר.
שעה. שלא יכנס הנזיר לאהל המת.
שעו. שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טמאות.
שעז. מצות גלוח הנזיר והבאת קרבנותיו.
שעח. מצות ברכת כהנים בכל יום.
שעט. מצות משא הארון בכתף.
בהעלתך
שפ. מצות פסח שני בארבעה עשר באיר.
שפא. מצות פסח שני שיאכל על מצות ומרורים.
שפב. שלא להותיר כלום מבשר הפסח שני למחרתו.
שפג. שלא לשבר עצם מעצמות פסח שני.
שפד. מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה.
שלח לך
שפה. מצות חלה.
שפו. מצות ציצית.
שפז. שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים.
קרח
שפח. מצות שמירת המקדש.
שפט. שלא יתעסקו הכהנים בעבודת הלוים ולא הלוים בעבודת כהנים.
שצ. שלא יעבד זר במקדש.
שצא. שלא לבטל שמירת המקדש.
שצב. מצות פדיון בכור אדם.
שצג. שלא לפדות בכור בהמה טהורה.
שצד. מצות עבודת הלוים במקדש.
שצה. מצות מעשר ראשון.
שצו. מצות הלוים לתת מעשר מן המעשר.
חקת
שצז. מצות פרה אדמה.
שצח. מצות טמאה של מת.
שצט. מצות מי נדה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא ...
פנחס
ת. מצות דיני נחלות.
תא. מצות תמידין בכל יום.
תב. מצות קרבן מוסף של שבת.
תג. מצות קרבן מוסף בכל חדש וחדש.
תד. מצות קרבן מוסף ביום חג השבועות.
תה. מצות שופר בראש השנה.
מטות
תו. מצות דין הפרת נדרים.
תז. שלא נחל דברנו בנדרים.
מסעי
תח. מצות ישראל לתת ערים ללוים לשבת בהן והן קולטות.
תט. שלא להרג מחיב קדם שיעמוד בדין.
תי. מצות בית דין לשלוח מכה נפש בשגגה מעירו לערי מקלט ועל ...
תיא. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות.
תיב. שלא לקח כפר להציל ממות הרוצח.
תיג. שלא נקח כפר ממחיב גלות לפטרו מן הגלות.
ספר דברים
דברים
תיד. שלא למנות דין שאינו יודע בדיני התורה.
תטו. שלא יירא הדין בדין.
ואתחנן
תטז. שלא להתאוות ממון חברו.
תיז. מצות אחדות השם.
תיח. מצות אהבת השם.
תיט. מצות תלמוד תורה.
תכ. מצות קריאת שמע שחרית וערבית.
תכא. מצות תפלין של יד.
תכב. מצות תפלין של ראש.
תכג. לקבע מזוזה בפתחים.
תכד. שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי.
תכה. מצות הרגת שבעה עממין.
תכו. שלא לחן ולרחם על עובד אלילים.
תכז. לא להתחתן בעובדי אלילים.
עקב
תכח. שלא להנות מצפוי עבודה זרה ומשמשיה.
תכט. שלא להנות מתקרבת עבודה זרה.
תל. לברך את השם אחר אכילת המזון.
תלא. מצות אהבת הגרים.
תלב. מצות יראת השם.
תלג. מצות תפילה.
תלד. להדבק בחכמי התורה.
תלה. להשבע בשמו יתברך באמת.
ראה
תלו. לאבד עבודה זרה ומשמשיה.
תלז. שלא לאבד דברים שנקרא שמו יתברך עליהם.
תלח. שיביא כל נדריו ברגל ראשון.
תלט. שלא להקריב קרבן חוץ לעזרה.
תמ. מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה.
תמא. לפדות קדשים שנפל בהם מום.
תמב. שלא לאכל מעשר שני של דגן חוץ לירושלים.
תמג. שלא לאכל מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים.
תמד. שלא לאכל מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים.
תמה. שלא לאכל בכור תמים חוץ לירושלים.
תמו. שלא לאכל קדשי הקדשים חוץ לעזרה.
תמז. שלא לאכל בשר העולה.
תמח. שלא לאכל קדשים קלים קדם זריקת דמים.
תמט. שלא יאכל כהן בכורים קדם הנחתם בעזרה.
תנ. שלא לעזב הלוי, מלתן לו מתנותיו.
תנא. מצות שחיטה.
תנב. שלא לאכל אבר מן החי.
תנג. להביא קדשים בבית הבחירה.
תנד. שלא להוסיף על המצות ופרושן.
תנה. שלא לגרע ממצות התורה.
תנו. שלא לשמע ממתנבא בשם עבודה זרה.
תנז. שלא לאהב המסית.
תנח. שלא לעזב שנאתו על המסית.
תנט. שלא להציל המסית.
תס. שלא ללמד זכות למסית.
תסא. שלא למנע מללמד על המסית חובה.
תסב. שלא להסית אחד מישראל לעבד עבודה זרה.
תסג. מצות חקירת העדים היטב.
תסד. שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיה.
תסה. שלא לבנות עיר הנדחת.
תסו. שלא להנות בממון עיר הנדחת.
תסז. שלא להתגודד כמו עובדי עבודה זרה.
תסח. שלא לקרח על מת.
תסט. שלא לאכל פסולי המקדשין.
תע. לבדק בסימני העוף.
תעא. שלא לאכל שרץ העוף.
תעב. שלא לאכל מבשר בהמה חיה ועוף שמתו מאליהן.
תעג. מצות מעשר שני.
תעד. להפריש מעשר עני.
תעה. שלא לתבע חוב שעברה עליו שביעית.
תעו. מצוה לנגש את הנכרי.
תעז. שישמיט כל הלואותיו בשביעית.
תעח. שלא יאמץ את לבבו על העני.
תעט. מצות צדקה.
תפ. שלא נמנע מלהלוות קדם שמטה.
תפא. שלא לשלח עבד עברי ריקם.
תפב. להעניק לו בצאתו לחפשי.
תפג. שלא לעבד בקדשים.
תפד. שלא לגזז הצמר בקדשים.
תפה. שלא לאכל חמץ אחר חצות.
תפו. שלא להותיר מקרבן חגיגה עד יום שלישי.
תפז. שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד.
תפח. מצוה לשמח ברגלים.
תפט. להראות ברגלים בבית הבחירה.
תצ. שלא נעלה לרגל בלא קרבן.
שופטים
תצא. למנות שופטים ושוטרים.
תצב. שלא לטע אשרה.
תצג. שלא להקים מצבה.
תצד. שלא להקריב קרבן בעל מום עובר.
תצה. לשמע בקול בית דין בכל זמן.
תצו. שלא לסור מדבריהם.
תצז. למנות מלך מישראל.
תצח. שלא להקים עלינו מלך נכרי.
תצט. שלא ירבה המלך סוסים.
תק. שלא לשכן בארץ מצרים לעולם.
תקא. שלא ירבה לו המלך נשים.
תקב. שלא ירבה לו המלך כסף וזהב.
תקג. שיכתב המלך ספר תורה שני לעצמו.
תקד. שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל.
תקה. שלא יקח שבט לוי חלק בבזה.
תקו. לתת זרוע ולחיים וקבה לכהן.
תקז. להפריש תרומה גדולה לכהן.
תקח. לתת לכהן ראשית הגז.
תקט. להיות הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרות.
תקי. שלא לקסם.
תקיא. שלא לכשף.
תקיב. שלא לחבר חבר.
תקיג. שלא לשאל בבעל אוב.
תקיד. שלא לשאל בידעוני.
תקטו. שלא לדרש אל המתים.
תקטז. מצוה לשמע אל נביא האמת.
תקיז. שלא להנבא בשקר.
תקיח. שלא להתנבא בשם עבודה זרה.
תקיט. שלא נירא מהריגת נביא השקר.
תקכ. מצוה להכין שש ערי מקלט.
תקכא. שלא לחוס על הרוצח וחובל.
תקכב. שלא להסיג גבול.
תקכג. שלא יקום דבר העדות בעד אחד.
תקכד. לעשות לעד זומם כאשר זמם.
תקכה. שלא לערץ ולפחד במלחמה.
תקכו. מצוה למשח כהן למלחמה.
תקכז. לשלח שלום לערים שצרים עליהן.
תקכח. שלא להחיות נשמה משבעה עממין.
תקכט. שלא להשחית אילני מאכל.
תקל. לערף את העגלה בנחל.
תקלא. שלא לעבד ולזרע באותו קרקע.
כי תצא
תקלב. לדון דין יפת תאר ככתוב בתורה.
תקלג. שלא למכר יפת תאר.
תקלד. שלא להעבידה אחר שבעלה.
תקלה. לתלות המחיב לתלות.
תקלו. שלא להלין התלוי.
תקלז. לקברו בו ביום וכן כל המתים.
תקלח. להשיב אבדה לישראל.
תקלט. שלא להעלים עיניו ממנה.
תקמ. שלא להניח בהמת חברו נופלת תחת משאה.
תקמא. לטען המשא שנפל עם חברו.
תקמב. שלא תלבש אשה עדי איש.
תקמג. שלא ילבש איש מלבושי אשה.
תקמד. שלא לקח אם על בנים.
תקמה. לשלח האם אם לקחה על הבנים.
תקמו. מצות מעקה.
תקמז. שלא להניח מכשול.
תקמח. שלא לזרע כלאים בכרם.
תקמט. שלא לאכל כלאי הכרם.
תקנ. שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות.
תקנא. שלא ללבש שעטנז.
תקנב. לשא אשה בכתבה וקדושין.
תקנג. מצוה שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם.
תקנד. שלא יגרשנה כל ימיו.
תקנה. מצוה על בית דין לסקל המחיב.
תקנו. שלא לענש האנוס בחטא.
תקנז. מצות על האונס שישא אנוסתו.
תקנח. שלא יגרשנה כל ימיו.
תקנט. שלא ישא סריס בת ישראל.
תקס. שלא ישא ממזר בת ישראל.
תקסא. שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם.
תקסב. שלא לדרש שלומם במלחמה.
תקסג. שלא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהל.
תקסד. שלא להרחיק מצרי דור שלישי.
תקסה. שלא יכנס טמא להר הבית.
תקסו. מצוה להתקין מקום להפנות בו.
תקסז. מצוה להתקין יתד לחפר בו.
תקסח. שלא להסגיר עבד שברח אל אדוניו.
תקסט. שלא להונות עבד הבורח אלינו מחוצה לארץ.
תקע. שלא לבעל אשה בלא כתבה וקדושין.
תקעא. שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלב.
תקעב. שלא יתן הלוה רבית לישראל.
תקעג. להלוות לנכרי ברבית.
תקעד. שלא לאחר נדריו יותר משלשה רגלים.
תקעה. לקים מוצא שפתיו כמו שנדר.
תקעו. מצוה להניח השכיר לאכל מהמחובר שעושה בו.
תקעז. שלא יקח הפועל בידו יותר על אכילתו.
תקעח. שלא יאכל הפועל בשעת מלאכה.
תקעט. הרוצה לגרש את אשתו שיגרשנה בגט.
תקפ. שלא יחזיר גרושתו משנשאת.
תקפא. שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצרכי צבור.
תקפב. מצוה שישמח החתן עם אשתו שנה אחת.
תקפג. שלא ימשכן בחובו כלים שעושים בהם אכל נפש.
תקפד. שלא לתלוש סימני צרעת.
תקפה. שלא למשכן בעל חוב בזרוע.
תקפו. שלא למנע המשכון מבעליו העני.
תקפז. להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו.
תקפח. לתת שכר שכיר ביומו.
תקפט. שלא יעיד קרוב זה אל זה.
תקצ. שלא להטות משפט גר ויתום.
תקצא. שלא למשכן בגד אלמנה.
תקצב. להניח לעניים השכחה.
תקצג. שלא ישוב לקחת השכחה.
תקצד. מצוה להלקות לרשע.
תקצה. שלא להוסיף להכותו.
תקצו. שלא לחסם בהמה בשעת מלאכתה.
תקצז. שלא תנשא היבמה לאחר עד שתחלץ.
תקצח. מצות יבום.
תקצט. מצות חליצה.
תר. מצוה להציל הנרדף בנפשו של רודף.
תרא. שלא לחום על הרודף.
תרב. שלא להשהות משקלות ומדות חסרות.
תרג. לזכר מה שעשה לנו עמלק.
תרד. למחות זרעו מן העולם.
תרה. שלא לשכח מה שעשה לנו.
כי תבוא
תרו. מצות קריאה על הבכורים.
תרז. מצות ודוי מעשר.
תרח. שלא לאכל מעשר שני באנינות.
תרט. שלא לאכל מעשר שני.
תרי. שלא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה.
תריא. מצוה ללכת ולהדמות בדרכי השם יתברך.
וילך
תריב. להקהיל כל ישראל בחג הסכות.
תריג. לכתב כל אחד ספר תורה לעצמו.