שו"ת חתם סופר/ו/טו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''שלום | '''שלום''' וכ"ט ושמחת הרגל הבע"ל לי"נ שארי הגאון הגדול נשיא ישראל למלכים למואל אב לגולת ישראל ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' משה טובי' נ"י אב"ד דק"ק האנוי' והמדינה יע"א: | ||
'''ישמחהו | '''ישמחהו''' ה' כאשר שמחני בנעימות ימין עוז תפארתו ואשר שדר לן חורפא קושיא א' בתוס' מכו' ז' ע"א ד"ה לוקין וכו' דה"ל למכתב האכיל שור בדישו והקשה הדרת גאון ש"ב נ"י דהא אצטריך למכתב לא תחסום לסמוכי' שביבמות ד' ע"א שאין חוסמין אותה הקשה אדם קשה כברזל ולחומר הק' אני אומר דלכאורה יש לעיי' למה לי הך דרשא וכי יעלה על הדעת שכופי' אותה להתייבם דרכיה דרכי נועם והרי כופי' אותו להוציא אע"ג דגם מעושה פסול מה"ת מ"מ קים להו לרבנן דבורסי ופוליפי' וכדומה כופי' להוציא ואיך ס"ד שכופים את היבמה להתייבם היכי דאפשר בחליצה ואין זה דרכי נועם ועיי' חידושי רשב"א ועיי' ב"ק קמ"א ועיי' רש"י יבמו' ל"ט ע"ב אלא די"ל לפעמים בשעת ארוסי' של זה כבר הי' אחיו בורסי וכדומה והי' לה להתנות תנאי שאם תפול לפניו לא יהי' קידושי' למפרע ומדלא אתנה ה"א סברת וקבלת וחוסמי' אותה קמ"ל ולפ"ז לר"מ דס"ל במתני' כתובות ע"ז ע"א יכולה היא שתאמר וכו' א"כ ה"ל הדר ק"ו השתא הבעל כופי' כ"ש שאין חוסמי' ולא אצטריך סמוכי' ושפיר הומ"ל האכיל שור בדישו ועיי"ל לפמ"ש תה"ד סס"י רכ"ג בשם המרדכי דתנאי הנ"ל הוה מתנה עמ"ש בתורה ויעיי' ריש ס' מעיל צדקה וא"כ צ"ל ראב"ע דדריש סמוכי' הנ"ל וכתבתי משום דהו"מ להתנות צ"ל דס"ל מתנה עמ"ש בתורה תנאי קיים דמאן דלא יליף מבני גד וב"ר אפי' בדבר שאינו של ממון תנאו קיים כדמוכח מתוס' כתובות נ"ו ע"א ד"ה הרי זו וכו' ודעת תוס' דקידושי' ס"ד ע"א סוף ד"ה כל תנאי וכו' דרשב"ג אכולהו פליג ע"ש ואמנם ר"מ דס"ל תנאי בטל לא בעי סמוכי' ואע"ג דלא קיי"ל כת"הד הנ"ל מ"מ י"ל תוס' דמכות ס"ל הכי: | ||
'''ועוד | '''ועוד''' בדק לן מר על דברת מ"ל פ"ג מאי' מזבח שרוצה להכריח דאפי' בידעי' שכלו לו חדשיו מ"מ מחוסר זמן הקרבה עד יום השמיני מקו' תוס' עירוכי' י"א ע"ב ד"ה שנתו וכו' דלא הוה מקשה תוס' מידי אלו דברי הנ"ל והדרת גאונו הוקשה לו עכ"פ תיקשי קו' תוס' דהא בעי ביקור ד' ימים מן התורה כמבואר פסחים צ"ו ע"א ולפענ"ד אי לאו גז"ש מפסח לא הי' צריך ביקור כלל דקיי"ל היכי דליכא חזקה מתנגדת לא בעי לברורי וסמכי' ארובא שאין בעלי מומין יעיי' מג"א סי' תל"ז סק"ד ובפ"ק דע"ז ה' ע"ב דאמרי אנן שכיחי גבן מומין וכו' היינו בפרוס הרגלים דכל ישראל צריכים בהמות הרבה אבל תמיד בכל יום מרובא פריש ולא בעי ביקור אלא מגז"ש ויען אין גז"ש למחצה ילפי' נמי משך זמן ביקור ד' ימים ואי לאו דהוה כתיב בעשור לחדש הזה הוה ילפי' נמי מקחו מבעשור ועכ"פ ילפי' נמי ביקור ומשך זמן ד' ימים כמו פסח וכל זה הואיל וכתיב שנתו אבל אי הוה כתיב שנה וגז"ש שנה שנה מתשרי אין לנו לבטל הגז"ש שנה מתשרי ולומר בשנתו קאמר משום גז"ש דתשמרו דס"ל אהני גז"ש דתשמרו למצות ביקור אבל לא ד' ימים וא"ש דברי מ"ל הנ"ל: | ||
'''ובקו' | '''ובקו'''' תוס' דעירוכי' שמעתי לתרץ דהוה סד"א דבן שנה פירוש שלא ירצה אלא אחר שעברה שנה של עולם ומיום השמיני והלאה היינו כשנולד סמוך לר"ה הכי הוי סד"א לכן אצטריך שנתו והשתא א"א לומר אחר שעברה שנתו שלו אם כן יום השמיני ירצה לא משכחת לי' וע"כ בתוך שנתו ולא אח"כ והנה דברי אלו לקוחי' מדברי מוז"ה מהרשש"ך ב"מ ס"ה ע"א סוף ד"ה שכירות וכו' יע"ש וקושייתו עצומה ויעיי' תוס' בכורות כ"ז ע"ב ד"ה שנה וכו' שכ' מעניינא דקרא ונלענ"ד כוונתם מדהקדים תאכלנו משמע גם בשנה ראשונה יאכלנו דאל"ה ה"ל למכתב שנה בשנה תאכלנו ותי' נכון הוא אמנם להך לישנא דרב התם דמפרש לקרא יום א' משנה זו וכו' תיהדר קו' תוס' דלמא דוקא קאמר שלא יאכלנו אלא ביום אחרון של שנה זו ושפיר הקדים תאכלנו שנה בשנה הנה לזה י"ל תי' תוס' דב"מ ואי משום קו' מהרשש"ך ז"ל לק"מ דלהך לישנא דרב יליף בכור מקדשים דכתיב בהו להדי' שנתו שלו נמצא ב' תירוצי תוס' אהדדי אתאמרו תי' תוס' דב"מ ללישנא בתרא דרב ותירוץ דבכורות לל"ק דרב. הנלענ"ד כתבתי ויתענג על רוב שלום עד זקנה ושיבה ינוב בטובה אורך ימים ישביעהו ובישועתו יראהו הכ"ד שארו א"נ. פ"ב עש"ק כ"ב אדר שני תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: | ||
גרסה אחרונה מ־14:17, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו טו
|
< הקודם · הבא > |
שלום וכ"ט ושמחת הרגל הבע"ל לי"נ שארי הגאון הגדול נשיא ישראל למלכים למואל אב לגולת ישראל ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' משה טובי' נ"י אב"ד דק"ק האנוי' והמדינה יע"א:
ישמחהו ה' כאשר שמחני בנעימות ימין עוז תפארתו ואשר שדר לן חורפא קושיא א' בתוס' מכו' ז' ע"א ד"ה לוקין וכו' דה"ל למכתב האכיל שור בדישו והקשה הדרת גאון ש"ב נ"י דהא אצטריך למכתב לא תחסום לסמוכי' שביבמות ד' ע"א שאין חוסמין אותה הקשה אדם קשה כברזל ולחומר הק' אני אומר דלכאורה יש לעיי' למה לי הך דרשא וכי יעלה על הדעת שכופי' אותה להתייבם דרכיה דרכי נועם והרי כופי' אותו להוציא אע"ג דגם מעושה פסול מה"ת מ"מ קים להו לרבנן דבורסי ופוליפי' וכדומה כופי' להוציא ואיך ס"ד שכופים את היבמה להתייבם היכי דאפשר בחליצה ואין זה דרכי נועם ועיי' חידושי רשב"א ועיי' ב"ק קמ"א ועיי' רש"י יבמו' ל"ט ע"ב אלא די"ל לפעמים בשעת ארוסי' של זה כבר הי' אחיו בורסי וכדומה והי' לה להתנות תנאי שאם תפול לפניו לא יהי' קידושי' למפרע ומדלא אתנה ה"א סברת וקבלת וחוסמי' אותה קמ"ל ולפ"ז לר"מ דס"ל במתני' כתובות ע"ז ע"א יכולה היא שתאמר וכו' א"כ ה"ל הדר ק"ו השתא הבעל כופי' כ"ש שאין חוסמי' ולא אצטריך סמוכי' ושפיר הומ"ל האכיל שור בדישו ועיי"ל לפמ"ש תה"ד סס"י רכ"ג בשם המרדכי דתנאי הנ"ל הוה מתנה עמ"ש בתורה ויעיי' ריש ס' מעיל צדקה וא"כ צ"ל ראב"ע דדריש סמוכי' הנ"ל וכתבתי משום דהו"מ להתנות צ"ל דס"ל מתנה עמ"ש בתורה תנאי קיים דמאן דלא יליף מבני גד וב"ר אפי' בדבר שאינו של ממון תנאו קיים כדמוכח מתוס' כתובות נ"ו ע"א ד"ה הרי זו וכו' ודעת תוס' דקידושי' ס"ד ע"א סוף ד"ה כל תנאי וכו' דרשב"ג אכולהו פליג ע"ש ואמנם ר"מ דס"ל תנאי בטל לא בעי סמוכי' ואע"ג דלא קיי"ל כת"הד הנ"ל מ"מ י"ל תוס' דמכות ס"ל הכי:
ועוד בדק לן מר על דברת מ"ל פ"ג מאי' מזבח שרוצה להכריח דאפי' בידעי' שכלו לו חדשיו מ"מ מחוסר זמן הקרבה עד יום השמיני מקו' תוס' עירוכי' י"א ע"ב ד"ה שנתו וכו' דלא הוה מקשה תוס' מידי אלו דברי הנ"ל והדרת גאונו הוקשה לו עכ"פ תיקשי קו' תוס' דהא בעי ביקור ד' ימים מן התורה כמבואר פסחים צ"ו ע"א ולפענ"ד אי לאו גז"ש מפסח לא הי' צריך ביקור כלל דקיי"ל היכי דליכא חזקה מתנגדת לא בעי לברורי וסמכי' ארובא שאין בעלי מומין יעיי' מג"א סי' תל"ז סק"ד ובפ"ק דע"ז ה' ע"ב דאמרי אנן שכיחי גבן מומין וכו' היינו בפרוס הרגלים דכל ישראל צריכים בהמות הרבה אבל תמיד בכל יום מרובא פריש ולא בעי ביקור אלא מגז"ש ויען אין גז"ש למחצה ילפי' נמי משך זמן ביקור ד' ימים ואי לאו דהוה כתיב בעשור לחדש הזה הוה ילפי' נמי מקחו מבעשור ועכ"פ ילפי' נמי ביקור ומשך זמן ד' ימים כמו פסח וכל זה הואיל וכתיב שנתו אבל אי הוה כתיב שנה וגז"ש שנה שנה מתשרי אין לנו לבטל הגז"ש שנה מתשרי ולומר בשנתו קאמר משום גז"ש דתשמרו דס"ל אהני גז"ש דתשמרו למצות ביקור אבל לא ד' ימים וא"ש דברי מ"ל הנ"ל:
ובקו' תוס' דעירוכי' שמעתי לתרץ דהוה סד"א דבן שנה פירוש שלא ירצה אלא אחר שעברה שנה של עולם ומיום השמיני והלאה היינו כשנולד סמוך לר"ה הכי הוי סד"א לכן אצטריך שנתו והשתא א"א לומר אחר שעברה שנתו שלו אם כן יום השמיני ירצה לא משכחת לי' וע"כ בתוך שנתו ולא אח"כ והנה דברי אלו לקוחי' מדברי מוז"ה מהרשש"ך ב"מ ס"ה ע"א סוף ד"ה שכירות וכו' יע"ש וקושייתו עצומה ויעיי' תוס' בכורות כ"ז ע"ב ד"ה שנה וכו' שכ' מעניינא דקרא ונלענ"ד כוונתם מדהקדים תאכלנו משמע גם בשנה ראשונה יאכלנו דאל"ה ה"ל למכתב שנה בשנה תאכלנו ותי' נכון הוא אמנם להך לישנא דרב התם דמפרש לקרא יום א' משנה זו וכו' תיהדר קו' תוס' דלמא דוקא קאמר שלא יאכלנו אלא ביום אחרון של שנה זו ושפיר הקדים תאכלנו שנה בשנה הנה לזה י"ל תי' תוס' דב"מ ואי משום קו' מהרשש"ך ז"ל לק"מ דלהך לישנא דרב יליף בכור מקדשים דכתיב בהו להדי' שנתו שלו נמצא ב' תירוצי תוס' אהדדי אתאמרו תי' תוס' דב"מ ללישנא בתרא דרב ותירוץ דבכורות לל"ק דרב. הנלענ"ד כתבתי ויתענג על רוב שלום עד זקנה ושיבה ינוב בטובה אורך ימים ישביעהו ובישועתו יראהו הכ"ד שארו א"נ. פ"ב עש"ק כ"ב אדר שני תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |