אוצר:בית המדרש/מועדים/שבועות

מה אני בחינם בתורה ובמצוות

יש להקשות מדוע דווקא בתורה מצינו את העניין של מה אני בחינם אף אתה בחינם ואילו בשאר המצוות מצינו בזוהר הקדוש שמצוה שבאה בחינם הולכת לסיטרא אחרא וכו' וכעין מה דמצינו בבק פרק החובל 'אסיא דמגן מגן שוה' ואכ היה צריך להיות שאדרבא תורה יהיה ניתן לקנות דווקא בשכר! ויש לתרץ בסד בהקדם הגמ' בשבת או בעירובין שלמה ניתנה התורה במדבר שמה מדבר הפקר לכל כך אין התורה מתקיימת אלא במי ששם עצמו כמדבר. והפשט הפשוט הוא שמתנהג בענווה וכמו שהמ' אומרת במקום אחר שנמשלה התורה למים שהולכים ממקום גבוה לנמוך. אך יש לומר עומק נוסף בגמ' ויבואר בזה גם מה שהקשינו, שהנה מבואר בקדמונים שהקבה ברא בעולם שכל דבר הנצרך יותר מחבירו לחיים בעולם הוא נמצא יותר בשפע בעולם ומה שנצרך פחות באופן חיוני נמצא פחות בתדירות ולמשל זהב וכסף יש קצת ואילו חמצן ושמש יש יותר כן מים יש יותר מאוכל כי זה נצרך יותר ואין כאן המקום להאריך וצע כעת מקור הדברים. ממילא לפיז הכל מובן, שהרי התורה הקדושה נאמר בה 'כי הם חיינו ואורך ימינו' שהיא היא החיים בעצמם! וכמעשה הידוע עם רבי ברוך בער לייבוביץ זצל ואכ מוכרחת היא להיות בשפע ובחינם לכל דורש! וזהו כוונת הגמרא אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמדבר שהוא מבין את הדבר הזה ופועל בעצמו לחיות כך שצריך להיות התורה אצל האדם בהפקר גמור כי היא כמו החמצן שמוכרח להיות הפקר ובשפע לכל! או אפשר לומר קצת אחרת [בדרך ע' פנים לתורה אף שאינו נכנס בדברי רשי] שמשים עצמו כמדבר היינו שמשים עצמו לגבי התורה כאילו שהוא נמצא במדבר בארץ ציה ועייף בלי מים והמים הם בשבילו החיים ממש כך היא תורה שנמשלה למים לגביו שכמו שאילו היה במדבר והיה אדם מביא לו מעט מים היה בולעם עודם בכפו מרוב ההשתוקקות והצימאון כך גם לגבי התורה כל דבר תורה יהיה אצלו חשוב הכרחי נחוץ כל כך! מה שאין כן מצוות הגם שבוודאי הם חשובים ביותר וקומת האדם הרוחנית נבנית מהם כידוע [רמח ושסה] אך הם לא החיים בעצמם. [וכמו שכתוב 'נר מצוה ותורה אור' היינו המצוה היא הכלי לתורה שהיא החיים כמו שנר הוא הכלי לאור.] ומדברים אלו למדנו גודל חשיבות ונחיצות העניין להנגיש לכל אחד כמה שיותר דברי תורה בקלות ובחינם. ויתן ה' שנזכה לזה ונזכה לחיות כך תמיד! [התעוררות לכבוד שבועות תשפ- שבח המצוות] שבח המצוות (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

רעיון לימי ספירת העומר וחג השבועות:

ידוע שכשבני ישראל היו במצרים נכנסו למט' שערי טומאה, ואם היו נכנסים לשער הנ' לא היו יוצאים.

וביאר הר' יעקב שכטר: דזה מה שאמר ר' עקיבא "לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם" 'מי' הגימטריא נ' כלומר לפני 'מי'-השער הנ' אתם המטהרים את עצמכם אבל את ה'מי'-השער הנ' מטהר אתכם אביכם שבשמים

ואפשר שכן על דרך הקדושה: שכן ישנם נ' שערי קדושה כנגד נ' שערי טומאה. וא"כ - בימי הספירה ישנם מט' יום שבהם על כל אחד ואחד לטהר עצמו ככל שיוכל על דרך ה"לפני מי"-השער הנ' "אתם מטהרים". וכאשר נטהר את עצמנו ב'לפני מי' אזי ביום הנ'-דהוא חג השבועות הקב"ה מטהר אותנו, על דרך ה"ומי"- שער הנ' "מטהר אתכם אביכם שבשמים"