|
|
| שורה 4: |
שורה 4: |
| {{ניווט כללי עליון}} | | {{ניווט כללי עליון}} |
|
| |
|
| {{עוגןמ|א}} '''ס"א כשם כו'. ''' מתני' פ"ג דתענית על כל צרה שלא תבא כו' וכת' הר"ן דמתריעין היינו מתענין ומתריעין:
| | == א == |
|
| |
|
| '''כגון עו"ג כו'. ''' שם עיר שהקיפוה כו': | | '''ס"א בכ"מ כו'.''' כמש"ש ובגולה מתריעין עליה וכמ"ש הטור מפני שהגשמים קשין לה ומש"ש שלא יהיה כו'. הוא תוספת טעם וכ"ה בטור וכן אם מטשטשין כו' כמש"ש ת"ר ונתתי כו' שכ"ז שהגשמים מרובים כו': |
|
| |
|
| '''או לגזור כו'. ''' כ' המ"מ שהוא בפ' הבע"י א"ל לרב אתו חברי לבבל גזר תענית' גזרו על הבשר כו'. ובגמ' שלנו הוא בלשון אחר א"ל לר"י אתו כו' ע"ש: | | '''ואם הענין כו'. שאין כו'.''' כמש"ש ת"ר עיר כו' ועל כולן יחיד כו' רי"א כו' וע"כ ל"פ אלא ביחיד אבל צבור כ"ע מודים שאין מתענין וכ' הר"ן במתני' שם דכיון דכל התרעה הוא בה"ב כמש"ש י"ט ב' ואיזהו מיד שלהן בה"ב וכ"ז שאין הסכנה בת יומא אבל עיר כו' שהסכנה בת יומא והיו צריכין להתענות רצופות שהענין נחפז ואין גוזרין על הצבור בכל יום אלא מתריעין וכמ"ש בתוספתא ובש"ע סי' תקע"א ס"ג עיר כו' והטעם מפני שצריך להתענות רצופין וז"ש בגמ' ועל כולן יחיד רשאי כו' אבל לא צבור וכ"ש לר"י: |
|
| |
|
| '''עד שירוחמו. ''' גמ' ספ"א ל"ש אלא כו': | | '''ואם היחידים כו'.''' כת"ק שם: |
|
| |
|
| '''וכל הערים כו'. ''' מתני' בפ"ג אותה העיר כו' וכת"ק ומפ' הרמב"ם דה"ה בכל הצרות ול"ג שם על אלו מתריעין בכ"מ אלא מיד ור"ל לא כבדבר שצריך ג"י וכ"ה ברא"ש אלא שגורס שניהם ועס"ה בהג"ה ומ"ש שם מעשה כו' תענית בלא התרעה. ומש"ש בגמר' י"ט ועל כולן אין מתריעין אלא באותה היפרכיא מפ' התרעה בפה דומיא דהתרעה דרישא דגשמים וכמ"ש בסי' תקע"ה ועיין בסי"ב ומשם מוכח דל"ג בכ"מ וכן בתוספתא פ"ב ועל כולן אין מתריעין אלא באותה היפרכיא היה בסוריא אין מתריעין בא"י בא"י אין מתריעין בסוריא וכן בגמר' הא שפחה ושפחה לא אלא שהר"ן יישב ואמר דכ"מ דמתני' היינו באותה היפרכיא וכל א"י היפרכיא אחת ואפי' עבר הירדן ואשקלון הואיל וכבשו אותה יוצאי מצרים אבל א"י וסוריא לא וכן שפחה ושפחה בשתי היפרכיות אבל בהיפרכיא אחת מתענין ומתריעין בשופר ועס"ח בהג"ה והלח"מ כת' שהרמב"ם מפ' כפי' הר"ן דמ"ש בכ"מ היינו באותה היפרכיא במ"ש בתוספתא וכנ"ל ומפ' כפי' הראב"ד מתריעין ולא מתענין היינו הסביבות ור"ע היא ואמר על אלו דר"ל דעל אלו מתריעין מיד כמ"ש ברא"ש ועס"ה אבל ת"ק ס"ל דמתענין ולא מתריעין וז"ש מעשה כו' וגזרו תענית כו' ות"ק היא ודבריו דחוקים דרישא ר"ע וסיפא ת"ק. ויותר נראה כמו שכתבתי דל"ג בכ"מ וז"ש בתוספתא ועל כולן אין מתריעין אלא באות' היפרכיא וכן בגמ' מפרש באותן מקומות שהצרה שם ושיטת הר"ן כמ"ש בס"ח בהג"ה ושיטת הטור כפירש"י וכמ"ש בס"ו: | | '''יהי רצון מלפניך כו'.''' פ"א דברכות: |
|
| |
|
| '''אא"כ תקעו כו'. ''' שאף בשבת תוקעין כה"ג כמ"ש בסי"ג: | | '''שאין כו'.''' פ' הבע"י: |
|
| |
|
| {{עוגןמ|ב}} '''ס"ב היו בה כו'. ''' ברייתא שם ונקט מספר הקודם וכ' וכן לפי כו':
| | '''והם עמך כו'.''' לשון הפ' בפ' עקב: |
|
| |
|
| '''ואין הנשים כו'. ''' מדקא' רגלי מ' לבד מנשים וטף כמ"ש רגלי הגברים לבד מטף ובירושלמי פ"ג הלכה ה' בחורים אבל לא זקנים וכן נאמר שש מאות אלף רגלי העם כו' ואין נשים וטף במניינם כמ"ש שאו כו' כל זכר לגולגלותם מבן כו' וכן זקנים כמ"ש בב"ב קכ"א ב' לא נגזרה כו' גמר ומעלה כו' ומ' שלא היו במנין שנא' וכל פקודיכם לכל מספרכם כו' וכמ"ש במדדש רבה שלכך נאמר אך את מטה לוי לא תפקוד לפי שכל שהיו במנין כו': | | '''ואינם כו'.''' ברייתא בפ"ג: |
| | |
| '''ודוקא כו'. ''' מדאמרינן בתוספתא הנ"ל היה בא"י אין מתריעין בסוריא ותי' הר"ן דשם מיירי שאינו בכל א"י מתענין לפי שהיא הפרכיא אחת אבל ח"ל לא דהא איכא גבירה דנצולת תנצל עם הנצולין:
| |
| | |
| {{עוגןמ|ה}} '''ס"ה והיו כו'. ''' שם ואסכרה בזמן כו':
| |
| | |
| '''וכן חיכוך כו'. ''' ב"ק פ' ב' מתריעין על החיכוך כו' ל"ק כו' ומפ' הרמב"ם דלח הוא קשה וז"ש דאריב"ל כו' לח מבחוץ שנא' ויהי השחין אבעבעות פורח ר"ל מדקאמר פורח. ש"מ דלח היה וא"צ לדחוקי כמ"ש רש"י שם וז"ש ה"ה כשחין פורח:
| |
| | |
| '''ואם פשט כו'. ''' מדקאמר ובאות על הצבור ור"ל ברובן ועפ"ג דמ"ק כ"ו א':
| |
| | |
| '''אבל חכוך כו'. ''' ב"ק שם:
| |
| | |
| '''ובאלו כו'. ''' עמש"ל ס"א שגי' הרמב"ם מתריעין מיד וכן הוא גי' הרא"ש:
| |
| | |
| {{עוגןמ|ו}} '''ס"ו שנשתלחה. ''' גמ' שם כ"ב א' וכמש"ו:
| |
| | |
| '''אלא נראית. ''' כר' יוסי דכולה ברייתא וגמ' שם כוותיה וכמש"ו איזו כו':
| |
| | |
| '''בכ"מ אפי' הרחוקים. ''' כ"כ הטור וכגי' במתני' בכ"מ וכמ"ש מעשה כו' ומפרש מתענין ומתריעין ככל מתריעין דמתני' ומפ' בכ"מ אפי' הרחוקים וכמ"ש רש"י במתני' שם ד"ה מתריעין בכ"מ אם יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא ומ"ש בגמ' ועל כולן אין מתריעין אלא בהיפרכיא שלהם מפר' כפרש"י שם בד"ה בהיפרכיא באותו מלכות שכלו שם מי בורות כו' ר"ל דלא קאי אלא שם קוד' לזה בברייתא שם אלא דהתוספתא קשיא לפי' דאמר שם מהברייתא הנ"ל ועל כולן אין כו' וחזר ושנה שם אחר שאר הדברים שאמר במתני' על אלו מתריעין בכ"מ ואמר ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באותה היפרכיא כו' ולדברי הר"ן ניחא ועס"ח בהג"ה. וצ"ע על רמ"א למה לא הגיה כאן ונן למה לא חלק על דברי ש"ע בס"א וסי"ב ועל הש"ע קשה ביותר:
| |
| | |
| {{עוגןמ|ז}} '''ס"ז רמש הארץ כו'. ''' כמש"ו נחשים כו'. צרעה כו':
| |
| | |
| '''אין כו'. ''' אלא זועקין כו' רמב"ם וטור וכ"ה בגמ':
| |
| | |
| {{עוגןמ|ח}} '''ס"ח רק כו'. ''' במש"ל:
| |
| | |
| {{עוגןמ|ט}} '''ס"ט אפי' לא נראה כו'. ''' ברייתא שם כ"ב א':
| |
| | |
| '''ואפי' אינו כו'. ''' גמ' שם כ"א ב':
| |
| | |
| '''מתענין ומתריעין. ''' כנ"ל ס"א דמתריעין דמתני' היינו מתענין ומתריעין וכן כ"מ שאמרו מתריעין חוץ מאצל שבת דאין מתענין ולא מתריעין אלא זועקין' בפה ועסי"ג:
| |
| | |
| '''ועל הגובאי כו'. ''' ברייתא שם י"ט ב':
| |
| | |
| '''אבל על כו'. ''' דלא כר"ש בן אלעזר שם כמ"ש שם י"ד וב"ק פ' ב':
| |
| | |
| '''ועכשיו כו'. ''' הראב"ד בהשגות:
| |
| | |
| {{עוגןמ|י}} '''ס"י ובשבת כו'. ''' כמ"ש י"ד א' במאי אילימא כו':
| |
| | |
| {{עוגןמ|יא}} '''ס"יא ובא"י כו'. ''' מתני' וגמ' שם:
| |
| | |
| '''מפני כו' ובתיהם כו'. ''' לשון הרמב"ם:
| |
| | |
| {{עוגןמ|יב}} '''ס"יב כל עיר כו'. ''' לשון הרמב"ם וכגי' של"ג בכ"מ וכמש"ל ס"א וע"ש:
| |
| | |
| '''אבל מבקשים כו'. ''' כמש"ש י"ט ב' ועל כולן אין מתריעין אלא בהיפרכיא שלהן ור"ל בפה כמש"ל והיפרכיא היא סביבותיה לפירושו:
| |
| | |
| '''ובכ"מ כו'. ''' ר"ל דמתריעין שאמור אצל שבת לא מתענין ולאו בשופר אלא זועקין בפה וכמ"ש י"ד א' שופרות בשבת מי שרי ואם איתא דמתענין הל"ל תענית בשבת מי שרי כמ"ש בפ"ב אין גוזרין תענית על הציבור בר"ח כו' ואם התחילו כו' ומדלא נקט שבת וי"ט פי' אפי' אם התחילו מפסיקין וכמ"ש בתוספתא ת"צ אין מפסיקין לי"ט הכתובין במגילת תענית משמע דוקא לאלו וכ"ה ברמב"ם וכ"ז לאלו הנזכרים במתני' עיר שהקיפוהו כו' והנזכרים בברייתא וכן יחיד כו' ומזונות וחיכוך אבל בשאר אפי' אין זועקין כמ"ש על אלו כו' וז"ש ולא זועקין כו' חוץ כו' עיר שהקיפוהו כו':
| |
| | |
| {{עוגןמ|יג}} '''סי"ג אפי' על היחיד כו'. ''' כגי' הרי"ף והרא"ש בגמ' שם ת"ר עיר כו' ויחיד הנרדף כו' מתריעין עליהם בשבת ועל כולן רשאין כו':
| |
| | |
| '''או חולה כו'. ''' כ"כ הר"ן וכפירושו מפני רוח רעה מפני שהוא חולה מהחלאים המסוכנים וכ' דמכאן לכל חולה שיש בו סכנה ועסי' רפ"ח ס"י וכ"ה בב"ק פ"ב מתריעין על החיכוך בשבת וע"ל ס"ה:
| |
| | |
| '''זועקין כו' אכל כו'. ''' שם י"ד א':
| |
| | |
| '''אא"כ כו'. ''' שמפרש מ"ש שם תנאי היא היינו ת"ק ורבי יוסי דלר"י ע"כ מתריעין אף בשופר כיון דפיקוח נפש הוא ות"ק ל"פ אר' יוסי אלא ר"י פליג את"ק והלכה כת"ק:
| |
| | |
| {{עוגןמ|יד}} '''ס"יד תעניות אלו כו'. ''' תוספתא ספ"ב העוברות והמניקות מתענין בט"ב וביה"כ ובשלש תעניות של צבור ר"ל האמצעיות של מטר ושאר תעניות לא היו מתענות:
| |
| | |
| '''ולא קטנים. ''' במכ"ש דהא אף ביה"כ אין מתענין כמ"ש בפ' בתרא דיומא:
| |
| | |
| '''ומותרים כו'. ''' כמ"ש י"א ב' אין ת"צ בבבל כו'. ומפרש כמ"ש תוס' שם אין כו' וכמש"ש י"א א"ר אושעי' כו' א"ר עתיר' כו' וז"ש אין ת"צ כו' דאין להם תעניות אלא על שאר דברים ובהם אין דינם כת"צ:
| |
| | |
| {{עוגןמ|טו}} '''ס"טו ואומרים אעפ"י כו'.''' ירושל' ר' חגי שאם היו ב' דברים כגון עצירת גשמים וגוביי כו' ר' חגי כד הוה נפיק לתענית' הוה אמר קומיהין אחנא אע"ג דאית בליבן עקין סגיאין אין אנן אלא להון דאתינן:
| |
| | |
| {{עוגןמ|טז}} '''ס"טז ב"ד והזקנים. ''' כמ"ש קדשו צום כו' אספו זקנים וכמ"ש בגמ' שם:
| |
| | |
| '''ומסירין כו'. ''' כמ"ש הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע התר כו':
| |
| | |
| '''ומתריעים. ''' ט"ס דגם בשחרית מתריעין וצ"ל מתחננים וכ"ה ברמב"ם:
| |
|
| |
|
|
| |
|
| {{ניווט כללי תחתון}} | | {{ניווט כללי תחתון}} |
| {{פורסם בנחלת הכלל}} | | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
