ש"ך/חושן משפט/רנז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל - ספריא) |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
({{עוגן1|א}}) ''' הכותב כו'.''' ע' בתשובת מהרא"ן ששון סי' קנ"א ובן לב ס"ב סי' ל"ו ובמבי"ט ח"א סי' ק"ס ובמהרי"ט סי' קט"ז): | ({{עוגן1|א}}) ''' הכותב כו'.''' ע' בתשובת מהרא"ן ששון סי' קנ"א ובן לב ס"ב סי' ל"ו ובמבי"ט ח"א סי' ק"ס ובמהרי"ט סי' קט"ז): | ||
({{עוגן1|ב}}) ''' או שהגיעו ליבצר | ({{עוגן1|ב}}) ''' או שהגיעו ליבצר.''' כן דעת הרמב"ם והרא"ש וטור אבל רשב"ם פי' תלושים דוקא אבל מחוברי' אפי' הגיעו ליבצר הרי הם של בן. ובתו' י"ט פי"נ תמה עליו דהאיך יפרש הא דהכונס והא דפ' נערה ולא ירד לדקדק לעומק דברי הפוסקים שהבאתי לעיל סי' צ"ה כי לפי מ"ש שם לא קשה מידי ואדרב' פשט דמתני' משמע כרשב"ם וגם ק' להרמב"ם וסייעתו הא דקאמר בש"ס טעמא משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ואי במחוברי' שהן צריכים לקרקע הא לכ"ד דינן כקרקע אלא שי"ל בזה שאל"כ הוה אמרי' מסתמא לא היה דעתו ליתן רק הנכסים שהיו אז וה"ל כאלו התנה בפי' חוץ מפירו' שעתיד להיות לכך צריך לטעמא דדעתו של אדם קרוב' אצל בנו אבל לפי' רשב"ם אתי כפשוטו ודו"ק ומ"ש הב"ח בזה בדעת הרמב"ם והרא"ש אינו נכון וקושייתו מעיקר' ליתא ואולי ט"ס יש בדבריו ע"ש: | ||
({{עוגן1|ג}}) ''' אבל אם כתב לבן בנו | ({{עוגן1|ג}}) ''' אבל אם כתב לבן בנו.''' צ"ע על מ"ש בסמ"ע לעיל סי' ר"י ס"ק ה' ע"ש ויש ליישב בדוחק (וע' מ"ש שם) ע' בס' א"א דף ק' ע"ב ע' בתשו' ר"א ן' חיים סוף דף קי"א ע"ש וב[[שו"ת מבי"ט/א/כא|תשו' מבי"ט ח"א סי' כ"א]] נסתפק אי דור רביעי הוי בכלל לשון בני בניו ע"ש: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}}[[קטגוריה:ש"ך: חושן משפט]] | {{שולי הגליון}}[[קטגוריה:ש"ך: חושן משפט]] | ||
גרסה מ־15:10, 4 במאי 2018
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הכותב כו'. ע' בתשובת מהרא"ן ששון סי' קנ"א ובן לב ס"ב סי' ל"ו ובמבי"ט ח"א סי' ק"ס ובמהרי"ט סי' קט"ז):
(ב) או שהגיעו ליבצר. כן דעת הרמב"ם והרא"ש וטור אבל רשב"ם פי' תלושים דוקא אבל מחוברי' אפי' הגיעו ליבצר הרי הם של בן. ובתו' י"ט פי"נ תמה עליו דהאיך יפרש הא דהכונס והא דפ' נערה ולא ירד לדקדק לעומק דברי הפוסקים שהבאתי לעיל סי' צ"ה כי לפי מ"ש שם לא קשה מידי ואדרב' פשט דמתני' משמע כרשב"ם וגם ק' להרמב"ם וסייעתו הא דקאמר בש"ס טעמא משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ואי במחוברי' שהן צריכים לקרקע הא לכ"ד דינן כקרקע אלא שי"ל בזה שאל"כ הוה אמרי' מסתמא לא היה דעתו ליתן רק הנכסים שהיו אז וה"ל כאלו התנה בפי' חוץ מפירו' שעתיד להיות לכך צריך לטעמא דדעתו של אדם קרוב' אצל בנו אבל לפי' רשב"ם אתי כפשוטו ודו"ק ומ"ש הב"ח בזה בדעת הרמב"ם והרא"ש אינו נכון וקושייתו מעיקר' ליתא ואולי ט"ס יש בדבריו ע"ש:
(ג) אבל אם כתב לבן בנו. צ"ע על מ"ש בסמ"ע לעיל סי' ר"י ס"ק ה' ע"ש ויש ליישב בדוחק (וע' מ"ש שם) ע' בס' א"א דף ק' ע"ב ע' בתשו' ר"א ן' חיים סוף דף קי"א ע"ש ובתשו' מבי"ט ח"א סי' כ"א נסתפק אי דור רביעי הוי בכלל לשון בני בניו ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |