ביאור הגר"א/אבן העזר/קטז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
ברוך גמליאלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''ותוספת.''' | {{עוגןמ|א}} '''ותוספת.''' דאף בלא הכיר בה י"ל תוספת כמ"ש למטה: | ||
{{עוגןמ|ב}} '''וכל תנאיה.''' | {{עוגןמ|ב}} '''וכל תנאיה.''' יבמות [[בבלי/יבמות/פה/א|פ"ה א']] י"ל כתובה פירות כו' ועמש"ל סי' קט"ו ס"ה: | ||
{{עוגןמ|ג}} '''אפילו לותה כו'.''' | {{עוגןמ|ג}} '''אפילו לותה כו'.''' עבה"ג ודלא כהרמב"ם: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''ואם זן כו'.''' | {{עוגןמ|ד}} '''ואם זן כו'.''' דבתוספתא תניא שהוא זכאי במעשה ידיה והיינו בכה"ג דוקא וכמ"ש בכתובות [[בבלי/כתובות/נח/ב|נ"ח ב']] שאינה ניזונת כו' ושם כי תקנו כו'. שם ז"ל התוספתא שניה אינה כאשתו לכ"ד אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ואינו זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ולא יורשה ולא מטמא לה אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכ"ה ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין וממזר ה"ה כאשתו לכ"ד י"ל כתובה ופירות ומזונות ובלאות וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדרים ויורשה ולא מטמא לה והביאו נ"י פ"ט דיבמות ועתוס' [[תוספות/יבמות/פט/ב#כיון|פ"ט ב']] ד"ה כיון כו': | ||
{{עוגןמ|ה}} '''אבל תוספת כו'.''' | {{עוגןמ|ה}} '''אבל תוספת כו'.''' דלא כהראב"ד שפי' שם מ"ש מחברותיה קאי אשניות בלבד וחלקו עליו כל הפוסקים והסכימו לפי' הרי"ף דאכולהו קאי וכן הוא להדיא בירושלמי נשים שאמרו א"ל כתובה הגון היתומה והשניה והאילונית ל"ש אלא כתובת מנה ומאתים אבל כתובה של אלף דינר נוטלת והביאו הר"ן וש"פ: | ||
{{עוגןמ|ו}} '''ואין לה כו'.''' | {{עוגןמ|ו}} '''ואין לה כו'.''' כנ"ל [[שולחן ערוך/אבן העזר/קטו#כ|סי' קט"ו ס"כ]]: | ||
{{עוגןמ|ז}} '''אפילו מזונות כו'.''' | {{עוגןמ|ז}} '''אפילו מזונות כו'.''' דבהכיר בה די"ל מזונות היינו דוקא אחר מותו כנ"ל א"כ סיפא דברייתא דיבמות שם שאמרו שם שניו' מד"ס א"ל כו' היינו בכה"ג וה"ה לאילונית דכללינהו במתני' דכתובות שם וה"ה לאלמנה בלא היכר בה דדין איילונית לה כמ"ש בגמרא שם וכנ"ל: | ||
{{עוגןמ|ח}} '''ואינו חייב בפרקונ'.''' | {{עוגןמ|ח}} '''ואינו חייב בפרקונ'.''' זהו מ"ש אין לה פירות וזהו לאביי שם נ"א נ"ב אבל לרבא אפילו הכיר בה אינו חייב דשם בהכיר בה מדדייק שם מתנאי כתובה שאני קרא כו' ערש"י שם ד"ה אלמנה כו' וד"ה ממזרת כו' ועתוס' שם ד"ה ממזרת כו' וביבמות [[תוספות/יבמות/פה/א#אלמנה|פ"ה א']] ד"ה אלמנה כו' וז"ש ואפ"ה אינו כו' וכן פרש"י שם ושם ומ"ש ואינו חייב כו' הוא מדברי הרא"ש דכתובות ושם הא דקא' א"ל פירות מפ' בתוס' שא"ל פרקונ' שהיא תחת פירות וגם אינו משלם פירות שאכל אע"פ כו' וז"ל הר"ן במתני' שם ומפורש בפ' יש מותרות דאלמנה י"ל פירות כו' והיינו דין פירות שאם נשבית או יפדנה או ישלם פירות שאכל ואע"ג דא"ר בפ"ד דאינו חייב לפדותה היינו שאינו חייב להוסיף משלו אי פדיונה יותר על פירות שאכל אבל פירות מהדר אי לא פריק לה: | ||
{{עוגןמ|ט}} '''ואפילו הם כו'.''' | {{עוגןמ|ט}} '''ואפילו הם כו'.''' עתוס' בכתובות שם ד"ה אילימא והא דתנן כו' וה"ה להנך דבחד גוונא מיירי: | ||
{{עוגןמ|י}} '''ונכסים כו'.''' | {{עוגןמ|י}} '''ונכסים כו'.''' הרי"ף וש"פ ועבה"ג והר"ן כתב דדינה כממאנת ומש"ש איפכ' כו' היינו לפי הס"ד דאיתמר עלה ומרש"י שם סד"ה ואי דליתנהו כו' אם באת בו' והשתא ניחא דבלאות דמתני' קאי אנ"מ כמו שאמר שמואל ואכולהו קאי אבל לפי' הרי"ף צ"ל דבאיילונית קאי אנצ"ב דוקא ולאו בחד גוונא: | ||
{{עוגןמ|יא}} '''חייבי כו'.''' | {{עוגןמ|יא}} '''חייבי כו'.''' וצ"ע דביבמות שם ב' אר"פ בעולה לכ"ג כו' ולכ"ע לא קילי מחייבי לאווין וכל שקל יותר חמיר לענין כתובה יותר שלכן שניות א"ל בתובה כמש"ש ר"א הללו כו': | ||
{{עוגןמ|יב}} '''איילונית כו'.''' | {{עוגןמ|יב}} '''איילונית כו'.''' כמש"ש אשה ואינה אשה כו' ואין חילוק בינם לבין ח"ל אלא דבח"ל בעמוד והוצא קאי לכך א"ל מזונות בחייו משא"כ באיילונית: | ||
{{עוגןמ|יג}} '''בין כו'.''' | {{עוגןמ|יג}} '''בין כו'.''' מדמפליג במתני' שם באיילונית ולא בשניה ועוד דיבמות שם. ת"ר אלמנה כו' וע"כ בהכיר בה בנ"ל וקתני סיפא שניות מד"ס כו'. הרי"ף לכתובות שם והרא"ש וש"פ: | ||
{{עוגןמ|יד}} '''חוץ מנ"מ כו'.''' | {{עוגןמ|יד}} '''חוץ מנ"מ כו'.''' עתוס' שם ד"ה ה"ג ר"ח כו' וקשיא כו' וי"ל כו' וכיוצא בזה תירץ הרמב"ם בפי' בפ' יש מותרות שמ"ש ולדידה בדידה וז"ל וזה הדין אמנם הוא קנה לשניה על העברה לפי שהדעת נוטה אחר שא"ל כתובה שלא יהיה לבעל חוקי הנשואין ולא יהנה מנ"מ אבל מצד הקנס עשינו כ"מ שלה כנכסי שאר הנשים כו' ונשתוה בזה דין כדין זולתה ואע"ג דאמרינן בכתובות שם והאר"נ כו' ההיא פליגא ואנן קיי"ל כר"נ פי' הר"ן דפליגא ארב שימי אבל ארב כהנא ל"פ דרב שימי ס"ל דר"כ לא משוה אותה לשאר נשים אבל ר"נ ס"ל דמשוה אותה לשאר נשים וכ' הר"ן וכן כל מש"ש דליתנהו בנ"מ הוא בהוציאן ברשות דלא כרש"י שם סד"ה אידי ואידי אבל תוס' שם ד"ה אילימא כו' פי' כדברי רש"י עיין שם והרמב"ם פי' בכולהו שאבד או נגנב מאליו וכמש"ל בסס"א וכן כ' שם בממאנת בהלכה ט' וצ"ע מימרא דרב שימי לפירושי והראב"ד והרא"ש פי' ג"כ דר"נ כרב כהנא ס"ל ופי' בדרך אחר ועברא"ש שם: | ||
{{עוגןמ|טו}} '''ולפדותה כו' אבל כו'.''' | {{עוגןמ|טו}} '''ולפדותה כו' אבל כו'.''' תוס' שם בד"ה אילימא והא דתנן כו' והשמיט בטוש"ע דין הבלאות כאן וסמך אמ"ש ב[[שולחן ערוך/אבן העזר/קנה#י|סימן קנ"ה ס"י]] וט"ס שם קנ"ה בטור מ"ש ואם אינו בעין צריך לשלם וצ"ל אין צריך לשלם ובש"ע שם טעות גדול וצריך למחוק מתיבת מנכסי צ"ב עד פטור וב"י דחק עצמו בטור וכבר תמהו עליו וכ"כ עליו בדו"פ ובטור שם ובש"ע כתב ע"פ מ"ש ב"י אבל היא שגיאה גדולה כנ"ל ועבה"ג: | ||
{{עוגןמ|טז}} '''שאכל פירותיה.''' | {{עוגןמ|טז}} '''שאכל פירותיה.''' לדברי רש"י ותוס' אפילו קרן של נ"מ לא כנ"ל ס"ד אלא לפי' הרמב"ם דוקא בפירות דאמר פירא הוי וכנ"ל לפי' הר"ן: | ||
{{עוגןמ|יז}} '''ואפי' הם כו'.''' | {{עוגןמ|יז}} '''ואפי' הם כו'.''' תוס' בד"ה הנ"ל לסברת' דאף קרן אין לה ואף לפירש הרמב"ם צ"ל כן דאל"כ בלאות היינו פירות: | ||