אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(גדר תקנת 'בר מצרא') |
מ (לשון רש"י) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
;קושיית התוספות שאין מרחמין בדין ויישוב דעת רש"י | ;קושיית התוספות שאין מרחמין בדין ויישוב דעת רש"י | ||
התוספות {{ממ|ד"ה ארבעה}} מביאים את קושיית רבינו תם על פירושו של רש"י, וזאת מכח הכלל ש'אין מרחמים בדין', ואם כן מאחר ועל פי דין תקנו חכמים ש'בר מצרא' קודם, כיצד מכריע רב ספרא שעל רבינא לתת לרוניא לקנות את השדה. ואמנם היה אפשר לומר שרב ספרא לא הורה הלכה לרבינא ולא כפהו להניח השדה בידיו של רוניא אלא רק עצה טובה ודרך חסידות אמר לו. אך מלשונו של רש"י משמע שטענה זו מעיקר הדין היתה, 'כשם שאתה אומר לו הסתלק מעלי בדינא דבר מצרא כו' כך אני אומר לך עשה ישר וטוב לעני | התוספות {{ממ|ד"ה ארבעה}} מביאים את קושיית רבינו תם על פירושו של רש"י, וזאת מכח הכלל ש'אין מרחמים בדין', ואם כן מאחר ועל פי דין תקנו חכמים ש'בר מצרא' קודם, כיצד מכריע רב ספרא שעל רבינא לתת לרוניא לקנות את השדה. ואמנם היה אפשר לומר שרב ספרא לא הורה הלכה לרבינא ולא כפהו להניח השדה בידיו של רוניא אלא רק עצה טובה ודרך חסידות אמר לו. אך מלשונו של רש"י משמע שטענה זו מעיקר הדין היתה, 'כשם שאתה אומר לו הסתלק מעלי בדינא דבר מצרא כו' כך אני אומר לך עשה ישר וטוב לעני זה ואל תסלקהו', ומשמע שהוראת רב ספרא לרבינא שווה בתוקפה לטענת רבינא לזכות קדימה בקניית השדה מדין 'בר מצרא'. | ||
ובנמוקי יוסף כתב וז"ל: ומיהו מסתברא דכיון דדינא דבר מצרא אינו אלא משום 'ועשית הישר והטוב', אין ישר וטוב גדול מזה, הלכך לא מפקינן מידו, ע"כ. בדבריו אלו בא הנמוק"י להסיר את קושיית התוספות מעל פירושו של רש"י, וכמו שמבאר את הדברים רבי שלמה גנצפריד בספרו פני שלמה: ונראה דרש"י ז"ל נשמר מקושיא זו, שפירש 'וכשם שאתה אומר לו הסתלק מעלי בדינא דבר מצרא משום ועשית הישר והטוב, כך אני אומר לך עשה ישר וטוב לענין זה ולא תסלקהו', כוונתו שאין זה דומה לדין אחר שאין מרחמים בו, דכאן הלא כל דינא דבר מצרא אינו אלא בשביל הישר והטוב, אם כן במקום שהישר והטוב נוטה לצד אחר - ודאי אזלינן בתריה, ולכן הסתלק מזה העני, עכ"ד. וכ"כ גם הגר"א וסרמן בקובץ שמועות {{ממ|ב"מ אות מא}}. | ובנמוקי יוסף כתב וז"ל: ומיהו מסתברא דכיון דדינא דבר מצרא אינו אלא משום 'ועשית הישר והטוב', אין ישר וטוב גדול מזה, הלכך לא מפקינן מידו, ע"כ. בדבריו אלו בא הנמוק"י להסיר את קושיית התוספות מעל פירושו של רש"י, וכמו שמבאר את הדברים רבי שלמה גנצפריד בספרו פני שלמה: ונראה דרש"י ז"ל נשמר מקושיא זו, שפירש 'וכשם שאתה אומר לו הסתלק מעלי בדינא דבר מצרא משום ועשית הישר והטוב, כך אני אומר לך עשה ישר וטוב לענין זה ולא תסלקהו', כוונתו שאין זה דומה לדין אחר שאין מרחמים בו, דכאן הלא כל דינא דבר מצרא אינו אלא בשביל הישר והטוב, אם כן במקום שהישר והטוב נוטה לצד אחר - ודאי אזלינן בתריה, ולכן הסתלק מזה העני, עכ"ד. וכ"כ גם הגר"א וסרמן בקובץ שמועות {{ממ|ב"מ אות מא}}. | ||