חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(המשך הקלדה)
(המשך הקלדה)
שורה 364: שורה 364:
לפנים, שירות של רוה"ק ונבואה, ורק בדברי שירות קדושינו  
לפנים, שירות של רוה"ק ונבואה, ורק בדברי שירות קדושינו  
הראשונים אנו יכולים לשיר לפניו ית', ובדברי שירתם המלאים
הראשונים אנו יכולים לשיר לפניו ית', ובדברי שירתם המלאים
כל מראות אלהים אשר יחזה איש הישראלי, אנו מעוררים את
ראית נפשנו ראית בני הנביאים, ובהם ראיתנו וניצוץ בני הנביאים
שבנו מתגלה ומתלבש, ואם כי הדיבורים והתיבות אין אנו מחדשים
באמרנו השירה, מ"מ חדשות אנו נותנים בהם, אור נשמה וראי'
חדשה שהרגישה נפשנו בהתלהבותה נותנים בה. משל לאיש קצר
הראי' שעומד מרחוק ורואה ואינו יודע להבחין מהו רואה, דבר
לבן וסביבו ירוק ושחור וכו', ובא אליו איש בראי' חזקה ואומר
לו, זה הלבן הלא ארמון המלך הוא והירוק אשר סביבו גנת ביתן
המלך, ואז גם בעל קצר הראי' מחפז ואומר כן כן, עתה כבר רואה
אני מה יפה הארמון והגן, והשחור סביבם זהו המון שרי המלך,
וכמדומני שמביניהם גם הוד מלכותו מתנוצץ, ומתלהב ומתפעל
מן תפארת המלכות ומפחד מן גאונו. וזהו רק אם קצר הראי'
עכ"פ מעט הוא רואה רק שאינו יכול להבחין ולומר כזה וכזה
ראיתי, אבל אם מאומה לא יראה או את עיניו לגמרי יסגיר, מה
יועילו לו דברי בעל חזק הראי'.
רק מי שאומר שירה באופן זה שירתו שירה לד' הוא, ואם
לאו רק מספר הוא דברים שאמר הנביא לפני אלפי שנים, שכבר
יודעים כלם מהם.
{{מרכז|'''{{עוגן1|ג}}.'''}}
ואף חג הפסח שבו עיקר השירה, בליל פסח שכל המרבה
לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח וכדאיתא בזוה"ק (רע"מ פ'
בא) שהקב"ה עם כל הפמליא דילי', באים לשמוע את שירת ישראל
בשבחי ד' בליל זה, וכן ימים האחרונים של פסח בשירת הים,
ומכל מקום אם גם את נפשו ורוחו לא יעורר בשירה שמחה וניצוץ
בני הנביאים שבו, לא ידע מהו ליל פסח ומה המצוה כ"כ לספר
ביצי"מ ולהרבות בו כל כך, כשדי בשתים ושלש תיבות, ומה היא
האכילה אשר באמצע וההגדה מלפני' והגדה מאחרי', ולמה עוד
מקדימים את הלל למעריב כשאומרים אותו על הסדר.
----
----
{{ביאורים}}
{{ביאורים}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}