שונה הלכות/אורח חיים/קכח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(קישורים למשנב, ביאוהל ושהצ + קישורים לשונה הלכות בסימנים אחרים + תיקונים + פתיחת ר"ת) |
(עוד ר"ת) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''<big>{{עוגן1|ג}}</big>''' אם התחיל הש"ץ לחזור התפלה בעשרה ואח"כ יצאו מקצתן אע"ג שגומרין כל התפלה אסור לישא כפים אבל אם התחילו הנשיאת־כפים בעשרה ויצאו מקצתן גומרין ודינו בכל דבר כמבואר ב[[שונה הלכות/אורח חיים/נה|סימן נ"ה]] לענין קדיש {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#א|סק"א]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#בפחות|ד"ה בפחות]]}}. | '''<big>{{עוגן1|ג}}</big>''' אם התחיל הש"ץ לחזור התפלה בעשרה ואח"כ יצאו מקצתן אע"ג שגומרין כל התפלה אסור לישא כפים אבל אם התחילו הנשיאת־כפים בעשרה ויצאו מקצתן גומרין ודינו בכל דבר כמבואר ב[[שונה הלכות/אורח חיים/נה|סימן נ"ה]] לענין קדיש {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#א|סק"א]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#בפחות|ד"ה בפחות]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ד}}</big>''' | '''<big>{{עוגן1|ד}}</big>''' יש־אומרים דמי שבא ואמר כהן אני נאמן לישא כפיו וכן המנהג {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#א|סק"א]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ה}}</big>''' | '''<big>{{עוגן1|ה}}</big>''' יש־אומרים דאין נשיאת־כפים אלא במקום שיש ספר־תורה אבל כמעט כל האחרונים חולקים על־זה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#א|שם]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ו}}</big>''' אסור לזר לישא כפיו אפילו עם כהנים אחרים ועובר בעשה דכתיב כה תברכו וגו' אתם ולא זרים ואפילו לא בירך מתחלה אשר קדשנו וכו' עובר ודוקא עם נשיאת כפים אבל בלי נשיאת־כפים אינו עובר בעשה | '''<big>{{עוגן1|ו}}</big>''' אסור לזר לישא כפיו אפילו עם כהנים אחרים ועובר בעשה דכתיב כה תברכו וגו' אתם ולא זרים ואפילו לא בירך מתחלה אשר קדשנו וכו' עובר ודוקא עם נשיאת כפים אבל בלי נשיאת־כפים אינו עובר בעשה ומכל־מקום איסור יש ואם אינו מכוין כלל לשם מצוה או שאינו מכוין כלל לברכה תלוי במחלוקת הפוסקים אם מצות צריכות כונה ויש לתמוה על מנהג העולם כשמברך אחד לחבירו כשהוא מלוה אותו בלשון יברכך וגו' ואפילו הוא זר ואולי כיון דתקינו רבנן שלא לישא כפים בלא תפלה הוי כמכוין בפירוש שלא לקיים בזה המצוה דברכת כהנים ולכן מותר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ג|ס"ק ג']] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ד|ד']] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#דזר|ד"ה דזר]] ועי' חזו"א כתובות סי' פ"ט סקט"ז}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ז}}</big>''' חלל שעולה לדוכן עובר בעשה כמו זר ואפילו אם עלה ירד וטומטום ואנדרוגינוס לא יעלה לדוכן ויצא מבית־הכנסת קודם רצה {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ואין|ד"ה ואין]]}}. | '''<big>{{עוגן1|ז}}</big>''' חלל שעולה לדוכן עובר בעשה כמו זר ואפילו אם עלה ירד וטומטום ואנדרוגינוס לא יעלה לדוכן ויצא מבית־הכנסת קודם רצה {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ואין|ד"ה ואין]]}}. | ||
==סעיף ה== | ==סעיף ה== | ||
'''<big>{{עוגן1|ח}}</big>''' לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים בין שיש להם רצועות ובין שאין להם אבל מנעלים ארוכים המגיעים עד ארכובות הרגל סמוך לשוק מותר ואפילו יש להם רצועות ויש מחמירין אם הם של עור ונהגו להקל בקצת מקומות ואם הבתי שוקיים עם מכנסים ביחד עד שמגיע עד אציליהם מותר | '''<big>{{עוגן1|ח}}</big>''' לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים בין שיש להם רצועות ובין שאין להם אבל מנעלים ארוכים המגיעים עד ארכובות הרגל סמוך לשוק מותר ואפילו יש להם רצועות ויש מחמירין אם הם של עור ונהגו להקל בקצת מקומות ואם הבתי שוקיים עם מכנסים ביחד עד שמגיע עד אציליהם מותר לכולי־עלמא וכן בתי שוקיים של בגד אף שמחופה עור מותר ובתי שוקיים שלנו שקורין שטיוו"ל שרגילין לילך בהם בשוק בטיט אין להקל מפני כבוד הצבור וכן מנעלים של גמי שקורין קאלאסי"ן גם־כן אין נכון מטעם זה וגם אין נכון לעלות לדוכן יחף ממש שהוא דרך גנאי בזמנינו אלא ילך בפוזמקאות של בגד וכן המנהג {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ה|ס"ה]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#טו|ס"ק ט"ו]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#טז|ט"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יז|י"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יח|י"ח]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ט}}</big>''' יש להצניע המנעלים שלא יעמדו בגלוי בבית־הכנסת מפני הכבוד ויחלצם קודם נטילה אך כשאפשר לו לחלצם אחר נטילה שלא יגע בהם יכול לחלצם אחר נטילה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#טו|ס"ק ט"ו]]}}. | '''<big>{{עוגן1|ט}}</big>''' יש להצניע המנעלים שלא יעמדו בגלוי בבית־הכנסת מפני הכבוד ויחלצם קודם נטילה אך כשאפשר לו לחלצם אחר נטילה שלא יגע בהם יכול לחלצם אחר נטילה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#טו|ס"ק ט"ו]]}}. | ||
==סעיף ו== | ==סעיף ו== | ||
'''<big>{{עוגן1|י}}</big>''' | '''<big>{{עוגן1|י}}</big>''' אף־על־פי שנטלו הכהנים ידיהם שחרית חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק שהוא חבור היד והזרוע ודוקא במים ולא בשאר מידי דמינקי ואפשר דבעינן דוקא נטילה מכלי בכח גברא ושלא יהיו מים שנשתנו מברייתן ויהיה על כל פנים רביעית מים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ו|ס"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יט|ס"ק י"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כא|כ"א]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|יא}}</big>''' אם אין לו מים יכול לסמוך על נטילת ידים שנטל שחרית אם נטל עד הפרק כל שלא הסיח דעתו ויודע שלא נגע במקום המטונף {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כ|סק"כ]] ושעה"צ}}. | '''<big>{{עוגן1|יא}}</big>''' אם אין לו מים יכול לסמוך על נטילת ידים שנטל שחרית אם נטל עד הפרק כל שלא הסיח דעתו ויודע שלא נגע במקום המטונף {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כ|סק"כ]] ושעה"צ}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''<big>{{עוגן1|יב}}</big>''' טוב ליזהר אם אפשר שלא לשהות כדי הילוך כ"ב אמה בין נטילה לברכה ולכן יטול סמוך לרצה והחזן לא יאריך ברצה גם טוב ליזהר לכתחלה שלא לשוח בין נטילה לברכה {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#חוזרין|ד"ה חוזרין]]}}. | '''<big>{{עוגן1|יב}}</big>''' טוב ליזהר אם אפשר שלא לשהות כדי הילוך כ"ב אמה בין נטילה לברכה ולכן יטול סמוך לרצה והחזן לא יאריך ברצה גם טוב ליזהר לכתחלה שלא לשוח בין נטילה לברכה {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#חוזרין|ד"ה חוזרין]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|יג}}</big>''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים ואף שהלוי תלמיד־חכם והכהן עם־הארץ צריך ליצוק וכל־שכן אם יש שם כהן אחד | '''<big>{{עוגן1|יג}}</big>''' הלוי יוצק מים על ידי הכהנים ואף שהלוי תלמיד־חכם והכהן עם־הארץ צריך ליצוק וכל־שכן אם יש שם כהן אחד תלמיד־חכם שחייב ליצוק על כולם אף על עמי הארץ וכשאין לוי יוצק בכור פטר רחם ואם אין גם בכור טוב שיטול הכהן בעצמו משיטיל ישראל על ידו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ו|ס"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כב|ס"ק כ"ב]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|יד}}</big>''' קודם שיציק יטול הלוי ידיו מיהו לא נהגו הלוים ליטול ידיהם תחלה רק סמכו על נטילתם שחרית ואם הסיחו הלוים דעתם טוב שיטלו ידיהם מקודם ומכל־שכן היכא דנגעו בגופן {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ו|ס"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כג|ס"ק כ"ג]]}}. | '''<big>{{עוגן1|יד}}</big>''' קודם שיציק יטול הלוי ידיו מיהו לא נהגו הלוים ליטול ידיהם תחלה רק סמכו על נטילתם שחרית ואם הסיחו הלוים דעתם טוב שיטלו ידיהם מקודם ומכל־שכן היכא דנגעו בגופן {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ו|ס"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כג|ס"ק כ"ג]]}}. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==סעיף ז== | ==סעיף ז== | ||
'''<big>{{עוגן1|טז}}</big>''' כשהכהנים נוטלים ידיהם לא נהגו לברך ואפילו הסיחו דעתם מנטילתם שחרית ונגעו במקום המלוכלך | '''<big>{{עוגן1|טז}}</big>''' כשהכהנים נוטלים ידיהם לא נהגו לברך ואפילו הסיחו דעתם מנטילתם שחרית ונגעו במקום המלוכלך ומכל־מקום כל כהן ירא וחרד ישמור ידיו משעת נטילתו שחרית שלא ליגע במקום המלוכלך שלא יכנס בספק ברכה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ז|ס"ז]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כד|ס"ק כ"ד]]}}. | ||
==סעיף ב== | ==סעיף ב== | ||
'''<big>{{עוגן1|יז}}</big>''' כל כהן שאין בו אחד מן הדברים המעכבים נשיאת כפים מדאורייתא או מדרבנן [כמבואר להלן] אם אינו עולה לדוכן | '''<big>{{עוגן1|יז}}</big>''' כל כהן שאין בו אחד מן הדברים המעכבים נשיאת כפים מדאורייתא או מדרבנן [כמבואר להלן] אם אינו עולה לדוכן אף־על־פי שביטל מצות־עשה אחת הרי זה כעובר בג' עשה. ודוקא אם היה בבית־הכנסת כשקראו כהנים או שאמרו לו לעלות או ליטול ידיו ואפילו אמר לו השופך מים ליטול ידיו גם־כן עובר [ויש מפקפקין קצת בזה] ואפילו אמרו לו קודם שגמר ברכת רצה שיעקור רגליו ברצה ולא עקר עובר בעשה ואפילו הי' בתחלת רצה בבית־הכנסת וקראוהו ויצא לחוץ קודם שהתחילו לקרות כהנים ממש ולא היה בבית־הכנסת בשעת נשיאת כפים מסתברא דעובר גם־כן וצריך־עיון {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ז|סק"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#י|י']] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אם|ד"ה אם]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#או|ד"ה או]]}}. | ||
==סעיף ג== | ==סעיף ג== | ||
'''<big>{{עוגן1|יח}}</big>''' אם עלה פעם אחת ביום זה שוב אינו עובר אפילו אמרו לו עלה בין באותו צבור כגון בשחרית ומוסף ובין בצבור אחר | '''<big>{{עוגן1|יח}}</big>''' אם עלה פעם אחת ביום זה שוב אינו עובר אפילו אמרו לו עלה בין באותו צבור כגון בשחרית ומוסף ובין בצבור אחר ומכל־מקום אם עולה צריך לברך אשר קדשנו וכו' ואפילו באותו בית־הכנסת שכבר נשא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ג|ס"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יא|סקי"א]] ושעה"צ [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצפא|אות פ"א]] וע"ל [[#נז|דין נ"ז]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|יט}}</big>''' אין נשיאת־כפים דוחה לאיסור טומאה אפילו מת פתאום אחר שכבר אמר הש"ץ כהנים צריכים לצאת תיכף החוצה ואם הכהן אינו יודע מזה צריך להגיד לו מיהו אם הטומאה בבית הסמוך לבית־הכנסת ואפשר לסתום הפתחים והחלונות של בית־הכנסת או של הבית שהמת שם אפילו נודע לו | '''<big>{{עוגן1|יט}}</big>''' אין נשיאת־כפים דוחה לאיסור טומאה אפילו מת פתאום אחר שכבר אמר הש"ץ כהנים צריכים לצאת תיכף החוצה ואם הכהן אינו יודע מזה צריך להגיד לו מיהו אם הטומאה בבית הסמוך לבית־הכנסת ואפשר לסתום הפתחים והחלונות של בית־הכנסת או של הבית שהמת שם אפילו נודע לו אינו צריך לצאת דטומאה כזו אינו אלא מדרבנן ונשיאת־כפים מן התורה אמנם אם נודע לכהן קודם שנטל ידיו לעלות לדוכן טוב יותר שיצא תיכף החוצה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ח|סק"ח]]}}. | ||
==סעיף ד== | ==סעיף ד== | ||
'''<big>{{עוגן1|כ}}</big>''' כהן שהוא חלש וכדומה ואינו רוצה לעלות לדוכן יצא קודם שמתחיל הש"ץ רצה ומדינא | '''<big>{{עוגן1|כ}}</big>''' כהן שהוא חלש וכדומה ואינו רוצה לעלות לדוכן יצא קודם שמתחיל הש"ץ רצה ומדינא אינו צריך לשהות בחוץ אלא עד אחר שקורא כהנים ומכל־מקום נהגו שלא להכנס בבית־הכנסת עד שיגמרו ברכת כהנים אבל אם אינו חלש אסור לו לצאת ולבטל ברכת כהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ד|ס"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יב|ס"ק י"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יג|י"ג]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אינם|ד"ה אינם]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כא}}</big>''' הפסולים לעלות לדוכן אפילו פסולים דרבנן אין צריכין לצאת לחוץ. ואפילו אמרו לו בפירוש עלה או שאין בבית־הכנסת רק פסולים אין צריכין לעלות | '''<big>{{עוגן1|כא}}</big>''' הפסולים לעלות לדוכן אפילו פסולים דרבנן אין צריכין לצאת לחוץ. ואפילו אמרו לו בפירוש עלה או שאין בבית־הכנסת רק פסולים אין צריכין לעלות ומכל־מקום מצדדים האחרונים שאם אין בבית־הכנסת רק פסולים דרבנן יצאו לחוץ קודם רצה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#יב|סקי"ב]]}}. | ||
==סעיף ח== | ==סעיף ח== | ||
'''<big>{{עוגן1|כב}}</big>''' כשמתחיל ש"ץ רצה כל כהן שבבית־הכנסת נעקר ממקומו לעלות לדוכן ובדיעבד אם לא עקר כ"ז שלא סיים הש"ץ ברכת רצה עוקר ושפיר דמי ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים ברכת מודים אין בכך כלום ועיקר העקירה אחר נטילה ולכן ילכו ליטול ידיהם קודם רצה וברצה יעקרו רגליהם לילך למקום המוכן לדוכנם {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ח|ס"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כה|ס"ק כ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כז|כ"ז]]}}. | '''<big>{{עוגן1|כב}}</big>''' כשמתחיל ש"ץ רצה כל כהן שבבית־הכנסת נעקר ממקומו לעלות לדוכן ובדיעבד אם לא עקר כ"ז שלא סיים הש"ץ ברכת רצה עוקר ושפיר דמי ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים ברכת מודים אין בכך כלום ועיקר העקירה אחר נטילה ולכן ילכו ליטול ידיהם קודם רצה וברצה יעקרו רגליהם לילך למקום המוכן לדוכנם {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ח|ס"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כה|ס"ק כ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כז|כ"ז]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כג}}</big>''' אם לא עקר רגליו ברצה אפילו מחמת אונס שוב לא יעלה ואם עלה אם לא | '''<big>{{עוגן1|כג}}</big>''' אם לא עקר רגליו ברצה אפילו מחמת אונס שוב לא יעלה ואם עלה אם לא היה מחמת אונס ירד ואם היה מחמת אונס ועלה לא ירד {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ח|ס"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כט|סקכ"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אבל|ד"ה אבל]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כד}}</big>''' אם לא עקר ברצה ואמרו לו עלה לא יעלה ויש מסתפקים בזה ולכן יש ליזהר שלא להיות אז בבית־הכנסת {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ט|סק"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#שוב|ד"ה שוב]]}}. | '''<big>{{עוגן1|כד}}</big>''' אם לא עקר ברצה ואמרו לו עלה לא יעלה ויש מסתפקים בזה ולכן יש ליזהר שלא להיות אז בבית־הכנסת {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ט|סק"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#שוב|ד"ה שוב]]}}. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
'''<big>{{עוגן1|כה}}</big>''' אפילו עקר רגליו לילך לצד חוץ ליטול ידיו מצדדים האחרונים דלא הוי עקירה ולכן המנהג כשהש"ץ מגיע לרצה ולא באו עדיין הכהנים להיכל ממתין בתפלתו עד שיבואו שמא לא עקרו רגליהם לילך לצד הדוכן {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כח|ס"ק כ"ח]]}}. | '''<big>{{עוגן1|כה}}</big>''' אפילו עקר רגליו לילך לצד חוץ ליטול ידיו מצדדים האחרונים דלא הוי עקירה ולכן המנהג כשהש"ץ מגיע לרצה ולא באו עדיין הכהנים להיכל ממתין בתפלתו עד שיבואו שמא לא עקרו רגליהם לילך לצד הדוכן {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כח|ס"ק כ"ח]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כו}}</big>''' אם עקר רגליו מביתו לבא לבית־הכנסת ומצא אחר רצה לא חשיב עקירה כיון שלא עקר מביתו אדעתא דדוכן מיהו אם עלה לא ירד אבל אם עקר רגליו מביתו לבא לבית־הכנסת לעלות לדוכן הוי עקירה ועולה | '''<big>{{עוגן1|כו}}</big>''' אם עקר רגליו מביתו לבא לבית־הכנסת ומצא אחר רצה לא חשיב עקירה כיון שלא עקר מביתו אדעתא דדוכן מיהו אם עלה לא ירד אבל אם עקר רגליו מביתו לבא לבית־הכנסת לעלות לדוכן הוי עקירה ועולה ויש־אומרים שגם בזה אינו עולה רק כשהיה ביתו סמוך לבית־הכנסת ושמע שהש"ץ התחיל רצה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כח|ס"ק כ"ח]] ושעה"צ}}. | ||
==סעיף ט== | ==סעיף ט== | ||
'''<big>{{עוגן1|כז}}</big>''' עומדים בדוכנם פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם יכולים להיות כפופים לתוך כפיהם עד שש"ץ מסיים מודים וכשהש"ץ אומר מודים אומרים הכהנים אחר שגמרו מודים דרבנן | '''<big>{{עוגן1|כז}}</big>''' עומדים בדוכנם פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם יכולים להיות כפופים לתוך כפיהם עד שש"ץ מסיים מודים וכשהש"ץ אומר מודים אומרים הכהנים אחר שגמרו מודים דרבנן יהי־רצון מלפניך ד' אלקינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ולא יהא בה מכשול ועון מעתה ועד עולם ומאריכין בתפלה זו עד שיסיים ש"ץ ולך נאה להודות כדי שיענו הקהל אמן על שתיהן וגם הכהנים צריכים לענות אמן על ברכת הש"ץ {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ט|ס"ט]] [[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|י']] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ל|סק"ל]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לא|ל"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לב|ל"ב]]}}. | ||
==סעיף י== | ==סעיף י== | ||
'''<big>{{עוגן1|כח}}</big>''' אם הם שנים קורא להם הש"ץ כהנים ולא הוי הפסק דצורך תפלה הוא ולא יאמר או"א וכו' ויש נוהגין לומר אותו בלחש עד מלת כהנים ואז יאמרנו בקול רם וחוזר ואומר הש"ץ עם קדושיך כאמור בלחש ומה שנוהגין באיזה מקומות שהכהנים אומרים עם קדושיך טעות הוא {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לד|ס"ק ל"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לה|ל"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לו|ל"ו]]}}. | '''<big>{{עוגן1|כח}}</big>''' אם הם שנים קורא להם הש"ץ כהנים ולא הוי הפסק דצורך תפלה הוא ולא יאמר או"א וכו' ויש נוהגין לומר אותו בלחש עד מלת כהנים ואז יאמרנו בקול רם וחוזר ואומר הש"ץ עם קדושיך כאמור בלחש ומה שנוהגין באיזה מקומות שהכהנים אומרים עם קדושיך טעות הוא {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לד|ס"ק ל"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לה|ל"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לו|ל"ו]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כט}}</big>''' אם הוא כהן א' אינו קורא לו כהנים אלא הוא מעצמו מחזיר פניו ונושא כפיו ומברך מתחלה [אע"ג דאינו מחויב לעלות אלא מדרבנן לדעת התוס' | '''<big>{{עוגן1|כט}}</big>''' אם הוא כהן א' אינו קורא לו כהנים אלא הוא מעצמו מחזיר פניו ונושא כפיו ומברך מתחלה [אע"ג דאינו מחויב לעלות אלא מדרבנן לדעת התוס' ויש־אומרים דמחויב לעלות מן התורה אף־על־פי שלא קראוהו] ואפילו אם יש עמו עוד אחד קטן פחות מי"ג שנה גם־כן אינו קורא כהנים ויש מפקפקין בזה מיהו הנוהגין לומר אלהינו־ואלהי־אבותינו רק שאומר כהנים בקול רם אין לחוש דליכא הפסק ומהאי־טעמא אפילו ליכא כהן קטן רק כהן אחד גדול ואמר הש"ץ אלהינו־ואלהי־אבותינו וכו' ובקול רם כהנים אין לגעור בו דליכא הפסק {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לח|ס"ק ל"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לט|ל"ט]] ושעה"צ}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ל}}</big>''' שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זד. מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף שיכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן לישא כפיו ולכן יצא מבית־הכנסת קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו ועל־זה תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לז|ס"ק ל"ז]]}}. | '''<big>{{עוגן1|ל}}</big>''' שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זד. מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף שיכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן לישא כפיו ולכן יצא מבית־הכנסת קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו ועל־זה תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לז|ס"ק ל"ז]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|לא}}</big>''' אחר שקראום מחזירים פניהם כלפי העם ואין צריך להיות פני הכהנים כלפי הש"ץ דוקא אלא אפילו אם ההיכל קבוע לצפון והתיבה שהש"ץ | '''<big>{{עוגן1|לא}}</big>''' אחר שקראום מחזירים פניהם כלפי העם ואין צריך להיות פני הכהנים כלפי הש"ץ דוקא אלא אפילו אם ההיכל קבוע לצפון והתיבה שהש"ץ לפניה היא במזרח יעמדו הכהנים לפני ההיכל ופניהם לדרום כלפי העם ויש־אומרים שטוב יותר שהכהנים יעמדו במזרח אף־על־פי שההיכל הוא לצד האחר והעם יעמדו נגדם פנים נגד פנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לז|ס"ק ל"ז]]}}. | ||
==סעיף יא== | ==סעיף יא== | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
==סעיף יב== | ==סעיף יב== | ||
'''<big>{{עוגן1|לג}}</big>''' מגביהין ידיהם כנגד כתפותיהם ופושטין ידיהן וחולקין אצבעותיהן ומכונין לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים ומגביהין יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית אך יזהר שיהא גודל הימין על גודל השמאל שאם יתפרדו אין נחשב כלל לאויר ויש שכתבו שבין מלה למלה | '''<big>{{עוגן1|לג}}</big>''' מגביהין ידיהם כנגד כתפותיהם ופושטין ידיהן וחולקין אצבעותיהן ומכונין לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים ומגביהין יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית אך יזהר שיהא גודל הימין על גודל השמאל שאם יתפרדו אין נחשב כלל לאויר ויש שכתבו שבין מלה למלה וכל־שכן בין ברכה לברכה רשאי לקרב אז הגודלין עם האצבעות משום עייפות {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יב|סי"ב]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#מג|ס"ק מ"ג]]}}. | ||
==סעיף יג== | ==סעיף יג== | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
==סעיף יד== | ==סעיף יד== | ||
'''<big>{{עוגן1|לה}}</big>''' אין מברכין אלא בנשיאת כפים והוא מן התורה ומי שידיו מרתתין ואין יכול להגביה ידיו אינו נושא כפיו ואפילו דיעבד מעכב ואפילו אם יעשה סמוכין שיהיו קשורין בכובע שבראשו ויכניס בהם ידיו שיהיו נשואות למעלה לא מהני דהוי | '''<big>{{עוגן1|לה}}</big>''' אין מברכין אלא בנשיאת כפים והוא מן התורה ומי שידיו מרתתין ואין יכול להגביה ידיו אינו נושא כפיו ואפילו דיעבד מעכב ואפילו אם יעשה סמוכין שיהיו קשורין בכובע שבראשו ויכניס בהם ידיו שיהיו נשואות למעלה לא מהני דהוי על־ידי סמיכה ובעינן שישאו ידיהם ממש אך אם אפשר לו להגביהם לשעה מועטת יגביה בשעת אמירתו יברכך ויניח בשעת הניגון בין תיבה לתיבה ויחזור ויגביה בשעת אמירת התיבה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נ|ס"ק נ']] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נב|נ"ב]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|לו}}</big>''' אין מברכין אלא בלשון הקודש והכהנים צריכים לעמוד אבל הצבור יכולים לישב רק שיהיו פנים כנגד פנים | '''<big>{{עוגן1|לו}}</big>''' אין מברכין אלא בלשון הקודש והכהנים צריכים לעמוד אבל הצבור יכולים לישב רק שיהיו פנים כנגד פנים ומכל־מקום לכתחלה גם הצבור צריכים לעמוד באימה וכובד ראש וכהן חלוש שאינו יכול לעמוד אלא על ידי סמיכה לא ישא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נא|ס"ק נ"א]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|לז}}</big>''' אין מברכין אלא בקול רם וא"צ בקול רם ממש אלא בקול בינוני שישמעו כל המתפללים ואם המתפללים רבים צריך בקול רם ממש שיהא כל הקהל שומע ומי שקולו צרוד ואינו יכול לדבר כי אם בלחש אינו יכול לישא כפיו וטוב שיצא קודם רצה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נג|ס"ק נ"ג]]}}. | '''<big>{{עוגן1|לז}}</big>''' אין מברכין אלא בקול רם וא"צ בקול רם ממש אלא בקול בינוני שישמעו כל המתפללים ואם המתפללים רבים צריך בקול רם ממש שיהא כל הקהל שומע ומי שקולו צרוד ואינו יכול לדבר כי אם בלחש אינו יכול לישא כפיו וטוב שיצא קודם רצה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נג|ס"ק נ"ג]]}}. | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
==סעיף יח== | ==סעיף יח== | ||
'''<big>{{עוגן1|מד}}</big>''' אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת מודים [ולהנוהגים שהש"ץ אומר או"א ל"ש דין זה] ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה קריאת כהנים מפי הקורא ואין המקריא רשאי להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור ועל־כל־פנים מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת אשר קדשנו ואין מכהנים רשאים להתחיל יברכך ולא שום תיבה עד שתכלה התיבה מפי המקריא והמקריא לא יתחיל להקרות שום תיבה עד שיסיימו הכהנים תיבה | '''<big>{{עוגן1|מד}}</big>''' אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת מודים [ולהנוהגים שהש"ץ אומר או"א ל"ש דין זה] ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה קריאת כהנים מפי הקורא ואין המקריא רשאי להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור ועל־כל־פנים מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת אשר קדשנו ואין מכהנים רשאים להתחיל יברכך ולא שום תיבה עד שתכלה התיבה מפי המקריא והמקריא לא יתחיל להקרות שום תיבה עד שיסיימו הכהנים תיבה שלפניה או שיסיימו הצבור אמן בסוף הברכה וכן הצבור לא יענו אמן בכל ברכה עד שתכלה ברכה מפי הכהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יח|סי"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סג|ס"ק ס"ג]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סד|ס"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סה|ס"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סו|ס"ו]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סח|ס"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סט|ס"ט]]}}. | ||
==סעיף יט== | ==סעיף יט== | ||
'''<big>{{עוגן1|מה}}</big>''' אין הש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים שלא יתבלבל ואם מתפלל מתוך הסידור ומובטח לו שלא יתבלבל רשאי לענות אמן [ואפשר דסתם מתפלל בסידור הוי כמובטח לו] ועל אמן של הברכה אשר קדשנו בקדושתו וכו' יש מחמירין שלא לענות דהוי הפסק וכן יש לנהוג {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יט|סי"ט]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עא|ס"ק ע"א]] ושעה"צ}}. | '''<big>{{עוגן1|מה}}</big>''' אין הש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים שלא יתבלבל ואם מתפלל מתוך הסידור ומובטח לו שלא יתבלבל רשאי לענות אמן [ואפשר דסתם מתפלל בסידור הוי כמובטח לו] ועל אמן של הברכה אשר קדשנו בקדושתו וכו' יש מחמירין שלא לענות דהוי הפסק וכן יש לנהוג {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יט|סי"ט]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עא|ס"ק ע"א]] ושעה"צ}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|מו}}</big>''' משתדלין שיהא המקריא ישראל ולכן למנהגנו שהש"ץ הוא המקריא אפשר שצריך להשתדל לכתחלה שהש"ץ לא יהא כהן אבל לוי יכול להיות ש"ץ וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו ויקרא כהנים [ולהנוהגין לומר או"א יאמר זה המקריא | '''<big>{{עוגן1|מו}}</big>''' משתדלין שיהא המקריא ישראל ולכן למנהגנו שהש"ץ הוא המקריא אפשר שצריך להשתדל לכתחלה שהש"ץ לא יהא כהן אבל לוי יכול להיות ש"ץ וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו ויקרא כהנים [ולהנוהגין לומר או"א יאמר זה המקריא ויש־אומרים שאין אומרים בזה כלל אלהינו־ואלהי־אבותינו] ויקריא אותם כל ברכת כהנים מלה במלה והחזן עומד ושותק עד גמר ברכת כהנים אבל משים שלום ואילך יאמר החזן בעצמו וכ"ז לכתחלה אבל כשאין שם מי שיודע לקרות יקריא הכהן הש"ץ בעצמו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כב|סכ"ב]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#פה|ס"ק פ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#פו|פ"ו]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#פז|פ"ז]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#משתדלין|ד"ה משתדלין]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ויקרא|ד"ה ויקרא]] ושעה"צ}}. | ||
==סעיף כ== | ==סעיף כ== | ||
'''<big>{{עוגן1|מז}}</big>''' אם ש"ץ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו ואפילו מובטח שלא תטרף דעתו | '''<big>{{עוגן1|מז}}</big>''' אם ש"ץ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו ואפילו מובטח שלא תטרף דעתו גם־כן לא יפסיק בתפלתו ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו ואם אמרו לו בברכת רצה או קודם לכן צריך לעלות שהרי עובר בעשה אם אינו עולה ולכן אפילו אינו מובטח לו שידע לחזור לתפלתו יעלה וכל־שכן כשמתפלל מתוך הסידור ובמקום שנהגו להקל לעלות כשמובטח לו שלא יתבלבל אפילו יש כהנים אחרים אפשר שאין למחות בידם {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כ|ס"כ]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עב|ס"ק ע"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עד|ע"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עה|ע"ה]] ושעה"צ [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצסד|אות ס"ד]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|מח}}</big>''' ואם אין שם כהן אחר בבית־הכנסת אלא הש"ץ אם אין מובטח לו שידע לחזור לתפלתו לא ישא את כפיו אבל אם מובטח לו או שמתפלל מתוך הסידור דהוי כמובטח ישא כפיו כדי שלא תתבטל | '''<big>{{עוגן1|מח}}</big>''' ואם אין שם כהן אחר בבית־הכנסת אלא הש"ץ אם אין מובטח לו שידע לחזור לתפלתו לא ישא את כפיו אבל אם מובטח לו או שמתפלל מתוך הסידור דהוי כמובטח ישא כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת־כפים ויעקור רגליו מעט בעבודה לילך לצד הדוכן ויאמר עד ולך נאה להודות ואח"כ יעקור רגליו לגמרי ויעמוד על הדוכן פנים כנגד פנים כדין ויברך א"ק וכו' ויקריא לו אחר תיבה בתיבה ואח"כ יסיים הש"ץ שים שלום {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כ|ס"כ]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עו|ס"ק ע"ו]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עז|ע"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עח|ע"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עט|ע"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#פא|פ"א]]}}. | ||
==סעיף כא== | ==סעיף כא== | ||
| שורה 125: | שורה 125: | ||
==סעיף כג== | ==סעיף כג== | ||
'''<big>{{עוגן1|נ}}</big>''' בשעה שהכהנים מברכים לעם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו לא בפני הכהנים ולא בידיהם | '''<big>{{עוגן1|נ}}</big>''' בשעה שהכהנים מברכים לעם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו לא בפני הכהנים ולא בידיהם וכל־שכן שלא יסתכלו במקום אחר שלא יסיחו דעתם מהברכה ומדינא אינו אסור בזמן הזה אלא בהסתכלות מרובה שיכול לבוא לידי היסח הדעת אבל ראיה קצת שרי אבל נוהגין שלא להביט בהם כלל זכר למקדש שהיו מברכין בשם המפורש והשכינה היתה שורה על ידיהם והיה אסור אפילו בראיה קצת ולכן נוהגין העם לכסות פניהם בטלית כדי שלא יוכלו להסתכל בידי הכהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כג|סכ"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#פט|ס"ק פ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צב|צ"ב]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|נא}}</big>''' גם הכהנים לא יסתכלו בידיהם לכן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם ומנהג הראשון נכון יותר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כג|סכ"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צא|ס"ק צ"א]]}}. | '''<big>{{עוגן1|נא}}</big>''' גם הכהנים לא יסתכלו בידיהם לכן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם ומנהג הראשון נכון יותר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כג|סכ"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צא|ס"ק צ"א]]}}. | ||
==סעיף כד== | ==סעיף כד== | ||
'''<big>{{עוגן1|נב}}</big>''' מי שהוא בעיר ויושב בביתו ואינו הולך לבית־הכנסת לשמוע ברכת כהנים אינו בכלל ברכה ואפילו ביתו עומד כנגד פני הכהנים אבל אם הוא אנוס כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבוא | '''<big>{{עוגן1|נב}}</big>''' מי שהוא בעיר ויושב בביתו ואינו הולך לבית־הכנסת לשמוע ברכת כהנים אינו בכלל ברכה ואפילו ביתו עומד כנגד פני הכהנים אבל אם הוא אנוס כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבוא אפילו הם אחורי הכהנים הם בכלל הברכה. ואפילו העומדים בבית־הכנסת אם עומדים אחורי הכהנים או בצדדין שמאחוריהם אפילו אין מפסיק שום דבר בינם לבין הכהנים אינם בכלל ברכה ולכן העומדים בכותל מזרחי וארון הקודש בולט קצת לבית־הכנסת והכהנים עומדים לפניו אינם בכלל ברכה ואפילו העומדים בראש כותל צפון ודרום כל שהם בצדדים שמאחוריהם והב"ח הליץ בעדם שעכשיו שכל אחד קונה מקום בבית־הכנסת חשובין כאנוסין שאינו יכול לילך ולדחות את חבירו ממקומו אבל אין זה מספיק דבקל יוכל למצא מקום פנוי לעמוד לפני הכהנים אבל העומדים בצדדי הכהנים וכל־שכן בצדדין שלפניהם אפילו מחיצה של ברזל מפסקת בינם לבין הכהנים הם בכלל ברכה ואפילו מפסיק ביניהם דבר טינוף ומכל־מקום לא יענו אמן אם מפסיק דבר טינוף כדלעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/נה#מח|סימן נ"ה דין מ"ח]] {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כד|סכ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צג|ס"ק צ"ג]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צה|צ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צו|צ"ו]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו|ד"ה אפי']] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אם|ד"ה אם]] ושה"צ}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|נג}}</big>''' העומדים בצדדי הכהנים לא יהיו פניהם כלפי מזרח אלא יצדדו פניהם שיהא נוטה כנגד פני הכהנים ואם פניו לצד מערב אפשר דהוא | '''<big>{{עוגן1|נג}}</big>''' העומדים בצדדי הכהנים לא יהיו פניהם כלפי מזרח אלא יצדדו פניהם שיהא נוטה כנגד פני הכהנים ואם פניו לצד מערב אפשר דהוא גם־כן בכלל ברכה אבל העומדים בצדדים שלפניהם יהיו פניהם לצד מזרח {{ממ|בה"ל ד"ה אבל}}. | ||
==סעיף כה== | ==סעיף כה== | ||
'''<big>{{עוגן1|נד}}</big>''' בית־הכנסת שיש שם ישראל אחד וכולם כהנים יעלו כולם ויברכו אבל אם אין שם שום ישראל אם אין שם אלא יו"ד כהנים כולם עולים לדוכן לבד מהש"ץ שיהיה המקריא והנשים והטף עונים אחריהם אמן ואם אין שם נשים וטף | '''<big>{{עוגן1|נד}}</big>''' בית־הכנסת שיש שם ישראל אחד וכולם כהנים יעלו כולם ויברכו אבל אם אין שם שום ישראל אם אין שם אלא יו"ד כהנים כולם עולים לדוכן לבד מהש"ץ שיהיה המקריא והנשים והטף עונים אחריהם אמן ואם אין שם נשים וטף גם־כן נושאין כפיהן ואם יש שם יותר מעשרה היתירים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונין אחריהם אמן וגם הש"ץ מצטרף למנין העשרה לענות אמן אם הוא מובטח שיחזור לתפלתו ואפילו יש רק אחד עשר יעלה האחד לדוכן וצריך־עיון בזה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כה|סכ"ה]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צז|ס"ק צ"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צט|צ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קא|ק"א]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#יותר|ד"ה יותר]]}}. | ||
==סעיף כו== | ==סעיף כו== | ||
'''<big>{{עוגן1|נה}}</big>''' בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק אלא ישתקו הקהל ויכוונו לברכה | '''<big>{{עוגן1|נה}}</big>''' בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק אלא ישתקו הקהל ויכוונו לברכה ומכל־מקום במקום שהכהנים מאריכין הרבה בניגונים יש נוהגין לומר גם־כן פסוקים אך יותר טוב שלא לאמרן וכן עיקר ואפילו בשעה שהש"ץ מקריא לפני הכהנים אין לאמרם וכל־שכן שיזהר שלא לומר הפסוקים בקול כמו שעושין ההמון ובפרט מה שחוזרין המלות מתיבת יברכך ולהלן וזהו טעות שלא נזכר בשום מקום מנהג זה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כו|סכ"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קג|ס"ק ק"ג]]}}. | ||
==סעיף כז== | ==סעיף כז== | ||
'''<big>{{עוגן1|נו}}</big>''' כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יותר על שלשה פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף ואפילו כבר סיים כל ברכותיו | '''<big>{{עוגן1|נו}}</big>''' כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יותר על שלשה פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף ואפילו כבר סיים כל ברכותיו וכל־שכן אם הוסיפה באמצע הברכות וכן אם גרע מן הברכות עובר משום בל תגרע ודוקא להוסיף ברכה אסור אבל לומר ברכת כהנים כמה פעמים אין בזה משום בל תוסיף ולכאורה אינו עובר רק אם היה בפריסת כפים ובקול רם וכן כל הדברים המעכבים בנשיאת־כפים אבל ברמב"ם משמע דבכל גווני עובר וצריך־עיון {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כז|סכ"ז]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קד|ס"ק ק"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קה|ק"ה]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ואם|ד"ה ואם]]}}. | ||
==סעיף כח== | ==סעיף כח== | ||
'''<big>{{עוגן1|נז}}</big>''' כהן שנשא כפיו ואח"כ הלך לבית־הכנסת אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא כפיו פעם אחרת ומברך אפילו כמה פעמים ביום אחד | '''<big>{{עוגן1|נז}}</big>''' כהן שנשא כפיו ואח"כ הלך לבית־הכנסת אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא כפיו פעם אחרת ומברך אפילו כמה פעמים ביום אחד ומכל־מקום אינו חייב לעלות ואפילו באותו צבור כגון שחרית ומוסף כיון שכבר נשא כפיו ביום זה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כח|סכ"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קו|ס"ק ק"ו]] ושה"צ וע"ל [[#יח|דין י"ח]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|נח}}</big>''' כהן המתפלל שמונה עשרה ואין שם כהן אחר או שאמרו לו עלה לדוכן או ליטול ידיו אפילו יש כהנים אחרים יש אומרים שמפסיק ועולה אבל הרבה מפקפקים בזה שלא יפסיק ואפילו אמרו לו עלה אם לא שהגיע בתפלתו במקום ברכת כהנים דלא הוי הפסק [ואפילו לא אמרו לו עלה] ויזהר לעקור רגליו קצת לצד הדוכן כשמתחיל הש"ץ רצה [שאם לא עקר ברצה אין רשאי לעלות] וכשיגיע לברכת כהנים יעקור רגליו ויעלה לדוכן וכל זה כשמובטח שלא יתבלבל וידע לחזור לתפלתו אבל בלאו הכי אסור להפסיק בתפלה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קו|ס"ק ק"ו]] ושעה"צ}}. | '''<big>{{עוגן1|נח}}</big>''' כהן המתפלל שמונה עשרה ואין שם כהן אחר או שאמרו לו עלה לדוכן או ליטול ידיו אפילו יש כהנים אחרים יש אומרים שמפסיק ועולה אבל הרבה מפקפקים בזה שלא יפסיק ואפילו אמרו לו עלה אם לא שהגיע בתפלתו במקום ברכת כהנים דלא הוי הפסק [ואפילו לא אמרו לו עלה] ויזהר לעקור רגליו קצת לצד הדוכן כשמתחיל הש"ץ רצה [שאם לא עקר ברצה אין רשאי לעלות] וכשיגיע לברכת כהנים יעקור רגליו ויעלה לדוכן וכל זה כשמובטח שלא יתבלבל וידע לחזור לתפלתו אבל בלאו הכי אסור להפסיק בתפלה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קו|ס"ק ק"ו]] ושעה"צ}}. | ||
==סעיף כט== | ==סעיף כט== | ||
'''<big>{{עוגן1|נט}}</big>''' כהן שלא התפלל עדיין ומצא צבור מתפללין נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו ואם רואה שכשיעלה לדוכן יעבור זמן התפלה ילך לחצר בית־הכנסת ויתפלל שם אבל אם אמרו לו קודם רצה עלה דחייב מדאורייתא לעלות דוחה תפלה דהוי דרבנן ואם יעבור זמן | '''<big>{{עוגן1|נט}}</big>''' כהן שלא התפלל עדיין ומצא צבור מתפללין נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו ואם רואה שכשיעלה לדוכן יעבור זמן התפלה ילך לחצר בית־הכנסת ויתפלל שם אבל אם אמרו לו קודם רצה עלה דחייב מדאורייתא לעלות דוחה תפלה דהוי דרבנן ואם יעבור זמן קריאת־שמע ואמרו לו עלה יקרא פסוק ראשון ויעלה וישא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כט|סכ"ט]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קז|ס"ק ק"ז]] וע"ל [[#יז|דין י"ז]]}}. | ||
==סעיף ל== | ==סעיף ל== | ||
'''<big>{{עוגן1|ס}}</big>''' מי שיש לו מומין בפניו או בידיו כגון שידיו כפופות או עקומות לאחוריהן או לצדדין או שאינו יכול לחלק אצבעותיו [או שיש לו מומין ברגליו במקום שעולין לדוכן בלא פוזמקאות] או שפניו או ידיו מנומר בנקודות דקות לבנות לא ישא כפיו מדרבנן כדי שלא יסתכלו בו ואינו־צריך לצאת מבית־הכנסת אך טוב שיצא לחוץ בשעת הדוכן וכל אלו אם עלו לא ירדו וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפות דמעה וכן סומא באחד מעיניו שסמיותו ניכר לא ישא את כפיו אבל מיני סומים שעיניהם כשאר בני אדם אלא שניטל המאור ואינו ניכר יכול לישא כפיו ({{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ל|ס"ל]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קח|ס"ק ק"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קי|ק"י]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#מי|ד"ה מי]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#וכן|ד"ה וכן]]}}. | '''<big>{{עוגן1|ס}}</big>''' מי שיש לו מומין בפניו או בידיו כגון שידיו כפופות או עקומות לאחוריהן או לצדדין או שאינו יכול לחלק אצבעותיו [או שיש לו מומין ברגליו במקום שעולין לדוכן בלא פוזמקאות] או שפניו או ידיו מנומר בנקודות דקות לבנות לא ישא כפיו מדרבנן כדי שלא יסתכלו בו ואינו־צריך לצאת מבית־הכנסת אך טוב שיצא לחוץ בשעת הדוכן וכל אלו אם עלו לא ירדו וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפות דמעה וכן סומא באחד מעיניו שסמיותו ניכר לא ישא את כפיו אבל מיני סומים שעיניהם כשאר בני אדם אלא שניטל המאור ואינו ניכר יכול לישא כפיו ({{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ל|ס"ל]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קח|ס"ק ק"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קי|ק"י]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#מי|ד"ה מי]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#וכן|ד"ה וכן]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|סא}}</big>''' כל אלו המומין אם בני עירו רגילין ומכירין הכל שיש בו אותו מום ישא כפיו אפילו הוא סומא בשתי עיניו וכל ששהה בעיר ל' יום מקרי רגיל בעירו ואפילו אינו בא לגור שם אלא להיות מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה נחשב רגיל בעיר בל' יום אבל אם בא באקראי לעיר אחרת ושהה ל' יום לא מקרי רגיל | '''<big>{{עוגן1|סא}}</big>''' כל אלו המומין אם בני עירו רגילין ומכירין הכל שיש בו אותו מום ישא כפיו אפילו הוא סומא בשתי עיניו וכל ששהה בעיר ל' יום מקרי רגיל בעירו ואפילו אינו בא לגור שם אלא להיות מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה נחשב רגיל בעיר בל' יום אבל אם בא באקראי לעיר אחרת ושהה ל' יום לא מקרי רגיל ויש־אומרים שבזה אם היה בבית־הכנסת בשעה שקורים כהנים וגם עקר ברצה יעלה. ואותן המנומרים בנקודות דקות שקורין זומר שפרענקלען אם שכיח שם אנשים כאלו אף דלא הוי רוב אנשי המקום כך ישא את כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ל|ס"ל]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קח|ס"ק ק"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קיג|קי"ג]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#הולך|ד"ה הולך]]}}. | ||
==סעיף לא== | ==סעיף לא== | ||
| שורה 167: | שורה 167: | ||
==סעיף לג== | ==סעיף לג== | ||
'''<big>{{עוגן1|סו}}</big>''' מי שהוא כבד פה וכבד לשון או שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שקורא לאלפין עיינין או לעיינין אלפין או לחתין ההין או שקורא לשיבולת סיבולת וכיוצא בזה לא ישא את כפיו ואם כל בני עירו קורין כך מותר לישא כפיו באותו מקום ולכן בזמננו שרוב בני עמנו אין יודעין להבחין בין הברת העין להאלף מותר לישא כפיו | '''<big>{{עוגן1|סו}}</big>''' מי שהוא כבד פה וכבד לשון או שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שקורא לאלפין עיינין או לעיינין אלפין או לחתין ההין או שקורא לשיבולת סיבולת וכיוצא בזה לא ישא את כפיו ואם כל בני עירו קורין כך מותר לישא כפיו באותו מקום ולכן בזמננו שרוב בני עמנו אין יודעין להבחין בין הברת העין להאלף מותר לישא כפיו ויש־אומרים עוד דבמדינת רוסיא שרגילין הרבה לקרוא לשיבולת סיבולת אף שכלל אנשי המדינה יודעין ההפרש שבין שין ימנית לשמאלית מותר לישא כפיר ויש מפקפקין בזה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לג|סל"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קיט|ס"ק קי"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קכ|ק"כ]] ושה"צ}}. | ||
==סעיף לד== | ==סעיף לד== | ||
| שורה 178: | שורה 178: | ||
==סעיף לז== | ==סעיף לז== | ||
'''<big>{{עוגן1|ע}}</big>''' כהן מומר לעבודה־זרה ואפילו לדת הישמעאלים שאינם עובדים עבודה־זרה או מומר לחלל שבת בפרהסיא לא ישא כפיו ואם עשה תשובה אפילו עבד | '''<big>{{עוגן1|ע}}</big>''' כהן מומר לעבודה־זרה ואפילו לדת הישמעאלים שאינם עובדים עבודה־זרה או מומר לחלל שבת בפרהסיא לא ישא כפיו ואם עשה תשובה אפילו עבד עבודה־זרה במזיד נושא כפיו וכל־שכן אם שגג או נאנס ודעת הרמב"ם דדוקא אם רק הודה לעבודה־זרה וקבלה באלוה אבל אם עבדה ממש אפילו באונס ועשה תשובה לא ישא כפיו ואם הבטיח להמיר וחזר לא נפסל והעיקר כדעה ראשונה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לז|סל"ז]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלד|ס"ק קל"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלה|קל"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלו|קל"ו]] וע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/לט#ט|סי' ל"ט דין ט']]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|עא}}</big>''' ערל שלא מל את עצמו במזיד נכון להחמיר שלא ישא כפיו עד שימול אבל אם מתו אחיו מחמת מילה יש להקל {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ואם|ד"ה ואם]]}}. | '''<big>{{עוגן1|עא}}</big>''' ערל שלא מל את עצמו במזיד נכון להחמיר שלא ישא כפיו עד שימול אבל אם מתו אחיו מחמת מילה יש להקל {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ואם|ד"ה ואם]]}}. | ||
==סעיף לו== | ==סעיף לו== | ||
'''<big>{{עוגן1|עב}}</big>''' כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו ודוקא מת מיד אבל לא מת מיד אין להחמיר בשוגג שמא הרוח בלבלתו וגרם לו שימות ואם עשה תשובה נושא כפיו ואפילו היה מזיד ויש מחמירין במזיד | '''<big>{{עוגן1|עב}}</big>''' כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו ודוקא מת מיד אבל לא מת מיד אין להחמיר בשוגג שמא הרוח בלבלתו וגרם לו שימות ואם עשה תשובה נושא כפיו ואפילו היה מזיד ויש מחמירין במזיד וצריך־עיון לדינא ועכ"פ אם עלה אין להורידו ואם אנסוהו להרוג אף־על־פי שהיה צריך למסור עצמו למיתה נושא כפיו וצריך־עיון בזה ואם מל תינוק ומת נושא כפיו כיון שנתכוין למצוה ואם דחף אשה הרה והפילה ואפילו כלו לו חדשיו נושא כפיו שאין חייבין מיתה על העוברין ומי שהעם מרננין אחריו שהוא שופך דמים כ"ז שלא נתברר הדבר אין לפוסלו אך אם הוא יודע בעצמו שהוא אמת לא ישא כפיו בין בפני־עצמו בין עם כהנים אחרים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לה|סל"ה]] [[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לו|ל"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קכח|ס"ק קכ"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קכט|קכ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קל|ק"ל]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלא|קל"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלב|קל"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלג|קל"ג]] ובה"ל ד"ה [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו בשוגג|אפילו בשוגג]] וד"ה [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו עשה|אפי' עשה]] ושה"צ [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצצט|אות צ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצקא|ק"א]]}}. | ||
==סעיף מ== | ==סעיף מ== | ||
'''<big>{{עוגן1|עג}}</big>''' כהן שנשא גרושה או חלוצה או זונה או חללה אין נושא כפיו ואין נוהגין בו קדושה | '''<big>{{עוגן1|עג}}</big>''' כהן שנשא גרושה או חלוצה או זונה או חללה אין נושא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון אלא־אם־כן יקבל עליו לפני נשיאת־כפים לגרשה תיכף באותו יום וגם ידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם ואפילו גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה ואם ירצה לשהותה עוד על איזה זמן אף שידור ממנה הנאה אסור לישא כפיו ואינו עולה לתורה ראשון ואם הוא מעוכב מחמת נפשות מלגרשה צריך־עיון {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מ|ס"מ]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמז|ס"ק קמ"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמט|קמ"ט]] ושה"צ}}. | ||
==סעיף מא== | ==סעיף מא== | ||
'''<big>{{עוגן1|עד}}</big>''' כהן שנטמא למת שאינו משבעה מתי מצוה במזיד פסול מן הדוכן וכל מעלות הכהונה עד שישוב ויקבל | '''<big>{{עוגן1|עד}}</big>''' כהן שנטמא למת שאינו משבעה מתי מצוה במזיד פסול מן הדוכן וכל מעלות הכהונה עד שישוב ויקבל בבית־דין שלא יטמא עוד למתים ואין צריך לידור ולהשבע בזה ואפשר דדוקא במועד לכך אבל באקראי בעלמא אינו נפסל וצריך־עיון ורופא שמבקר מתים שיש לו תועלת הרווחת ממון לא סגי בקבלה לבד עד שידור ברבים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מא|סמ"א]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנ|ס"ק ק"נ]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנא|קנ"א]] ובה"ל ד"ה נטמא}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|עה}}</big>''' בזמן הזה אין נוהגין לפסול כהן משום זנות והמרת דת של בנו או בתו {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנד|ס"ק קנ"ד]]}}. | '''<big>{{עוגן1|עה}}</big>''' בזמן הזה אין נוהגין לפסול כהן משום זנות והמרת דת של בנו או בתו {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנד|ס"ק קנ"ד]]}}. | ||
| שורה 197: | שורה 197: | ||
==סעיף לט== | ==סעיף לט== | ||
'''<big>{{עוגן1|עז}}</big>''' לא היו בו מהדברים המונעים נשיאת כפים הנזכרים בסימן זה | '''<big>{{עוגן1|עז}}</big>''' לא היו בו מהדברים המונעים נשיאת כפים הנזכרים בסימן זה אף־על־פי שאינו מדקדק במצות אפילו מצות חמורות כעריות ובדומה והוא מפורסם לכל ברשעתו נושא את כפיו ואפילו לא עשה תשובה שאין שאר עבירות חוץ מהנזכרים לעיל מונעים נשיאת כפים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לט|סל"ט]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמב|ס"ק קמ"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמג|קמ"ג]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמד|קמ"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמה|קמ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קמו|קמ"ו]]}}. | ||
==סעיף מג== | ==סעיף מג== | ||
'''<big>{{עוגן1|עח}}</big>''' אבל תוך י"ב חדש על אביו ואמו או כל שלשים על שאר קרובים שמחויב להתאבל עליהן לא ישא כפיו אפילו בשבת | '''<big>{{עוגן1|עח}}</big>''' אבל תוך י"ב חדש על אביו ואמו או כל שלשים על שאר קרובים שמחויב להתאבל עליהן לא ישא כפיו אפילו בשבת ויום־טוב [וכן הקובר מתו ברגל או אונן ביום־טוב] ויצא מבית־הכנסת קודם רצה אבל קרובים שאין חייב להתאבל עליהן חייב לישא אפילו בשבת ראשונה ואם אין בבית־הכנסת שני כהנים אחרים חוץ מהאבל מותר לו לישא כפיו תוך י"ב חדש על אביו ואמו ותוך ל' על שאר קרובים אבל תוך שבעה אפילו בשבת ואין שם כהן אלא הוא לא יעלה ויצא קודם שמתחילין רצה כדי שלא יקראוהו ובדיעבד אם לא יצא וקראוהו אפילו בחול ויש שם כהנים אחרים צריך לעלות ויש־אומרים דבאונן אפילו קראוהו לא יעלה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מג|סמ"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנז|ס"ק קנ"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנח|קנ"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#|קנט|קנ"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#יצא|ד"ה יצא]]}}. | ||
==סעיף מד== | ==סעיף מד== | ||
'''<big>{{עוגן1|עט}}</big>''' | '''<big>{{עוגן1|עט}}</big>''' יש־אומרים דכהן שאינו נשוי לא ישא כפיו ולא נהגו כן אלא נושא כפיו אפילו אין שם כהנים אחרים ומכל־מקום הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שיצא קודם רצה כדי שלא יקראוהו או יאמרו לו ליטול ידיו ואם הוא נשוי אלא שאין אשתו עמו לכולי־עלמא נושא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מד|סמ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קס|ס"ק ק"ס]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסא|קס"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסג|קס"ג]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#יצא|ד"ה יצא]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|פ}}</big>''' נהגו בהרבה מדינות שאין נושאין כפיהם אלא | '''<big>{{עוגן1|פ}}</big>''' נהגו בהרבה מדינות שאין נושאין כפיהם אלא ביום־טוב ובתפלת מוסף בין שחל בחול או בשבת ונהגו הכהנים לטבול בערב יום־טוב ואינו מעכב בדיעבד וכן ביום־הכיפורים נושאים כפיהם במוסף ויש שנושאין גם בנעילה ויש גם בשחרית [ובשאר הימים הראויים לנשיאת כפים אומרים או"א וכו' כדלעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/קכז|סימן קכ"ז]]] ובארץ ישראל ובכל מלכות מצרים המנהג לישא כפים בכל יום והפוסקים קילסו למנהגם בזה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מד|סמ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסד|ס"ק קס"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסה|קס"ה]]}}. | ||
==סעיף מה== | ==סעיף מה== | ||
'''<big>{{עוגן1|פא}}</big>''' אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך ויחונך אליך לך שלום ונוהגין שמאריכין בניגון אלו תיבות אך לא ינגנו אמירת וישמר בלא כ"ף וכן בויחונך דדוקא בסוף מאריכין דקודם שמסיים לא משמע כוונת התיבה כלל וכן החזנים יזהרו שלא יחלקו התיבות לשתים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מה|סמ"ה]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסט|ס"ק קס"ט]]}}. | '''<big>{{עוגן1|פא}}</big>''' אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך ויחונך אליך לך שלום ונוהגין שמאריכין בניגון אלו תיבות אך לא ינגנו אמירת וישמר בלא כ"ף וכן בויחונך דדוקא בסוף מאריכין דקודם שמסיים לא משמע כוונת התיבה כלל וכן החזנים יזהרו שלא יחלקו התיבות לשתים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מה|סמ"ה]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסט|ס"ק קס"ט]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|פב}}</big>''' נוהגין הקהל לומר הרבון [המבואר | '''<big>{{עוגן1|פב}}</big>''' נוהגין הקהל לומר הרבון [המבואר ב[[שונה הלכות/אורח חיים/קל|סימן ק"ל]]] אחר קריאת המקרא תיבה אחרונה של כל פסוק והכהנים שותקים או מנגנים אז ואחר שמסיימין הצבור הרבון מסיימין הכהנים תיבה האחרונה והנכון שהצבור לא ימשכו הרבה באמירתם שלא יהא הפסק בין קריאת המקרא לאמירת הכהנים ובפרט כשאין הכהנים מנגנים אלא שותקין והש"ץ לא יאמר הרבון דהוי הפסק ואם אחר הוא המקרא יכול המקרא לומר הרבון אחר שהקריא תיבת שלום אבל בשאר פסוקים לא יאמרנו שמא יתבלבל ולא ידע לחזור ולהקרות {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מה|סמ"ה]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קעג|ס"ק קע"ג]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#ובשעה|ד"ה ובשעה]] וע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/סה#ה|סי' ס"ה דין ה']]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|פג}}</big>''' כשאין כהנים במוסף לעלות לדוכן נוהגין שאין אומרים ותערב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קעג|ס"ק קע"ג]]}}. | '''<big>{{עוגן1|פג}}</big>''' כשאין כהנים במוסף לעלות לדוכן נוהגין שאין אומרים ותערב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קעג|ס"ק קע"ג]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|פד}}</big>''' אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש ואם מחל מותר ויש־אומרים שאינו יכול למחול אלא אם־כן יש לו איזה הנאה מזה כגון בשכר או אפילו בחנם לאדם חשוב שהוא חפץ לשמשו ונהנה מזה אבל אם אין לו שום הנאה מזה אין יכול למחול דאף־על־גב דכבוד יכול למחול כמו לפתוח ראשון או ליטול מנה יפה וכדומה מדברים שאנו מחויבים לכבדם {{ממ|ע"ל [[שונה הלכות/קסז#כה|סי' קס"ז דין כ"ה]] ו[[שונה הלכות/רב#ז|סי' ר"ב דין ז' ח']]}} אבל שמוש ענין של בזיון הוא וטוב להחמיר לכתחלה וכל־שכן להשתמש שירות בזויות שיש ליזהר וכהן בכהן אפשר שמותר וגם יש שמצדדין להקל בכהן | '''<big>{{עוגן1|פד}}</big>''' אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש ואם מחל מותר ויש־אומרים שאינו יכול למחול אלא אם־כן יש לו איזה הנאה מזה כגון בשכר או אפילו בחנם לאדם חשוב שהוא חפץ לשמשו ונהנה מזה אבל אם אין לו שום הנאה מזה אין יכול למחול דאף־על־גב דכבוד יכול למחול כמו לפתוח ראשון או ליטול מנה יפה וכדומה מדברים שאנו מחויבים לכבדם {{ממ|ע"ל [[שונה הלכות/קסז#כה|סי' קס"ז דין כ"ה]] ו[[שונה הלכות/רב#ז|סי' ר"ב דין ז' ח']]}} אבל שמוש ענין של בזיון הוא וטוב להחמיר לכתחלה וכל־שכן להשתמש שירות בזויות שיש ליזהר וכהן בכהן אפשר שמותר וגם יש שמצדדין להקל בכהן עם־הארץ ומכל־מקום בשירות בזויות בודאי נכון ליזהר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מה|סמ"ה]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קעה|ס"ק קע"ה]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אסור|ד"ה אסור]]}}. | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||