רש"ש/ברכות/סב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נבדק טכנית)
(פתיחת ר"ת - יש כמה מילים שלא הבנתי ולא פתחתי, משהו בעייתי אולי)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
גמרא '''אר"ע פעם אחת נכנסתי כו' תניא ב"ע אומר פ"א נכנסתי כו'.''' הן זה ודאי דכניסת ר"ע היה קדים (כסדרן בש"ס) דא"ת דכניסת ב"ע אחריו קדים איך יאמר ר"ע ולמדתי ממנו כו' הלא כבר ידעם ועביד כוותייהו אלא דספורו לב"ע היה מאוחר לכניסת ב"ע והא דא"ל ב"ע ע"כ העזת כו' והלא גם הוא עשה כן קודם. י"ל משום דהוא היה אז תלמיד חבר דר"ע וכמ"ש הב"א. אך מש"כ עוד דע"כ בשעה שא"ל ב"ע ע"כ העזת כו' כבר היה לו ת"ח. דאל"כ הא אמרי' בר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לא/ב|ל"א ב']]}} דלא אורחיה דתלמיד לומר לרבו רבך. זה א"כ דאיך הוה שייך לומר העזת פניך בחבירך מה זו תמיה. ותדע דהא תלמיד דר"א {{ממ|ב[[בבלי/ראש השנה/לא/ב|ר"ה שם]]}} ע"כ כבר ה"ל ת"ח. מדקאמרי חביריך ול"א חבירי דמר. ואפ"ה לא א"ל רבך אלא ע"כ כדאמרן:
גמרא '''אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי כו' תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי כו'.''' הן זה ודאי דכניסת רבי עקיבא היה קדים (כסדרן בש"ס) דאי תימא דכניסת בן עזאי אחריו קדים איך יאמר רבי עקיבא ולמדתי ממנו כו' הלא כבר ידעם ועביד כוותייהו אלא דספורו לבן עזאי היה מאוחר לכניסת בן עזאי והא דאמר ליה בן עזאי עד כאן העזת כו' והלא גם הוא עשה כן קודם. י"ל משום דהוא היה אז תלמיד חבר דרבי עקיבא וכמ"ש ה[[באר אברהם/{{כאן}}#|באר אברהם]]. אך מה שכתב עוד דעל כרחך בשעה שאמר לו בן עזאי עד כאן העזת כו' כבר היה לו תלמיד חבר. דאם לא כן הא אמרינן בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לא/ב|ל"א ב']]}} דלא אורחיה דתלמיד לומר לרבו רבך. זה א"כ דאיך הוה שייך לומר העזת פניך בחבירך מה זו תמיה. ותדע דהא תלמיד דר"א {{ממ|ב[[בבלי/ראש השנה/לא/ב|ר"ה שם]]}} על כרחך כבר הוה ליה תלמיד חבר. מדקאמרי חביריך ולא אמרי חבירי דמר. ואפילו הכי לא אמר ליה רבך אלא על כרחך כדאמרן:


'''רש"י ד"ה כדי. ע"כ אם הוצרך לפנות יפנה.''' לחנם נדחק דהא דכמה ירחקו נשנה ב[[משנה/טהרות/י#ב|פ"י דטהרות מ"ב]] אחר הא דיוצאין כו' ונפנין. ודע שהרמב"ם שם פי' דקאי הכל על הבדדין שהן ע"ה (ולא על השומרין) וע"ד כדי שיהא רואהו היינו השומר את הע"ה הנפנה. ומדוייק לשון דר"א שא"ר את פרועו אבל לדידיה חזי ליה:
'''רש"י ד"ה כדי. ע"כ אם הוצרך לפנות יפנה.''' לחנם נדחק דהא דכמה ירחקו נשנה ב[[משנה/טהרות/י#ב|פ"י דטהרות מ"ב]] אחר הא דיוצאין כו' ונפנין. ודע שהרמב"ם שם פי' דקאי הכל על הבדדין שהן ע"ה (ולא על השומרין) וע"ד כדי שיהא רואהו היינו השומר את הע"ה הנפנה. ומדוייק לשון דר"א שא"ר את פרועו אבל לדידיה חזי ליה: