ערך/שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר)
(תיקון)
שורה 8: שורה 8:


== טעם למצוות השביעית ==
== טעם למצוות השביעית ==
;'''א. דעת הרמב"ם במורה נבוכים'''
אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/לט/א|סנהדרין לט.]]{{הערה|זה לשון הגמרא שם, "אמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו, אלהיכם גחכן הוא, דקאמר ליה ליחזקאל [[תנ"ך/יחזקאל/ד#ד|שכב על צדך השמאלי]] וכתיב [[תנ"ך/יחזקאל/ד#ו|ושכבת על צדך הימני]]. אתא ההוא תלמידא, אמר ליה מאי טעמא דשביעתא. אמר להו השתא אמינא לכו מילתא דשויא לתרוייהו, אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא, והן לא עשו כן אלא חטאו, וגלו, מנהגו של עולם מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כולן, אם רחמן הוא הורג חצים, אם רחמן מלא רחמים הוא מייסר הגדולים שבהן ביסורין, אף כך הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עונותיהם של ישראל".}}}}
טעם שביתת הארץ כדי שתוסיף תת כחה לזורע{{הערה|הביאו הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}}.}}.
:הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}} הקשה על טעם זה: '''א.''' למה יתחייבו גלות על שמיטת הארץ, יהיה עונשם שלא תוסיף תת כחה. '''ב.''' אין זה שבת לה' כי אם לצורך הארץ. '''ג.''' מהו שאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה, והרי ישבו עליה הגוים שלעולם בה יעבודו.


;'''ב. דעת העקידה'''
=== הרחבה וטעמים נוספים ===
שתכלית המצוה לזכר חידוש העולם ולזכור ימי עולם{{הערה|ועי' אבן עזרא ורמב"ן על '''ושבתה הארץ שבת לה'.'''}} וסופו ימות חלדו. וכ"כ מהרי"א{{הערה|הביא הדברים הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}}.}}.
;'''הרמב"ם במורה נבוכים'''
:הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}} מקשה על פירוש זה שהוא דומה ליהודה ועוד לקרא, שאם שבת שישנה בכל שבוע זכר לחידוש העולם לא הועילה מה תועיל השמיטה הבאה לעתים רחוקים{{הערה|ויש בפרשת משפטים במכילתא "מה תלמוד לומר שבת בענין שביעית {{ממ|ראה שמות כג [[תנ"ך/שמות/כג#י|פסוק י]]-[[תנ"ך/שמות/כג#יב|יב]]}} ללמדך שלא תתעקר שבת בראשית ממקומה". ועי' עוד הוריות ד' ב' דבעי ר' זירא מה הדין אם טעו סנהדרין והורו שאין צריך לשמור שבת בשנת השביעית (אם נחשב כביטול מקצת, או עקירה לגמרי), עיי"ש במאי טעו.}}.
טעם שביתת הארץ כדי שתוסיף תת כחה לזורע{{הערה|הביאו הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}}.}}. הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}} הקשה על טעם זה: '''א.''' למה יתחייבו גלות על שמיטת הארץ, יהיה עונשם שלא תוסיף תת כחה. ''.''' אין זה שבת לה' כי אם לצורך הארץ. '''ג.''' מהו שאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה, והרי ישבו עליה הגוים שלעולם בה יעבודו.


;'''ג. דעת הכלי יקר'''
;'''העקידה'''
שתכלית המצוה לזכר חידוש העולם ולזכור ימי עולם{{הערה|ועי' אבן עזרא ורמב"ן על '''ושבתה הארץ שבת לה'.'''}} וסופו ימות חלדו. וכ"כ מהרי"א{{הערה|הביא הדברים הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}}.}}. הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}} מקשה על פירוש זה שהוא דומה ליהודה ועוד לקרא, שאם שבת שישנה בכל שבוע זכר לחידוש העולם לא הועילה מה תועיל השמיטה הבאה לעתים רחוקים{{הערה|ויש בפרשת משפטים במכילתא "מה תלמוד לומר שבת בענין שביעית {{ממ|ראה שמות כג [[תנ"ך/שמות/כג#י|פסוק י]]-[[תנ"ך/שמות/כג#יב|יב]]}} ללמדך שלא תתעקר שבת בראשית ממקומה". ועי' עוד הוריות ד' ב' דבעי ר' זירא מה הדין אם טעו סנהדרין והורו שאין צריך לשמור שבת בשנת השביעית (אם נחשב כביטול מקצת, או עקירה לגמרי), עיי"ש במאי טעו.}}.
 
;'''הכלי יקר'''
הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}} כתב שטעם מצוה זו להשריש בישראל את מדת האמונה והבטחון שלא יתעסקו בעבודת האדמה ויסמכו על המנהג הטבעי ויחשבו שהם אדוני הארץ.
הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}} כתב שטעם מצוה זו להשריש בישראל את מדת האמונה והבטחון שלא יתעסקו בעבודת האדמה ויסמכו על המנהג הטבעי ויחשבו שהם אדוני הארץ.