ערך/טומאת שרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקונים)
(הוספה)
שורה 26: שורה 26:


<big>מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. ודין הוא, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה מין הגדל על הארץ</big> (כי ידעו חז"ל בקבלה שכל בע"ח שיש ביבשה יש כנגדו בים חוץ מן החולדה) <big>אף עכבר מין הגדל על הארץ. או כלך לדרך זו, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר, אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. תלמוד לומר "על הארץ".</big>
<big>מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. ודין הוא, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה מין הגדל על הארץ</big> (כי ידעו חז"ל בקבלה שכל בע"ח שיש ביבשה יש כנגדו בים חוץ מן החולדה) <big>אף עכבר מין הגדל על הארץ. או כלך לדרך זו, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר, אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. תלמוד לומר "על הארץ".</big>
== שיעור השרץ המטמא ==
בפסוק ל"א כתוב '''כל הנוגע בהם במותם יטמא''', ובפסוק ל"ב כתוב '''וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא'''. לשון "בהם" משמע שבשביל ליטמא צריך שיגע בשרץ שלם כמות שהוא, ולשון "מהם" משמע שאפילו אם נגע במקצת מן השרץ (וכגון שנחתך השרץ) נטמא. ולכן למדו חכמים (חגיגה דף י"א עמוד א') שמספיק שיגע במקצת שרץ, ובתנאי שיהיה בו כשיעור של שרץ שלם.
השרץ השלם הקטן ביותר הוא חומט שנולד, ושיערוהו חכמים בכעדשה. לכן כל הנוגע בכעדשה מן השרץ, אפילו משרץ גדול, נטמא.