ברכת שמואל/פרשת חקת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
זאת חקת התורה.  
זאת חקת התורה.  


במ"ר וז"ל:  
במדרש רבה {{ממ|[[מדרש רבה/קהלת/ז#כג|קהלת רבה ז, כג]]}} וז"ל: <big>'''זאת חקת התורה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יט#ב|במדבר יט, ב]]}}. <big>'''ר' יצחק פתח: כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כג|קהלת ז, כג]]}}. <big>'''כתיב ויחכם מכל האדם'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יא|מ"א ה, יא]]}}. <big>'''זה אדם הראשון, מה היה חכמתו של אדה"ר, את מוצא כשבקש הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכים, אמר להם נעשה אדם בצלמינו. אמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם: אדם שאני רוצה לבראת חכמתו מרובה משלכם, מה עשה כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירן לפניהם, אמר להם מה שמותן של אלו ולא היו יודעין, כיון שברא אדם העבירן לפניו, א"ל מה שמותן של אלו, אמר לזה נאה לקרות שור ולזה אריה ולזה חמור וכו', א"ל הקדוש ברוך הוא ואתה מה שמך, א"ל אדם למה שנבראתי מן האדמה, א"ל הקדוש ברוך הוא אני מה שמי, א"ל ה' למה שאתה הוא אדון על כל הבריות, היינו דכתיב אני ה' הוא שמי'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מב#ח|ישעיה מב, ח]]}}. <big>'''שקרא אותי אדם הראשון. גם היה שלמה חכם יותר מאיתן האזרחי זה אברהם, שנאמר משכיל לאיתן האזרחי'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פט#א|תהלים פט, א]]}}. <big>'''מהימן זה משה, שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#ז|במדבר יב, ז]]}}. <big>'''וכלכל זה יוסף, שנאמר ויכלכל יוסף'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#יב|בראשית מז, יב]]}}. <big>'''אמרו המצרים כלום מלך עלינו עבד זה אלא בחכמתו, מה עשו הביאו ע' פתקין וכתבו עליו ע' לשון והי' יוסף קורא כל אחד ואחד, ולא עוד אלא שהיה מדבר בלשון הקדש שלא היה בהם כח לשמוע. ודרדע זה דור המדבר שהיה בהם דיעה. בני מחול שמחל להם הקב"ה מעשה עגל. וידבר שלשת אלפים משל'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יב|מ"א ה, יב]]}}. <big>'''אמר ר' שמעון בר נחמני חזרנו על כל המקראות ולא מצינו שנתנבא שלמה אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים, אלא מלמד שכל פסוק ופסוק שאמר יש בו שנים ושלשה טעמים, כמה דאת אמר נזם זהב וחלי כתם'''</big> וגו' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יב|משלי כה, יב]]}}. <big>'''ורבנן אמרי שלשת אלפים משל על כל פסוק ופסוק וחמשה טעמים על כל משל. וידבר על העצים'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יג|מ"א ה, יג]]}}. <big>'''וכי אפשר לאדם לדבר על העצים, אלא אמר שלמה: מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים, וזהו עץ ארז ואזוב, על ידי שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, וכיון שהשפיל עצמו כאיזוב נתרפא ע"י איזוב. וידבר על הבהמה והעוף'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יג|שם]]}}. <big>'''וכי אפשר לאדם לדבר על הבהמה והעוף, אלא אמר מפני מה בהמה היא ניתרת בשני סימנים והעוף בסימן אחד, אלא בהמה שנבראת מן היבשה טעונה שחיטה בב' סימנים, ועוף שנברא מרקק טעון שחיטה בסימן א'. ועל הרמש. וכי אפשר לאדם לדבר על הרמש, אלא אמר מפני מה שמונה שרצים שכתוב בתורה הצדן והחובל בהן בשבת חייב ושאר שרצים פטור, מפני שיש להם עורות. ועל הדגים וכי אפשר לאדם לדבר על הדגים, אלא אמר שלמה מפני מה בהמה חיה ועוף טעוני' שחיטה ודגים אין טעונין שחיטה, אלא מהדין קרא הצאן ובקר ישחט להם. אם את כל דגי הים יאסף להם'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#כב|במדבר יא, כב]]}}. <big>'''באסיפה בעלמא סגי, אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כג|קהלת ז, כג]]}}. עכ"ל המאמר.
<big>'''זאת חקת התורה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יט#ב|במדבר יט, ב]]}}. <big>'''ר' יצחק פתח: כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כג|קהלת ז, כג]]}}. <big>'''כתיב ויחכם מכל האדם'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יא|מ"א ה, יא]]}}. <big>'''זה אדם הראשון, מה היה חכמתו של אדה"ר, את מוצא כשבקש הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכים, אמר להם נעשה אדם בצלמינו. אמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם: אדם שאני רוצה לבראת חכמתו מרובה משלכם, מה עשה כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירן לפניהם, אמר להם מה שמותן של אלו ולא היו יודעין, כיון שברא אדם העבירן לפניו, א"ל מה שמותן של אלו, אמר לזה נאה לקרות שור ולזה אריה ולזה חמור וכו', א"ל הקדוש ברוך הוא ואתה מה שמך, א"ל אדם למה שנבראתי מן האדמה, א"ל הקדוש ברוך הוא אני מה שמי, א"ל ה' למה שאתה הוא אדון על כל הבריות, היינו דכתיב אני ה' הוא שמי'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מב#ח|ישעיה מב, ח]]}}. <big>'''שקרא אותי אדם הראשון. גם היה שלמה חכם יותר מאיתן האזרחי זה אברהם, שנאמר משכיל לאיתן האזרחי'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פט#א|תהלים פט, א]]}}. <big>'''מהימן זה משה, שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#ז|במדבר יב, ז]]}}. <big>'''וכלכל זה יוסף, שנאמר ויכלכל יוסף'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#יב|בראשית מז, יב]]}}. <big>'''אמרו המצרים כלום מלך עלינו עבד זה אלא בחכמתו, מה עשו הביאו ע' פתקין וכתבו עליו ע' לשון והי' יוסף קורא כל אחד ואחד, ולא עוד אלא שהיה מדבר בלשון הקדש שלא היה בהם כח לשמוע. ודרדע זה דור המדבר שהיה בהם דיעה. בני מחול שמחל להם הקב"ה מעשה עגל. וידבר שלשת אלפים משל'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יב|מ"א ה, יב]]}}. <big>'''אמר ר' שמעון בר נחמני חזרנו על כל המקראות ולא מצינו שנתנבא שלמה אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים, אלא מלמד שכל פסוק ופסוק שאמר יש בו שנים ושלשה טעמים, כמה דאת אמר נזם זהב וחלי כתם'''</big> וגו' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יב|משלי כה, יב]]}}. <big>'''ורבנן אמרי שלשת אלפים משל על כל פסוק ופסוק וחמשה טעמים על כל משל. וידבר על העצים'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יג|מ"א ה, יג]]}}. <big>'''וכי אפשר לאדם לדבר על העצים, אלא אמר שלמה: מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים, וזהו עץ ארז ואזוב, על ידי שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, וכיון שהשפיל עצמו כאיזוב נתרפא ע"י איזוב. וידבר על הבהמה והעוף'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יג|שם]]}}. <big>'''וכי אפשר לאדם לדבר על הבהמה והעוף, אלא אמר מפני מה בהמה היא ניתרת בשני סימנים והעוף בסימן אחד, אלא בהמה שנבראת מן היבשה טעונה שחיטה בב' סימנים, ועוף שנברא מרקק טעון שחיטה בסימן א'. ועל הרמש. וכי אפשר לאדם לדבר על הרמש, אלא אמר מפני מה שמונה שרצים שכתוב בתורה הצדן והחובל בהן בשבת חייב ושאר שרצים פטור, מפני שיש להם עורות. ועל הדגים וכי אפשר לאדם לדבר על הדגים, אלא אמר שלמה מפני מה בהמה חיה ועוף טעוני' שחיטה ודגים אין טעונין שחיטה, אלא מהדין קרא הצאן ובקר ישחט להם. אם את כל דגי הים יאסף להם'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#כב|במדבר יא, כב]]}}. <big>'''באסיפה בעלמא סגי, אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כג|קהלת ז, כג]]}}. עכ"ל המאמר.


זאת חקת התורה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יט#ב|במדבר יט, ב]]}}. ר' יצחק פתח: כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כג|קהלת ז, כג]]}}. כתיב ויחכם מכל האדם {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יא|מ"א ה, יא]]}}. זה אדם הראשון, מה היה חכמתו של אדה"ר, את מוצא כשבקש הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכים, אמר להם נעשה אדם בצלמינו. אמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם: אדם שאני רוצה לבראת חכמתו מרובה משלכם, מה עשה כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירן לפניהם, אמר להם מה שמותן של אלו ולא היו יודעין, כיון שברא אדם העבירן לפניו, א"ל מה שמותן של אלו, אמר לזה נאה לקרות שור ולזה אריה ולזה חמור וכו', א"ל הקדוש ברוך הוא ואתה מה שמך, א"ל אדם למה שנבראתי מן האדמה, א"ל הקדוש ברוך הוא אני מה שמי, א"ל ה' למה שאתה הוא אדון על כל הבריות, היינו דכתיב אני ה' הוא שמי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מב#ח|ישעיה מב, ח]]}}. שקרא אותי אדם הראשון. גם היה שלמה חכם יותר מאיתן האזרחי זה אברהם, שנאמר משכיל לאיתן האזרחי {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פט#א|תהלים פט, א]]}}. מהימן זה משה, שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#ז|במדבר יב, ז]]}}. וכלכל זה יוסף, שנאמר ויכלכל יוסף {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#יב|בראשית מז, יב]]}}. אמרו המצרים כלום מלך עלינו עבד זה אלא בחכמתו, מה עשו הביאו ע' פתקין וכתבו עליו ע' לשון והי' יוסף קורא כל אחד ואחד, ולא עוד אלא שהיה מדבר בלשון הקדש שלא היה בהם כח לשמוע. ודרדע זה דור המדבר שהיה בהם דיעה. בני מחול שמחל להם הקב"ה מעשה עגל. וידבר שלשת אלפים משל {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יב|מ"א ה, יב]]}}. אמר ר' שמעון בר נחמני חזרנו על כל המקראות ולא מצינו שנתנבא שלמה אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים, אלא מלמד שכל פסוק ופסוק שאמר יש בו שנים ושלשה טעמים, כמה דאת אמר נזם זהב וחלי כתם וגו' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יב|משלי כה, יב]]}}. ורבנן אמרי שלשת אלפים משל על כל פסוק ופסוק וחמשה טעמים על כל משל. וידבר על העצים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יג|מ"א ה, יג]]}}. וכי אפשר לאדם לדבר על העצים, אלא אמר שלמה: מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים, וזהו עץ ארז ואזוב, על ידי שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, וכיון שהשפיל עצמו כאיזוב נתרפא ע"י איזוב. וידבר על הבהמה והעוף {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#יג|שם]]}}. וכי אפשר לאדם לדבר על הבהמה והעוף, אלא אמר מפני מה בהמה היא ניתרת בשני סימנים והעוף בסימן אחד, אלא בהמה שנבראת מן היבשה טעונה שחיטה בב' סימנים, ועוף שנברא מרקק טעון שחיטה בסימן א'. ועל הרמש. וכי אפשר לאדם לדבר על הרמש, אלא אמר מפני מה שמונה שרצים שכתוב בתורה הצדן והחובל בהן בשבת חייב ושאר שרצים פטור, מפני שיש להם עורות. ועל הדגים וכי אפשר לאדם לדבר על הדגים, אלא אמר שלמה מפני מה בהמה חיה ועוף טעוני' שחיטה ודגים אין טעונין שחיטה, אלא מהדין קרא הצאן ובקר ישחט להם. אם את כל דגי הים יאסף להם {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#כב|במדבר יא, כב]]}}. באסיפה בעלמא סגי, אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כג|קהלת ז, כג]]}}. עד כאן לשונו.
'''הנה''' המאמר הלז צריך נגר ובר נגר דיפריקיניה והדקדוקי' שבזה המאמר רבו כמו רבו, ויתבאר הכל באר היטב בהמשך דברינו, ולבי אומר לי דרך כלל בכוונות המדרש הלזה דהם חמשה מול חמשה, וכה יהיה הענין דמאחר שהיה חכם מאדם הראשון לכן וידבר ג' אלפים ויהי שירו חמשה ואלף. ולפי שהיה חכם מאיתן האזרחי לכן וידבר על העצים. ולפי שהיה חכם יותר מהימן ולכן וידבר על הבהמה, ולפי שהיה חכם יותר מכלכל ולכן וידבר על הרמש. ולפי שהי' חכם מדרדע זה דור המדבר ולכן וידבר על הדגים. אכן מכח בני מחול אמר אמרתי אחכמה להבין טעם של פרה אדומה והיא רחוקה ממני:  
 
הנה המאמר הלז צריך נגר ובר נגר דיפריקיניה והדקדוקי' שבזה המאמר רבו כמו רבו, ויתבאר הכל באר היטב בהמשך דברינו, ולבי אומר לי דרך כלל בכוונות המדרש הלזה דהם חמשה מול חמשה, וכה יהיה הענין דמאחר שהיה חכם מאדם הראשון לכן וידבר ג' אלפים ויהי שירו חמשה ואלף. ולפי שהיה חכם מאיתן האזרחי לכן וידבר על העצים. ולפי שהיה חכם יותר מהימן ולכן וידבר על הבהמה, ולפי שהיה חכם יותר מכלכל ולכן וידבר על הרמש. ולפי שהי' חכם מדרדע זה דור המדבר ולכן וידבר על הדגים. אכן מכח בני מחול אמר אמרתי אחכמה להבין טעם של פרה אדומה והיא רחוקה ממני:  
ונבאר ראשון ראשון הואיל והיה חכם יותר מן אדה"ר ולכן ויהי שירו חמשה ואלף. והוא דחכמתו של אדה"ר היתה שקרא שמות לכל הבריות, ואיתא באותיות דר"ע שהקב"ה ברא את העולם ע"י אותיות א"ב שהן כ"ב אותיות שבתורה, וכתב הבחיי פ' בראשית שאדה"ר קרא להם שמות ע"י צירופי אותיות שנבראו הבריות בהן, כגון אריה שהכיר בטבעו שהוא מלך שבחיות וגבור, הבין אדה"ר שנברא הארי"ה בג' אותיות מהשם הוי"ה שהם אי"ה אותיות רוחניות, והרי"ש הוא פירושו רוח וכן כולם ע"ש. ואם כן חכמתו של אדה"ר הי' רק בכ"ב אותיות, ושלמה המלך היה שולש בכל הבריות שבעולם והיה שולט אף בעליונים והכיר יותר מן כ"ב אותיות והם אותיות מנצפ"ך שלא נתחדשו אלא בימי צופים כמ"ש במ"ר פ' בראשית, דברי צופים הלכה למשה מסיני, וכמ"ש ביפה מראה פ"ק דמגילה ע"ש. ונ"ל דזש"ה ויהי שירו חמשה ואלף. ר"ל חמשה אותיות מנצפ"ך ואל"ף ר"ל אלפ"א בית"א, ונ"ל דז"ש במדרש חזית: שהיה שלמה משורר לא כהדין פייטנא דמסדר שירו באלפא ביתא אלא שלמה היה משורר האלפא ביתא וחמשה אותיות יתירן, שנאמר ויהי שירו חמשה ואלף. נמצא דחכמתו היתה יותר מאדם הראשון, ולקמן נרחיב בזה יותר. ואם כן אתי שפיר שלפי שהיה חכם יותר מאדה"ר לכן ויהי שירו חמשה ואלף. שאדה"ר לא היה מכיר כי אם כ"ב אותיות ושלמה כ"ז אותיות, ועוד אפשר לומר דאיתא בס' שכחת לקט דכל מה שקרא אדה"ר שמות הוא מקבל טומאה, ולכן כל הבריות הן מקבלין טומאה ומטמאין חוץ מן מה שבים לפי שהקב"ה קרא למקוה המים ימים ואינם מקבלין טומאה. ואיתא בגמרא דמגילה דקהלת אינו מטמא את הידים, ורבנן אמרי דמטמא את הידים מדכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף. ולא כתב רק ספרים האלו, שיר השירים וקהלת ומשלי שהן ת"ת פסוקים, אלא על כרחך אלו הן שנאמרו ברוח הקדש והן מטמאי' את הידים. אמנם לפי זה אתי שפיר המדרש הזה, שהיה אומר על כל פסוק ג' טעמים או ג' אלפים משל על כל פסוק ושירו של משל, ואם כן אין מכאן ראיה דאכתי י"ל דחכמות של שלמה היו ואין מטמאין את הידים. והמדרש הזה סובר דחכמתו של שלמה עדיפא מאדה"ר שהיה קורא שמות ברוח הקדש, ואם כן לא הי' בהן שום סרך טומאה שיחול עליהם לטמאות את הידים אף שבגמ' משמע שקדושתן גרוע להם לטמאות ידים משום תרומה, אפשר דע"פ הסוד ענין אחר ויש טעם אחר, וצריך חיפוש בספרים מזה:  
ונבאר ראשון ראשון הואיל והיה חכם יותר מן אדה"ר ולכן ויהי שירו חמשה ואלף. והוא דחכמתו של אדה"ר היתה שקרא שמות לכל הבריות, ואיתא באותיות דר"ע שהקב"ה ברא את העולם ע"י אותיות א"ב שהן כ"ב אותיות שבתורה, וכתב הבחיי פ' בראשית שאדה"ר קרא להם שמות ע"י צירופי אותיות שנבראו הבריות בהן, כגון אריה שהכיר בטבעו שהוא מלך שבחיות וגבור, הבין אדה"ר שנברא הארי"ה בג' אותיות מהשם הוי"ה שהם אי"ה אותיות רוחניות, והרי"ש הוא פירושו רוח וכן כולם ע"ש. ואם כן חכמתו של אדה"ר הי' רק בכ"ב אותיות, ושלמה המלך היה שולש בכל הבריות שבעולם והיה שולט אף בעליונים והכיר יותר מן כ"ב אותיות והם אותיות מנצפ"ך שלא נתחדשו אלא בימי צופים כמ"ש במ"ר פ' בראשית, דברי צופים הלכה למשה מסיני, וכמ"ש ביפה מראה פ"ק דמגילה ע"ש. ונ"ל דזש"ה ויהי שירו חמשה ואלף. ר"ל חמשה אותיות מנצפ"ך ואל"ף ר"ל אלפ"א בית"א, ונ"ל דז"ש במדרש חזית: שהיה שלמה משורר לא כהדין פייטנא דמסדר שירו באלפא ביתא אלא שלמה היה משורר האלפא ביתא וחמשה אותיות יתירן, שנאמר ויהי שירו חמשה ואלף. נמצא דחכמתו היתה יותר מאדם הראשון, ולקמן נרחיב בזה יותר. ואם כן אתי שפיר שלפי שהיה חכם יותר מאדה"ר לכן ויהי שירו חמשה ואלף. שאדה"ר לא היה מכיר כי אם כ"ב אותיות ושלמה כ"ז אותיות, ועוד אפשר לומר דאיתא בס' שכחת לקט דכל מה שקרא אדה"ר שמות הוא מקבל טומאה, ולכן כל הבריות הן מקבלין טומאה ומטמאין חוץ מן מה שבים לפי שהקב"ה קרא למקוה המים ימים ואינם מקבלין טומאה. ואיתא בגמרא דמגילה דקהלת אינו מטמא את הידים, ורבנן אמרי דמטמא את הידים מדכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף. ולא כתב רק ספרים האלו, שיר השירים וקהלת ומשלי שהן ת"ת פסוקים, אלא על כרחך אלו הן שנאמרו ברוח הקדש והן מטמאי' את הידים. אמנם לפי זה אתי שפיר המדרש הזה, שהיה אומר על כל פסוק ג' טעמים או ג' אלפים משל על כל פסוק ושירו של משל, ואם כן אין מכאן ראיה דאכתי י"ל דחכמות של שלמה היו ואין מטמאין את הידים. והמדרש הזה סובר דחכמתו של שלמה עדיפא מאדה"ר שהיה קורא שמות ברוח הקדש, ואם כן לא הי' בהן שום סרך טומאה שיחול עליהם לטמאות את הידים אף שבגמ' משמע שקדושתן גרוע להם לטמאות ידים משום תרומה, אפשר דע"פ הסוד ענין אחר ויש טעם אחר, וצריך חיפוש בספרים מזה: