רשב"א/שבת/צו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עד שראיתי לרבנו האי גאון ז"ל ענין יראה שאין ההקפדה כשהגזוזטראות לרוחב הרשות או לארכו, אלא בששתי הגזוזטראות עשויות לעשות דיוטא אחת כעגלות ששתיהן נעשות דיוטא אחת, או שתי דיוטות שלא כעגלות של מדבר, ומפני שאין דרך לקרות רה"ר כשמושיט מזו לזו בשני צדי רה"ר פטור, אבל כשהן לאורך הרשות שדרך לעשותן לדיוטא אחת חייב{{הערה|ובעירובין ל"ג. ד"ה כשרבים הביא רבינו בשם רה"ג בנוסח"א דאין חילוק בין ב' דיוטות לא', אלא שחיוב מושיט הוא רק כשהנסר כנגד הג' רשויות ומחבר הרשויות, ואין דרך לחבר בין ב' צדי רה"ר, וכ"ה בריטב"א ד"ה המושיט בשמו, ועי' מה שצויין שם. ובתוס' לעיל ב. ד"ה פשט, ביארו באופ"א דהחילוק בין דיוטא א' לב', משום דהוצאה מלאכה גרועה, ואין חייב אלא רק כמו שהיתה במשכן, ועי' חי' הר"מ קזיס ד"ה היו, לדחות זה, דהא לק' בע"ב מבו' דילפי' מזה גם הכנסה, משום דמ"ל אפוקי מ"ל עיולי, וא"כ אין לחלק בין דיוטא א' לב', אמנם באמת עי' תוס' בע"ב ד"ה הכנסה, דגם הכנסה היתה במשכן, ואי"ז נלמד רק מסברא, וכ"כ בתור"פ שם, אך עי' תוס' לעיל ב. שם, דסגי בסברא ללמוד הכנסה, וכ"כ התוס' בשבועות ב. ד"ה יציאות, וכ"מ ברמב"ן לעיל ב: ד"ה ופרקינן, ובד' רבינו שם ד"ה אמר, ובעיקר הענין, עיי"ש בר"מ קזיס להק' ע"ע ממאן דלא יליף זורק ממושיט, ותי' דזורק חלוק ממושיט שאינו עושה ההנחה בידים כמותו, ויש להעיר ממש"כ החת"ס בע"ב ד"ה מכדי, דמאן דלא יליף זורק ממושיט, היינו משום דס"ל דמושיט הוי תולדה, ול"ש שיהיו לו תולדות, וע"ע משנ"ת בשמו בע"ב בד"ה הוצאה גופה היכא כתיבא. ובעיקר הענין ע"ע תוצאו"ח סי' ד' אות ה', שהק' אמאי לא ילפי' זורק ממושיט דהא הוי דומיא מושיט ממש, ועיי"ש מה שתי' עפ"י המאירי סוד"ה היו, בשם י"מ, דהטעם שמושיט חייב למעלה מי' משום דידו גרירא בתר גופו שהוא למטה מי', משא"כ בזורק אזלי' בתר הדבר הנזרק, ולפי"ז מושיט שגופו למעלה מי' יפטר, ועי' אבן ישראל בתוד"ה אבל, ועייש"ע מש"כ בד' המאירי. וע"ע בד' רבינו לעיל ה. ד"ה הא. וע"ע משנת ר"א סי' א' א' ד"ה ויש להביא.{{ש}}