אוצר:ייעוץ לשוני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצחק אתרוג (שיחה | תרומות) (כמה שאלות על מרכאות וגרש, אם זה לא המקום המתאים תעבירו לאן שצריך רק תפנו אלי שאדע איפה ענו לי) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== מרכאות אחרי ציטטה שמסתיימת ב"וכולי" == | == מרכאות אחרי ציטטה שמסתיימת ב"וכולי" == | ||
הרבה פעמים מביאים ציטוט מגמרא וכדומה ולא מזכירים את כל דברי הגמרא ולכן מסיימים במילה וכו', השאלה היא מתי סוגרים את המרכאות, למשל אם אני כותב "ארבעה אבות נזיקין השור הבור וכו' האם לסגור את המרכאות אחרי "הבור" או אחרי ה"וכו'", כי זה גורם לגרש 'להתחבר' עם המרכאות. וגם מה עושים כשהציטוט מגיע עם גרש אחד 'ארבעה אבות נזיקין וכו' ' שכאן זה גם מוזר יותר כי הגרש ממש דומה וגם זה יגרום לבעייה בעיצוב הדף. וגם מתי עושים גרש אחד ומתי מרכאות. [[משתמש:יצחק אתרוג|יצחק אתרוג]] ([[שיחת משתמש:יצחק אתרוג|שיחה]]) 08:41, 29 ביוני 2020 (UTC) | הרבה פעמים מביאים ציטוט מגמרא וכדומה ולא מזכירים את כל דברי הגמרא ולכן מסיימים במילה וכו', השאלה היא מתי סוגרים את המרכאות, למשל אם אני כותב "ארבעה אבות נזיקין השור הבור וכו' האם לסגור את המרכאות אחרי "הבור" או אחרי ה"וכו'", כי זה גורם לגרש 'להתחבר' עם המרכאות. וגם מה עושים כשהציטוט מגיע עם גרש אחד 'ארבעה אבות נזיקין וכו' ' שכאן זה גם מוזר יותר כי הגרש ממש דומה וגם זה יגרום לבעייה בעיצוב הדף. וגם מתי עושים גרש אחד ומתי מרכאות. [[משתמש:יצחק אתרוג|יצחק אתרוג]] ([[שיחת משתמש:יצחק אתרוג|שיחה]]) 08:41, 29 ביוני 2020 (UTC) | ||
:שלום, בדרך כלל בכתיבה התורנית לא משתמשים כלל במרכאות לשם ציטוט, כך שהשאלה מתייתרת. כשכן עושים את זה, סוגרים את המרכאות בדרך כלל אחרי הגרש למרות הכפילות לכאורה, וזה לא פוגע בעיצוב הדף. [[עמוד ראשי|האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 12:16, 29 ביוני 2020 (UTC) | |||
[[קטגוריה:אוצר - ייעוץ]] | [[קטגוריה:אוצר - ייעוץ]] | ||
[[קטגוריה:אוצר]] | [[קטגוריה:אוצר]] | ||