תרומת הדשן/ב/קלד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''סימן קלד ''' על דבר האבל תוך ז' אי שרי ליה ללכת לבהכ"נ ביום ראשון דסליחות. שאירי הח"ר יודא כתב לי ג"כ מזה ואמת כי כבר התרתי כך בזכור ברית ונראה שהוא צורך שעה הרבה יותר מבתחלת הסליחות שהוא יום תענית לכל וכתבו החיבורים שמשום צורך שעה התירו בליל יום כפורים לומר פיוטים לאור הנר אבל היכא דליכא צורך שעה הניכר משמע קצת דאסור וכה"ג אבל בליל ט' באב הוצרכו החיבורים להתיר ללכת לבהכ"נ משום דבלאו הכי כולם אבלים הם משמע אי לאו מהאי טעמא הוי אסור אף בלילה שהרי הזכירו בפירוש לילה ויום והתם נמי צורך שעה קצת הוא לשמוע קריאת איכה בלילה ואי שרינן בכל לילה משום צורך קצת לא היה לכתוב אלא האבל מותר לילך לבהכ"נ אפילו ביום ונראה הטעם כיון דהולך הוא בתוך חבורת בני אדם לא מקרי מתבודד והוי לילה כמו היום שאסרו חכמים לצאת מפתח ביתו כדי לישב בדד. נאם הקטן והצעיר שבישראל: | '''סימן קלד ''' על דבר האבל תוך ז' אי שרי ליה ללכת לבהכ"נ ביום ראשון דסליחות. שאירי הח"ר יודא כתב לי ג"כ מזה ואמת כי כבר התרתי כך בזכור ברית ונראה שהוא צורך שעה הרבה יותר מבתחלת הסליחות שהוא יום תענית לכל וכתבו החיבורים שמשום צורך שעה התירו בליל יום כפורים לומר פיוטים לאור הנר אבל היכא דליכא צורך שעה הניכר משמע קצת דאסור וכה"ג אבל בליל ט' באב הוצרכו החיבורים להתיר ללכת לבהכ"נ משום דבלאו הכי כולם אבלים הם משמע אי לאו מהאי טעמא הוי אסור אף בלילה שהרי הזכירו בפירוש לילה ויום והתם נמי צורך שעה קצת הוא לשמוע קריאת איכה בלילה ואי שרינן בכל לילה משום צורך קצת לא היה לכתוב אלא האבל מותר לילך לבהכ"נ אפילו ביום ונראה הטעם כיון דהולך הוא בתוך חבורת בני אדם לא מקרי מתבודד והוי לילה כמו היום שאסרו חכמים לצאת מפתח ביתו כדי לישב בדד. נאם הקטן והצעיר שבישראל: | ||
גרסה אחרונה מ־13:31, 20 ביולי 2020
תרומת הדשן 
ב קלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן קלד על דבר האבל תוך ז' אי שרי ליה ללכת לבהכ"נ ביום ראשון דסליחות. שאירי הח"ר יודא כתב לי ג"כ מזה ואמת כי כבר התרתי כך בזכור ברית ונראה שהוא צורך שעה הרבה יותר מבתחלת הסליחות שהוא יום תענית לכל וכתבו החיבורים שמשום צורך שעה התירו בליל יום כפורים לומר פיוטים לאור הנר אבל היכא דליכא צורך שעה הניכר משמע קצת דאסור וכה"ג אבל בליל ט' באב הוצרכו החיבורים להתיר ללכת לבהכ"נ משום דבלאו הכי כולם אבלים הם משמע אי לאו מהאי טעמא הוי אסור אף בלילה שהרי הזכירו בפירוש לילה ויום והתם נמי צורך שעה קצת הוא לשמוע קריאת איכה בלילה ואי שרינן בכל לילה משום צורך קצת לא היה לכתוב אלא האבל מותר לילך לבהכ"נ אפילו ביום ונראה הטעם כיון דהולך הוא בתוך חבורת בני אדם לא מקרי מתבודד והוי לילה כמו היום שאסרו חכמים לצאת מפתח ביתו כדי לישב בדד. נאם הקטן והצעיר שבישראל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |