שו"ת הרא"ש/ז/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "ששאלת ראובן היה לו דין ודברים עם שמעון בסבה שהיו דרין במקום אחד ופורעין מס ביחד לימים הלך...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ששאלת ראובן היה לו דין ודברים עם שמעון בסבה שהיו דרין במקום אחד ופורעין מס ביחד לימים הלך לו שמעון למקום אחר וקבע שם דירתו וראובן ושאר הקהל היה להם תרעומת על שמעון בעסק המס לימים חזר שמעון למקום שהיה דר שם תחלה ותפסוהו הזקנים ומתוך התפיסה נשתעבד בקנין גמור בלי שום צד אסמכתא ונתפשרו והלך לו שמעון ועכשיו תובע ראובן לשמעון אותו שטר חוב ושמעון אומר כי מחמת האנס נשתעבד והוא לא מסר מודעא תחלה ושעבד עצמו בקנין אחר שיצא מן התפיסה ועדים מעידים כי בסבת תרעומת הקהל נתפס ומתוך כך נתפשר ונסתפקת אי הוי כתלוהו ויהיב איני רואה כאן שום טענת אונס כי מנהג פשוט בכל תפוצת גלות ישראל מי שחייב מס לקהל חובשים אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו בפני ב"ד אלא טובי העיר דנין אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או עד שיתן ערב או עד שישתעבד עצמו בשטר ואין כאן טענת אונס ואין מועיל מסירת המודעא כי כן דין המס אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
ששאלת ראובן היה לו דין ודברים עם שמעון בסבה שהיו דרין במקום אחד ופורעין מס ביחד לימים הלך לו שמעון למקום אחר וקבע שם דירתו וראובן ושאר הקהל היה להם תרעומת על שמעון בעסק המס לימים חזר שמעון למקום שהיה דר שם תחלה ותפסוהו הזקנים ומתוך התפיסה נשתעבד בקנין גמור בלי שום צד אסמכתא ונתפשרו והלך לו שמעון ועכשיו תובע ראובן לשמעון אותו שטר חוב ושמעון אומר כי מחמת האנס נשתעבד והוא לא מסר מודעא תחלה ושעבד עצמו בקנין אחר שיצא מן התפיסה ועדים מעידים כי בסבת תרעומת הקהל נתפס ומתוך כך נתפשר ונסתפקת אי הוי כתלוהו ויהיב איני רואה כאן שום טענת אונס כי מנהג פשוט בכל תפוצת גלות ישראל מי שחייב מס לקהל חובשים אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו בפני ב"ד אלא טובי העיר דנין אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או עד שיתן ערב או עד שישתעבד עצמו בשטר ואין כאן טענת אונס ואין מועיל מסירת המודעא כי כן דין המס אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}} </noinclude>
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]

גרסה מ־14:35, 2 ביוני 2020

ששאלת ראובן היה לו דין ודברים עם שמעון בסבה שהיו דרין במקום אחד ופורעין מס ביחד לימים הלך לו שמעון למקום אחר וקבע שם דירתו וראובן ושאר הקהל היה להם תרעומת על שמעון בעסק המס לימים חזר שמעון למקום שהיה דר שם תחלה ותפסוהו הזקנים ומתוך התפיסה נשתעבד בקנין גמור בלי שום צד אסמכתא ונתפשרו והלך לו שמעון ועכשיו תובע ראובן לשמעון אותו שטר חוב ושמעון אומר כי מחמת האנס נשתעבד והוא לא מסר מודעא תחלה ושעבד עצמו בקנין אחר שיצא מן התפיסה ועדים מעידים כי בסבת תרעומת הקהל נתפס ומתוך כך נתפשר ונסתפקת אי הוי כתלוהו ויהיב איני רואה כאן שום טענת אונס כי מנהג פשוט בכל תפוצת גלות ישראל מי שחייב מס לקהל חובשים אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו בפני ב"ד אלא טובי העיר דנין אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או עד שיתן ערב או עד שישתעבד עצמו בשטר ואין כאן טענת אונס ואין מועיל מסירת המודעא כי כן דין המס אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.



שולי הגליון


< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.