אבני נזר/אבן העזר/רעו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
(עיצוב וחלוקה לס"ק)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
סימן רעו
{{מרכז|'''סימן רעו'''}}
 
==א==


א) (דף למד ע"א) בגמ' מאי טעמא דר' נחוניא בן הקנה אמר אביי כו' רבא אמר כו' מאי איכא בין רבא לאביי איכא בינייהו זר שאכל תרומה, ובתוד"ה זר (שם ע"ב] הקשו ממתני' האוכל תרומת חמץ כו' ותירצו כיון דהתשלומין הוא כפרה כו' והדר הקשו מהא דתנן כהנת שנתערב ולדה כו' ותירצו דהכפרה הוא מהפרשה ובהפרשה יוצא ידי כפרה, והנה קשה באמת על מתני' הנ"ל דלמה ישלם הא סגי בהפרשה:
א) (דף למד ע"א) בגמ' מאי טעמא דר' נחוניא בן הקנה אמר אביי כו' רבא אמר כו' מאי איכא בין רבא לאביי איכא בינייהו זר שאכל תרומה, ובתוד"ה זר (שם ע"ב] הקשו ממתני' האוכל תרומת חמץ כו' ותירצו כיון דהתשלומין הוא כפרה כו' והדר הקשו מהא דתנן כהנת שנתערב ולדה כו' ותירצו דהכפרה הוא מהפרשה ובהפרשה יוצא ידי כפרה, והנה קשה באמת על מתני' הנ"ל דלמה ישלם הא סגי בהפרשה:
==ב==


ב) וי"ל דהנה בירושלמי פליגי אם הפרשה מקדשתו או הנתינה ופליגי נמי אם יוצא בהפרשה ואיננו מחוייב לתת לאחר, ובספק פטר חמור כ"ע מודים דמפריש והוא לעצמו והקשה הרי"ט אלגזי אמאי לעצמו הא כל כמה דלא מטי ליד כהן אינו יוצא מספק איסור דהנתינה מפקיע את האיסור ותירץ כיון דהנתינה הוא המצוה היכא דהתורה חייבו בנתינה והכא התורה פטרו מטעם ספק הלכך די בהפרשה עכת"ד, ולכאורה בוולד השפחה נמי י"ל כן, אך לא דמי להתם דהתם אפילו את"ל דעדיין לא נפקע שם איסור, מאי הוא, כיון דהפריש, אבל הכא יכול להיות שעדיין חייב לכהן כיון דבהפרשה בעלמא לא פטר אותו, וא"כ חזר הדין דהתורה חייבו ואמאי סגי בהפרשה, אולם הר"ן ז"ל במס' חולין מסיק דאע"ג דספיקא דאורייתא לחומרא בספק עשה לקולא דהתורה לא חייבו, וא"כ ה"נ גבי וולד נמי התורה לא חייבו לתת לכהן, אבל גבי זר שאכל תרומה חזר הדין דהנתינה הוא עיקר, וא"כ אינו יוצא בהפרשה ומחוייב לשלם לכהן מטעם כפרה ודו"ק:
ב) וי"ל דהנה בירושלמי פליגי אם הפרשה מקדשתו או הנתינה ופליגי נמי אם יוצא בהפרשה ואיננו מחוייב לתת לאחר, ובספק פטר חמור כ"ע מודים דמפריש והוא לעצמו והקשה הרי"ט אלגזי אמאי לעצמו הא כל כמה דלא מטי ליד כהן אינו יוצא מספק איסור דהנתינה מפקיע את האיסור ותירץ כיון דהנתינה הוא המצוה היכא דהתורה חייבו בנתינה והכא התורה פטרו מטעם ספק הלכך די בהפרשה עכת"ד, ולכאורה בוולד השפחה נמי י"ל כן, אך לא דמי להתם דהתם אפילו את"ל דעדיין לא נפקע שם איסור, מאי הוא, כיון דהפריש, אבל הכא יכול להיות שעדיין חייב לכהן כיון דבהפרשה בעלמא לא פטר אותו, וא"כ חזר הדין דהתורה חייבו ואמאי סגי בהפרשה, אולם הר"ן ז"ל במס' חולין מסיק דאע"ג דספיקא דאורייתא לחומרא בספק עשה לקולא דהתורה לא חייבו, וא"כ ה"נ גבי וולד נמי התורה לא חייבו לתת לכהן, אבל גבי זר שאכל תרומה חזר הדין דהנתינה הוא עיקר, וא"כ אינו יוצא בהפרשה ומחוייב לשלם לכהן מטעם כפרה ודו"ק:


<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־11:56, 20 באוקטובר 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png רעו

סימן רעו

א[עריכה]

א) (דף למד ע"א) בגמ' מאי טעמא דר' נחוניא בן הקנה אמר אביי כו' רבא אמר כו' מאי איכא בין רבא לאביי איכא בינייהו זר שאכל תרומה, ובתוד"ה זר (שם ע"ב] הקשו ממתני' האוכל תרומת חמץ כו' ותירצו כיון דהתשלומין הוא כפרה כו' והדר הקשו מהא דתנן כהנת שנתערב ולדה כו' ותירצו דהכפרה הוא מהפרשה ובהפרשה יוצא ידי כפרה, והנה קשה באמת על מתני' הנ"ל דלמה ישלם הא סגי בהפרשה:

ב[עריכה]

ב) וי"ל דהנה בירושלמי פליגי אם הפרשה מקדשתו או הנתינה ופליגי נמי אם יוצא בהפרשה ואיננו מחוייב לתת לאחר, ובספק פטר חמור כ"ע מודים דמפריש והוא לעצמו והקשה הרי"ט אלגזי אמאי לעצמו הא כל כמה דלא מטי ליד כהן אינו יוצא מספק איסור דהנתינה מפקיע את האיסור ותירץ כיון דהנתינה הוא המצוה היכא דהתורה חייבו בנתינה והכא התורה פטרו מטעם ספק הלכך די בהפרשה עכת"ד, ולכאורה בוולד השפחה נמי י"ל כן, אך לא דמי להתם דהתם אפילו את"ל דעדיין לא נפקע שם איסור, מאי הוא, כיון דהפריש, אבל הכא יכול להיות שעדיין חייב לכהן כיון דבהפרשה בעלמא לא פטר אותו, וא"כ חזר הדין דהתורה חייבו ואמאי סגי בהפרשה, אולם הר"ן ז"ל במס' חולין מסיק דאע"ג דספיקא דאורייתא לחומרא בספק עשה לקולא דהתורה לא חייבו, וא"כ ה"נ גבי וולד נמי התורה לא חייבו לתת לכהן, אבל גבי זר שאכל תרומה חזר הדין דהנתינה הוא עיקר, וא"כ אינו יוצא בהפרשה ומחוייב לשלם לכהן מטעם כפרה ודו"ק:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.