שבות יעקב/א/מב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שבות יעקב א מב

שאלה מב

אחד שעמד לקרות המגיל' ונחלש עד שלא יכול לקרות' כולה והעמידו אחר תחתיו לקרותה אי יתחיל בראש בברכותיה או יתחיל ממקום שפסק הראשון כי אין דעת האחרונים שווים בזה כדאית' במ"א סי' תרצ"ב ס"ק ב' ובא"ז ס"ק ד' על כן יורני מ"ר בזה הלכה למעשה:

תשובה

הנה ראיתי בדברי האחרונים וקצת דבריהם לא נ"ל וז"ל המ"א שם אם נשתתק הקורא באמצע המגילה השני צריך להתחיל בראש כמ"ש סי' רפ"ד סעי' ה' אבל א"צ לברך תחלה דיוצא בברכות הראשון דעשה הברכה בשביל כל הקהל כמ"ש סי' תקפ"ה ס"ג וכן משמע במרדכי סוף מגילה בשם ר"א עכ"ל הנה בודאי מ"ש דא"צ לברך תחלה יפה כיוון וכמ"ש הרא"ש והטור ס"י תקפ"ה וז"ל ודאי בברכה שבירך הראשון כי הראשון מברך בשביל כל הצבור וא"כ ה"ה בזה משא"כ בברכות התורה והפטרה שכל אחד מברך להוצי' את עצמו והוא ברור אך מה שפסק המ"א דצריך להתחיל בראש בזה דבריו לא נ"ל ועיקר כמו שפסק גיסי הרב בסא"ז דמתחיל ממקום שפסק הראשון ואף דיסוד דבריו הוא מטעם שברכה אחרונה לא נתקנה בשביל המגיל' וזה הטעם אפשר לדחות כי הוא אינו מוסכם מכל הפוסקי' כמשמעות הטור סי' תרצ"ב במה שהשיג על בעל הדיברות וע"ש בב"י:

אלא נראה דבאמת המעיין במקור ויסוד דין זה יראה דלית מאן דחולק דאינו מתחיל רק ממקום שפסק הראשון דהא גרסינן בירושלמי בפ' אין עומדין וכתבו הרי"ף פ' בני העיר והובא בטו' א"ח סי' ק"מ וז"ל הקורא בתור' ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון דאי תימא ממקו' שפסק נמצא הראשוני' נתברכו לפניהם ולא לאחריהם ואחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם ע"כ ופי' הר"ן משם ומהר"י פ' אין עומדין הובא שם בב"י סי' ק"מ וז"ל שאם יתחיל ממקום שפסק הראשון לא יצטרך לברך ברכה ראשונ' שהרי כבר בירך אותה הראשון והתחיל לקורא ונמצא שפוסקים שקרא הראשון בירך מתחלה עליהם ולא בירך בסוף נתברכו לפניהם לא נתברכו לאחריהם והפסוקים האחרים שקרא זה נתברכו לאחריהם על ידי זה האחרון ולא נתברכו לפניהם כיון שאינו מברך תחלה לפיכך מתחיל ממקו' שהתחיל הראשון כדי שיברך הוא תחלה ונמצא שנתברכו הפסוקים לפניה' ולאחריהם עכ"ל הרי מבואר להדיא דמה"ט מתחיל ממקום שהתחיל הא' מטעם שיברכו לפניהם ולאחריהם וא"כ לפי מה דפסק המ"א דהשני א"צ לברך וסגי בברכה שבירך הראשון כמבואר בשופר ס"י תקפ"ה כי הא' בירך להוציא כל הציבור ידי חובתן ויוצאין באותו ברכה א"כ מה צורך תו להתחיל ממקו' שהתחיל הראשון די אם התחיל ממקום שפסק הראשון כיון שנסתלק טעם של ירושלמי כמבואר הדין לגבי שופר בסי' תקפ"ה:

ונ"ל דזה כוונת הריב"ש סי' מ"ה הובא בב"י סי' רפ"ד לענין הפטרה וז"ל צריך להתחיל ממקום שהתחיל הראשון כמו בס"ת ול"ד לש"ץ שנשתתק באמצע תפלה שמתחיל הב' במקום שטעה זה דהתם כבר יצאו הציבור ידי חובתן מאותן ברכות שקראו הא' משא"כ בהפטרה שצריך לברך לפניה ולאחריה עכ"ל כוונת הריב"ש ג"כ כמ"ש כיון דצריך לברך לפניה ולאחריה כדאיתא בירושלמי גבי ס"ת לכך צריך להתחיל בראש ולברך כדי שלא יאמרוה הראשונים נתברכו וכו' משא"כ בתפלה וה"ה בשופר שמברך להוציא הצבור תו אין צריך לברך לפניה פעם שנית וגם המברך לאחריה מוציא את הכל ידי חובתן לית מאן דחולק כמבואר בירושלמי והסכמת הפוסקים והשתא אין צורך לדחות דברי הריב"ש כמ"ש גיסי הרב בסא"ז כי בודאי לא יחלוק הריב"ש על תלמוד ירושלמי שהוא מוסכם מגדולי פוסקים להלכה והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה:

ואם יאמר האומר מה בכך שיתחיל בראש אף אתה אמור לו שהרי מאוד הקפידו חכמינו ז"ל על טרחא דציבור' ואטרוחי בכדי ל"ל וכי בחנם טרח תלמוד ירושלמי והפוסקים הטעם בס"ת שצריך לחזור ולהתחיל בראש משא"כ בתפלה שמתחיל ממקום שפסק וה"ה במגילה כנ"ל והוא שיהא הגומר בשעת ברכה שבירך הראשון כדאית' בשופר סי' תקפ"ה סעיף ג' ע"ש וכנ"ל ה"ק יעקב:

סליק חלק אורח חיים ובעזר אלהים חיים

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף