אמרי בינה/דיני שבת/כא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{עוגן|כה א}}>>> בפטיש ולשמואל דסובר דחייב משום מכה בפטיש וכ"כ הרמב"ם {{ממ|פכ"ג}} משבת ועי' לח"מ {{ממ|פ"י משבת}} שכתב דחייב שתים משום בונה ומשום מכה בפטיש הרי מבואר אף שעוש' לצורך השלמ' יש בו ג"כ מכה בפטיש ובהגהות מרדכי פרק הבונה סובר דדעת רב דאמר משום בונה היינו כיון שעוד מחוסר בנין אין בו מכה בפטיש וכיון דאין בנין בכלים אינו חייב כלל דאין נקרא מכה בפטיש אלא בדבר שאינו חסר בנין ובחסרון בנין לא תהא מלאכת מכה בפטיש אולם שמואל דסובר דחייב משום מלאכת מכה בפטיש ולדעת הרמב"ם יש בו תרתי בונה ומכה בפטיש הרי אף במה דיש חסרון מלאכה יש בו ג"כ מכה בפטיש ויקשה כל מבשל יתחייב משום מכה בפטיש ג"כ ואף להסוברים דאין חיוב משום מכה בפטיש כשיש חיוב מלאכה אחרת מ"מ יקשה במבשל בחמי טבריא ובדבר שאינו תולדות האור דפטור יקשה דמ"מ יתחייב משום מב"פ: | {{עוגן|כה א}}>>> בפטיש ולשמואל דסובר דחייב משום מכה בפטיש וכ"כ הרמב"ם {{ממ|פכ"ג}} משבת ועי' לח"מ {{ממ|פ"י משבת}} שכתב דחייב שתים משום בונה ומשום מכה בפטיש הרי מבואר אף שעוש' לצורך השלמ' יש בו ג"כ מכה בפטיש ובהגהות מרדכי פרק הבונה סובר דדעת רב דאמר משום בונה היינו כיון שעוד מחוסר בנין אין בו מכה בפטיש וכיון דאין בנין בכלים אינו חייב כלל דאין נקרא מכה בפטיש אלא בדבר שאינו חסר בנין ובחסרון בנין לא תהא מלאכת מכה בפטיש אולם שמואל דסובר דחייב משום מלאכת מכה בפטיש ולדעת הרמב"ם יש בו תרתי בונה ומכה בפטיש הרי אף במה דיש חסרון מלאכה יש בו ג"כ מכה בפטיש ויקשה כל מבשל יתחייב משום מכה בפטיש ג"כ ואף להסוברים דאין חיוב משום מכה בפטיש כשיש חיוב מלאכה אחרת מ"מ יקשה במבשל בחמי טבריא ובדבר שאינו תולדות האור דפטור יקשה דמ"מ יתחייב משום מב"פ: | ||
'''{{עוגן1|אך}}''' במבשל לא קש' להמבוא' ברש"י {{ממ|דע"ד ע"ב}} בהא דמאן דעביד חבית חייב משום שבע חטאות תנורא משום שמונה וכתב רש"י דגבי חבית ליכא משום מכה בפטיש דמאליה נגמרת מלאכתו בתנור הרי דמכה בפטיש אינו מלאכה רק אם עוש' בידים אבל הנגמר בסיבתו ע"י דבר אחר אין כאן מלאכת מכה בפטיש והה"ד בישול דנגמר הדבר מאליו וקולייס האיספנין שהדחתן הוא גמר מלאכתן ע"כ דמיד על ידי הדחה נגמר מלאכתן שראויין לאכילה שלא ע"י שרייה וכן בהא דאין עיבוד באוכלין בשבת | '''{{עוגן1|אך}}''' במבשל לא קש' להמבוא' ברש"י {{ממ|דע"ד ע"ב}} בהא דמאן דעביד חבית חייב משום שבע חטאות תנורא משום שמונה וכתב רש"י דגבי חבית ליכא משום מכה בפטיש דמאליה נגמרת מלאכתו בתנור הרי דמכה בפטיש אינו מלאכה רק אם עוש' בידים אבל הנגמר בסיבתו ע"י דבר אחר אין כאן מלאכת מכה בפטיש והה"ד בישול דנגמר הדבר מאליו וקולייס האיספנין שהדחתן הוא גמר מלאכתן ע"כ דמיד על ידי הדחה נגמר מלאכתן שראויין לאכילה שלא ע"י שרייה וכן בהא דאין עיבוד באוכלין בשבת {{ממ|דף ע"ה ע"ב}} א"ח משום מכה בפטיש משום דאח"כ נעשה ממילא ובזה י"ל בהא דהקשה המל"מ {{ממ|פי"א משבת}} הא דצריך לדרוש תקרב במלח אף בשבת הא ליכא איסור דאוריית' במליחת בשר ולהנ"ל י"ל משום מלאכת מכה בפטיש והוי כמו תיקון מנא כיון דאין צריך שישהה הרבה רק מיד אולם מש"ס יבמות {{ממ|דף ל"ג}} בזר ששימש בשבת במה מבואר דזה ל"ה כמלאכת מכה בפטיש ואף בהדס שענביו מרובין מעליו אם לקטן דהוי תיקון מנא כמבואר סוכ' {{ממ|דף צ"ג}} כתבו התו' דל"ה מלאכ' דאוריית' עכ"פ מבישול לא קשה כיון דמאליו נגמר ל"ה מכה בפטיש וכמ"ש רש"י בחביתא אולם ברא"ש מס' ביצה {{ממ|פ"ד אות ט"ו}} כתב בקדרה חדשה ומשום ליבון רעפים נגעו בה והיינו משום חיסום דאיכא חיוב חטאת משום מכה בפטיש. הרי אף דמלאכת מכה בפטיש נעשית מאליה מ"מ חייב ודוחק לומר דשם נעשה החיסום מיד וצ"ע בזה: | ||
'''{{עוגן1|ויש}}''' להתבונן אם נאמר דמלאכת מכה בפטיש שייך באוכלין א"כ יהי' אסור למזוג י"ש חזק אם אי אפשר לשתותו מחמת חורפו וחזקו אם לא יתערב עם מים המערבו בשבת במים יתחייב משום מכ' בפטיש ולא כן משמע מש"ס דבימיהם הי' היין חזק דאינו ראוי לשתות בלא מזיגה והיו מוזגין אותו גם בשבת. ובמסכת שבת {{ממ|דף מ"א}} מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה. ופי' התוס' משם הר"ר פורת שמוזגין המים חמין ביין לפי שהמים אינן כ"כ חמין במוליאר שיתבשל היין מן המים שמוזגים לתוכו אבל אנטיכי אע"פ שגרופ' אין שותין הימנ' לפי שאנטיכי יש בה הבל יותר ומתבשל היין מן המים בשעת מזיגה ועי"ש רשב"א משם רבינו יונה שהקשה ע"ז אפי' באנטיכי הא חמין לתוך צונן מותר ובפנ"י כ' דבמזיגת מים ביין אסור אפי' ע"י עירוי חמין לתוך צונן כיון דהוי גמר מלאכתו בכך לפי שאין היין ראוי לשתות בלא מזיגה דמי קצת למליח ישן וקולייס האיספנין דאפי' ע"י הדחה אסור משום דהוי גמר מלאכתו עי"ש ויקש' דאם אינו ראוי לשתות בלא מזיגה אף בצונן יהיה אסור למזוג משום חיוב מלאכה דמכה בפטיש וכמ"ש הלבוש: | '''{{עוגן1|ויש}}''' להתבונן אם נאמר דמלאכת מכה בפטיש שייך באוכלין א"כ יהי' אסור למזוג י"ש חזק אם אי אפשר לשתותו מחמת חורפו וחזקו אם לא יתערב עם מים המערבו בשבת במים יתחייב משום מכ' בפטיש ולא כן משמע מש"ס דבימיהם הי' היין חזק דאינו ראוי לשתות בלא מזיגה והיו מוזגין אותו גם בשבת. ובמסכת שבת {{ממ|דף מ"א}} מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה. ופי' התוס' משם הר"ר פורת שמוזגין המים חמין ביין לפי שהמים אינן כ"כ חמין במוליאר שיתבשל היין מן המים שמוזגים לתוכו אבל אנטיכי אע"פ שגרופ' אין שותין הימנ' לפי שאנטיכי יש בה הבל יותר ומתבשל היין מן המים בשעת מזיגה ועי"ש רשב"א משם רבינו יונה שהקשה ע"ז אפי' באנטיכי הא חמין לתוך צונן מותר ובפנ"י כ' דבמזיגת מים ביין אסור אפי' ע"י עירוי חמין לתוך צונן כיון דהוי גמר מלאכתו בכך לפי שאין היין ראוי לשתות בלא מזיגה דמי קצת למליח ישן וקולייס האיספנין דאפי' ע"י הדחה אסור משום דהוי גמר מלאכתו עי"ש ויקש' דאם אינו ראוי לשתות בלא מזיגה אף בצונן יהיה אסור למזוג משום חיוב מלאכה דמכה בפטיש וכמ"ש הלבוש: | ||
גרסה מ־03:24, 4 ביולי 2023
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
>>> בפטיש ולשמואל דסובר דחייב משום מכה בפטיש וכ"כ הרמב"ם (פכ"ג) משבת ועי' לח"מ (פ"י משבת) שכתב דחייב שתים משום בונה ומשום מכה בפטיש הרי מבואר אף שעוש' לצורך השלמ' יש בו ג"כ מכה בפטיש ובהגהות מרדכי פרק הבונה סובר דדעת רב דאמר משום בונה היינו כיון שעוד מחוסר בנין אין בו מכה בפטיש וכיון דאין בנין בכלים אינו חייב כלל דאין נקרא מכה בפטיש אלא בדבר שאינו חסר בנין ובחסרון בנין לא תהא מלאכת מכה בפטיש אולם שמואל דסובר דחייב משום מלאכת מכה בפטיש ולדעת הרמב"ם יש בו תרתי בונה ומכה בפטיש הרי אף במה דיש חסרון מלאכה יש בו ג"כ מכה בפטיש ויקשה כל מבשל יתחייב משום מכה בפטיש ג"כ ואף להסוברים דאין חיוב משום מכה בפטיש כשיש חיוב מלאכה אחרת מ"מ יקשה במבשל בחמי טבריא ובדבר שאינו תולדות האור דפטור יקשה דמ"מ יתחייב משום מב"פ:
אך במבשל לא קש' להמבוא' ברש"י (דע"ד ע"ב) בהא דמאן דעביד חבית חייב משום שבע חטאות תנורא משום שמונה וכתב רש"י דגבי חבית ליכא משום מכה בפטיש דמאליה נגמרת מלאכתו בתנור הרי דמכה בפטיש אינו מלאכה רק אם עוש' בידים אבל הנגמר בסיבתו ע"י דבר אחר אין כאן מלאכת מכה בפטיש והה"ד בישול דנגמר הדבר מאליו וקולייס האיספנין שהדחתן הוא גמר מלאכתן ע"כ דמיד על ידי הדחה נגמר מלאכתן שראויין לאכילה שלא ע"י שרייה וכן בהא דאין עיבוד באוכלין בשבת (דף ע"ה ע"ב) א"ח משום מכה בפטיש משום דאח"כ נעשה ממילא ובזה י"ל בהא דהקשה המל"מ (פי"א משבת) הא דצריך לדרוש תקרב במלח אף בשבת הא ליכא איסור דאוריית' במליחת בשר ולהנ"ל י"ל משום מלאכת מכה בפטיש והוי כמו תיקון מנא כיון דאין צריך שישהה הרבה רק מיד אולם מש"ס יבמות (דף ל"ג) בזר ששימש בשבת במה מבואר דזה ל"ה כמלאכת מכה בפטיש ואף בהדס שענביו מרובין מעליו אם לקטן דהוי תיקון מנא כמבואר סוכ' (דף צ"ג) כתבו התו' דל"ה מלאכ' דאוריית' עכ"פ מבישול לא קשה כיון דמאליו נגמר ל"ה מכה בפטיש וכמ"ש רש"י בחביתא אולם ברא"ש מס' ביצה (פ"ד אות ט"ו) כתב בקדרה חדשה ומשום ליבון רעפים נגעו בה והיינו משום חיסום דאיכא חיוב חטאת משום מכה בפטיש. הרי אף דמלאכת מכה בפטיש נעשית מאליה מ"מ חייב ודוחק לומר דשם נעשה החיסום מיד וצ"ע בזה:
ויש להתבונן אם נאמר דמלאכת מכה בפטיש שייך באוכלין א"כ יהי' אסור למזוג י"ש חזק אם אי אפשר לשתותו מחמת חורפו וחזקו אם לא יתערב עם מים המערבו בשבת במים יתחייב משום מכ' בפטיש ולא כן משמע מש"ס דבימיהם הי' היין חזק דאינו ראוי לשתות בלא מזיגה והיו מוזגין אותו גם בשבת. ובמסכת שבת (דף מ"א) מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה. ופי' התוס' משם הר"ר פורת שמוזגין המים חמין ביין לפי שהמים אינן כ"כ חמין במוליאר שיתבשל היין מן המים שמוזגים לתוכו אבל אנטיכי אע"פ שגרופ' אין שותין הימנ' לפי שאנטיכי יש בה הבל יותר ומתבשל היין מן המים בשעת מזיגה ועי"ש רשב"א משם רבינו יונה שהקשה ע"ז אפי' באנטיכי הא חמין לתוך צונן מותר ובפנ"י כ' דבמזיגת מים ביין אסור אפי' ע"י עירוי חמין לתוך צונן כיון דהוי גמר מלאכתו בכך לפי שאין היין ראוי לשתות בלא מזיגה דמי קצת למליח ישן וקולייס האיספנין דאפי' ע"י הדחה אסור משום דהוי גמר מלאכתו עי"ש ויקש' דאם אינו ראוי לשתות בלא מזיגה אף בצונן יהיה אסור למזוג משום חיוב מלאכה דמכה בפטיש וכמ"ש הלבוש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |