שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ג/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (כותרת מלוח המפתחות + חלוקה לקטעים + הערה מהשמטה למפתחות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ו) ''' | {{מרכז|[למאן דאמר דאינו חוזר ונעור אם הוא דוקא כשנודע קודם פסח או אפילו אם נודע בפסח]}} | ||
ו) '''למאן דאמר אינו חוזר ונעור היינו אפילו לא נודע אלא בתוך הפסח דממילא נתבטל קודם הפסח.''' כן כתב מרן חיד"א בספרו ברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/תמז#ח|סי' תמ"ז אות ח']]}} בשם הרב בית יהודה {{ממ|סי' ט"ו}} וכן פסק הרב חיי אדם בנשמת אדם {{ממ|סי' כ"ה}} וכתב שכן דעת הרב חות דעת. והסביר לחלק בזה בין חמץ לשאר איסורין. והרב מקור חיים סי' תמ"ז {{ממ|ב[[מקור חיים - ביאורים/אורח חיים/תמז#ט|ביאורים אות ט']]}} [על מה שכתב הרמ"א דנוהגים בלח בלח דאינו חוזר ונעור] ביאר שם דלפי דברי האיסור והיתר {{ממ|[[איסור והיתר/ז|כלל ז']]}} יש מקום לומר דאם נתערב אחר שש דאז החמץ כבר נעשה איסור, אם לא נודע{{הערה|['''וזאת''' להודיע כי הקרעקטין לסימן זה היו למראה עיני ידידי הרה"ג מוהר"ר חיים יעקב נפתלי דומ"ץ בווארשא יצ"ו ועל מה שכתבתי בפנים באות זו {{ממ|בדף י"ב ע"ב שורה ה'}} בשם מקור חיים אם לא נודע עד הפסח וכו' רשם בגליון על תיבת נודע וז"ל:{{ש}}בדברי המק"ח צריכים להגיה דצריך להיות אם לא '''נולד''' וכן הוגה במק"ח שהדפסתי אני הצעיר. וצריך לראות אם לא יוקשה על ידי זה על דברי השדי חמד כאן ולרגע אי אפשר לי לראות על נכון. עכ"ל יצ"ו.{{ש}}והנה אמת כי רוב ככל המקומות שהזכרתי במערכה זו את דברי הגאון מקור חיים הוא על פי הספר מקור חיים דפוס ישן שהיה אצלי עד אשר זכיתי וכיבדני ידידי אביר יעקב יצ"ו במתנתא דתור"ה ס' מק"ח שהדפיסו מחדש ברוב יופי ופאר והדר ואות זו כבר היתה כתובה אצלי מלפני כמה שנים ולא פניתי לעיין שנית בהדפוס החדש אמנם עתה עיינתי שם ואנכי הרואה שבמה שהבאתי אני הדל בשמו אין שום חילוק בין הדפוס ישן להחדש אכן נוד"ע ויפה כתבתי (נודע ולא נולד) והנני מעתיק לשון הגאון מקור חיים עם ההגהה הנ"ל וזהו (על מה שכתב הרמ"א ונוהגים כסברא ראשונה שאינו חוזר וניעור בכל תערובת שהוא לח בלח) ונסתפקתי אם לא נודע התערובת עד תוך הפסח אם חוזר וניעור דהא עיקר פילפול של הר"ן ופרי חדש הוא אי חמץ קודם פסח דמי לאיסור והיתר או להיתר בהיתר וכיון דאפילו באיסור והיתר אם לא נודע התערובת עד שניתוסף חוזר וניעור עיין שפתי כהן [[ש"ך/יורה דעה/צט#סעיף כא|יו"ד סי' צ"ט סעיף כ"א]] אמנם נראה כיון דגם שם הרבה פוסקים סוברים דאף בלא ידיעה אינו חוזר וניעור וגם האיסור והיתר {{ממ|[[איסור והיתר/ז#ג|כלל ז' דין ג']]}} כתב דבכל הדברים שאינם מתבטלים אם לא נודע (כאן בהדפוס חדש א"ל נולד) האיסור עד אחר התערובת מתבטל ואם כן הכי נמי בחמץ בפסח אך לפי זה אם נתערב אחר שש דאז החמץ כבר נעשה איסור ולא נודע עד הפסח לא שייך טעם האיסור והיתר אך מכל מקום יש לסמוך אהנך פוסקים דסברי דלא בעינן ידיעה עכ"ל. הנך רואה דהחילוק שבין הדפוסים הוא בגוף דברי האיסור והיתר שבמקום שכתוב בדפוס ישן אם לא נודע הוגה בחדש אם לא נולד, אבל במה שלמד הגאון מדברי האיסור והיתר לענין חמץ אין שום חילוק בהדפוסים ואני הדל לא כתבתי בשמו מה שהביא מהאיסור והיתר כי אם מה שחדש לענין חמץ גם בהדפוס חדש כתוב נודע (לא נולד) רק שיש חילוק כמלא נימא במה שכתבתי אני הדל (אם לא נודע) ממה שכתוב בספר (ולא נודע) שלא על זה היתה כונת ידידי הרב יצ"ו ותו לא מידי: {{צבע גופן|אפור|השמטה למפתחות בסוף המערכה}}}} עד הפסח אסור, דלא שייך טעם האו"ה. ומכל מקום יש לסמוך על סברת שאר פוסקים דלא בעינן ידיעה. | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | והרב בית שלמה באורח חיים [[בית שלמה/אורח חיים/פז|סי' פ"ז]] {{ממ|ד' ג"ן סוף ע"ג}} כתב וז"ל: ועוד כאן לא נודע התערובת קודם הפסח ואם כן לא נתבטל קודם הפסח כלל דביטול ברוב תלוי בידיעה דוקא כמו שכתב הש"ך סוף סי' ק"ט {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/קט#יב|סקי"ב]]}} וכן עיקר. והפר"ח בסוף סי' צ"ט האריך בזה. וכן כתבו האחרונים לענין חתיכה הראויה להתכבד. ובאמת אף בלח בלח שנתבטל דנקיטינן דאינו חוזר ונעור יש לפקפק בלא נודע התערובת. ומה שכתב המק"ח סי' תמ"ז סק"ט אינו מוכרח ובפרט מה שכתב בשם האו"ה תמוה. ואף על פי כן נהוג עלמא דאף בלא נודע אינו חוזר ונעור בלח בלח והטעם דבלח בלח דנתבטל בששים הוי כמאן דליתא לאיסורא כלל מה שאין כן יבש ביבש דאיתא לאיסורא ודאי תלי בידיעה. ועיין כסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/אבות הטומאה/יא#סוף|סוף פרק י"א מהלכות אבות הטומאה]]}} ומשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/מטמאי משכב ומושב/א#ד|פרק א' מהלכות מטמאי משכב ומושב דין ד']]}} ובנודע ביהודה מהדורא תניינא {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/מה|חלק יו"ד סי' מ"ה]] ו[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/נד|סי' ד"ן]]}} ובמקור חיים {{ממ|[[מקור חיים - ביאורים/אורח חיים/תמז#טז|סי' תמ"ז ס"ק י"ו]]}} ובחות דעת {{ממ|[[חוות דעת - ביאורים/יורה דעה/צו#|סוף סי' צ"ו]]}}. ואף שמדברי מג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תנא#ל|תנ"א סק"ל]]}} נראה קצת דחתיכה שנאסרה על ידי בליעה שנתערבה ברוב קודם הפסח אינו חוזר ונעור כמו שכתב המק"ח {{ממ|[[מקור חיים/אורח חיים/תמז#י|שם סק"י]]}} מכל מקום כיון שהחק יעקב ב[[חק יעקב/אורח חיים/תנא#|סי' תנ"א]] כתב בפירוש דגם בכי האי גוונא חוזר ונעור וגם בדברי הרמג"א יש לפרש שאינו חולק עליו כמו שכתבו האחרונים יש להחמיר עכ"ל. | ||
והרב פני יאושע {{ממ|ב[[שו"ת פני יהושע/ב/יב#סוף|ח"ב סי' י"ב]] בסופו}} כתב שנשאל בחטה שנמצאת במצה שנאפית קודם הפסח דנוהגים להתיר בפסח הואיל ולא נתנה טעם בפסח דקשה דאינו בטל עד שיודע לו כמו שכתבו הרא"ש והטור וכו' וכתב דשגג בזה דהתם היינו דוקא לענין שתי זתי איסור שנפלו בזה אחר זה דכשלא נודע בנתים הוי כנפלו עתה שניהם וצריך תרי ששים ולא אמרינן דנהפך הראשון להיתר שנתבטל כבר ויבטל אח"כ את השני אבל הכא שאין איסור אחר הנה אחר שנודע לנו מבטלין אפילו למפרע דמה לנו לבטל אחר הידיעה דוקא ודבר זה לא נזכר בשום מקום וכו' עי"ש. | |||
ובספר יד יהודה להג' מוהרי"ל לנדא על הלכות דם ומליחה שנדפס מקרוב ב[[יד יהודה/יורה דעה/סט#ז|סי' ס"ט אות ז']] עמד בחקירה זו לענין כל האיסורין כיוצא לזה והאריך בענין זה והביא דברי המק"ח ופנ"י הנ"ל ושקיל וטרי בדב"ק ומכל מקום מסיק גם הוא לענין חמץ שנתבטל קודם הפסח דאף דלא נודע התערובת עד הפסח אינו חוזר ונעור עיש"ב. | |||
והרב מוהריט"ץ ב[[שו"ת מהריט"ץ/סד|סי' ס"ד]] במי ששרה צמוקים קודם הפסח ובתוך הפסח מצא חטים שנתבקעו כתב דאם לא היו מבשלים הצמוקים בפסח היו בטלים קודם הפסח ואין חוזר ונעור וכו' עי"ש אלמא סבירא ליה דאף אם לא נודע התערובת אלא בפסח אינו חוזר ונעור: | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:15, 29 במרץ 2023
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד
אסיפת דינים חמץ ומצה ג
ו) למאן דאמר אינו חוזר ונעור היינו אפילו לא נודע אלא בתוך הפסח דממילא נתבטל קודם הפסח. כן כתב מרן חיד"א בספרו ברכי יוסף (סי' תמ"ז אות ח') בשם הרב בית יהודה (סי' ט"ו) וכן פסק הרב חיי אדם בנשמת אדם (סי' כ"ה) וכתב שכן דעת הרב חות דעת. והסביר לחלק בזה בין חמץ לשאר איסורין. והרב מקור חיים סי' תמ"ז (בביאורים אות ט') [על מה שכתב הרמ"א דנוהגים בלח בלח דאינו חוזר ונעור] ביאר שם דלפי דברי האיסור והיתר (כלל ז') יש מקום לומר דאם נתערב אחר שש דאז החמץ כבר נעשה איסור, אם לא נודע[1] עד הפסח אסור, דלא שייך טעם האו"ה. ומכל מקום יש לסמוך על סברת שאר פוסקים דלא בעינן ידיעה.
והרב בית שלמה באורח חיים סי' פ"ז (ד' ג"ן סוף ע"ג) כתב וז"ל: ועוד כאן לא נודע התערובת קודם הפסח ואם כן לא נתבטל קודם הפסח כלל דביטול ברוב תלוי בידיעה דוקא כמו שכתב הש"ך סוף סי' ק"ט (סקי"ב) וכן עיקר. והפר"ח בסוף סי' צ"ט האריך בזה. וכן כתבו האחרונים לענין חתיכה הראויה להתכבד. ובאמת אף בלח בלח שנתבטל דנקיטינן דאינו חוזר ונעור יש לפקפק בלא נודע התערובת. ומה שכתב המק"ח סי' תמ"ז סק"ט אינו מוכרח ובפרט מה שכתב בשם האו"ה תמוה. ואף על פי כן נהוג עלמא דאף בלא נודע אינו חוזר ונעור בלח בלח והטעם דבלח בלח דנתבטל בששים הוי כמאן דליתא לאיסורא כלל מה שאין כן יבש ביבש דאיתא לאיסורא ודאי תלי בידיעה. ועיין כסף משנה (סוף פרק י"א מהלכות אבות הטומאה) ומשנה למלך (פרק א' מהלכות מטמאי משכב ומושב דין ד') ובנודע ביהודה מהדורא תניינא (חלק יו"ד סי' מ"ה וסי' ד"ן) ובמקור חיים (סי' תמ"ז ס"ק י"ו) ובחות דעת (סוף סי' צ"ו). ואף שמדברי מג"א (תנ"א סק"ל) נראה קצת דחתיכה שנאסרה על ידי בליעה שנתערבה ברוב קודם הפסח אינו חוזר ונעור כמו שכתב המק"ח (שם סק"י) מכל מקום כיון שהחק יעקב בסי' תנ"א כתב בפירוש דגם בכי האי גוונא חוזר ונעור וגם בדברי הרמג"א יש לפרש שאינו חולק עליו כמו שכתבו האחרונים יש להחמיר עכ"ל.
והרב פני יאושע (בח"ב סי' י"ב בסופו) כתב שנשאל בחטה שנמצאת במצה שנאפית קודם הפסח דנוהגים להתיר בפסח הואיל ולא נתנה טעם בפסח דקשה דאינו בטל עד שיודע לו כמו שכתבו הרא"ש והטור וכו' וכתב דשגג בזה דהתם היינו דוקא לענין שתי זתי איסור שנפלו בזה אחר זה דכשלא נודע בנתים הוי כנפלו עתה שניהם וצריך תרי ששים ולא אמרינן דנהפך הראשון להיתר שנתבטל כבר ויבטל אח"כ את השני אבל הכא שאין איסור אחר הנה אחר שנודע לנו מבטלין אפילו למפרע דמה לנו לבטל אחר הידיעה דוקא ודבר זה לא נזכר בשום מקום וכו' עי"ש.
ובספר יד יהודה להג' מוהרי"ל לנדא על הלכות דם ומליחה שנדפס מקרוב בסי' ס"ט אות ז' עמד בחקירה זו לענין כל האיסורין כיוצא לזה והאריך בענין זה והביא דברי המק"ח ופנ"י הנ"ל ושקיל וטרי בדב"ק ומכל מקום מסיק גם הוא לענין חמץ שנתבטל קודם הפסח דאף דלא נודע התערובת עד הפסח אינו חוזר ונעור עיש"ב.
והרב מוהריט"ץ בסי' ס"ד במי ששרה צמוקים קודם הפסח ובתוך הפסח מצא חטים שנתבקעו כתב דאם לא היו מבשלים הצמוקים בפסח היו בטלים קודם הפסח ואין חוזר ונעור וכו' עי"ש אלמא סבירא ליה דאף אם לא נודע התערובת אלא בפסח אינו חוזר ונעור:
- ↑ [וזאת להודיע כי הקרעקטין לסימן זה היו למראה עיני ידידי הרה"ג מוהר"ר חיים יעקב נפתלי דומ"ץ בווארשא יצ"ו ועל מה שכתבתי בפנים באות זו (בדף י"ב ע"ב שורה ה') בשם מקור חיים אם לא נודע עד הפסח וכו' רשם בגליון על תיבת נודע וז"ל:
בדברי המק"ח צריכים להגיה דצריך להיות אם לא נולד וכן הוגה במק"ח שהדפסתי אני הצעיר. וצריך לראות אם לא יוקשה על ידי זה על דברי השדי חמד כאן ולרגע אי אפשר לי לראות על נכון. עכ"ל יצ"ו.
והנה אמת כי רוב ככל המקומות שהזכרתי במערכה זו את דברי הגאון מקור חיים הוא על פי הספר מקור חיים דפוס ישן שהיה אצלי עד אשר זכיתי וכיבדני ידידי אביר יעקב יצ"ו במתנתא דתור"ה ס' מק"ח שהדפיסו מחדש ברוב יופי ופאר והדר ואות זו כבר היתה כתובה אצלי מלפני כמה שנים ולא פניתי לעיין שנית בהדפוס החדש אמנם עתה עיינתי שם ואנכי הרואה שבמה שהבאתי אני הדל בשמו אין שום חילוק בין הדפוס ישן להחדש אכן נוד"ע ויפה כתבתי (נודע ולא נולד) והנני מעתיק לשון הגאון מקור חיים עם ההגהה הנ"ל וזהו (על מה שכתב הרמ"א ונוהגים כסברא ראשונה שאינו חוזר וניעור בכל תערובת שהוא לח בלח) ונסתפקתי אם לא נודע התערובת עד תוך הפסח אם חוזר וניעור דהא עיקר פילפול של הר"ן ופרי חדש הוא אי חמץ קודם פסח דמי לאיסור והיתר או להיתר בהיתר וכיון דאפילו באיסור והיתר אם לא נודע התערובת עד שניתוסף חוזר וניעור עיין שפתי כהן יו"ד סי' צ"ט סעיף כ"א אמנם נראה כיון דגם שם הרבה פוסקים סוברים דאף בלא ידיעה אינו חוזר וניעור וגם האיסור והיתר (כלל ז' דין ג') כתב דבכל הדברים שאינם מתבטלים אם לא נודע (כאן בהדפוס חדש א"ל נולד) האיסור עד אחר התערובת מתבטל ואם כן הכי נמי בחמץ בפסח אך לפי זה אם נתערב אחר שש דאז החמץ כבר נעשה איסור ולא נודע עד הפסח לא שייך טעם האיסור והיתר אך מכל מקום יש לסמוך אהנך פוסקים דסברי דלא בעינן ידיעה עכ"ל. הנך רואה דהחילוק שבין הדפוסים הוא בגוף דברי האיסור והיתר שבמקום שכתוב בדפוס ישן אם לא נודע הוגה בחדש אם לא נולד, אבל במה שלמד הגאון מדברי האיסור והיתר לענין חמץ אין שום חילוק בהדפוסים ואני הדל לא כתבתי בשמו מה שהביא מהאיסור והיתר כי אם מה שחדש לענין חמץ גם בהדפוס חדש כתוב נודע (לא נולד) רק שיש חילוק כמלא נימא במה שכתבתי אני הדל (אם לא נודע) ממה שכתוב בספר (ולא נודע) שלא על זה היתה כונת ידידי הרב יצ"ו ותו לא מידי: השמטה למפתחות בסוף המערכה
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |