שדי חמד/כללים/י/נג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית - לעילוי נשמת מרנא ורבנא חכם שמעון בן חביבה בעדני זצוקללה"ה)
 
 
שורה 12: שורה 12:
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: י]]

גרסה אחרונה מ־02:17, 17 בינואר 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png נג

כלל נג יום טוב דרשות. יש קצת יחידים שעל ידי שאירע להם נס קבעו באותם ימים יום טוב לדורות למשתה ושמחה וגם בתשובת מוהר"ם אלשקר סי' מ"ט הביא מעיר אחת שתקנו לעשות יום י"א בטבת כיום פורים על נס גדול שנעשה להם באותו יום ולכאורה יש סמך למנהג זה ממה שאמרו בפרק קמא דשבת מי כתב מגילת תענית חנניה בן חזקיהו וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות שנגאלין מהם והנס חביב להם להזכירו לשבחו של הקב"ה ואם חל יום טוב זה בתשעה באב דחוי אין צריך להשלים התענית כמו שכתב בטור סוף סי' תקנ"ט אבל אחר העיון נראה דהני ימים טובים והני סעודות כולהו דרשות נינהו דהא קימא לן בטלה מגילת תענית ואי קמייתי בטיל אחריני מי מוסיפינן ואי מוסיפין הוי יום טוב דרשות דלא כמוהר"ם אלשקר שם שכתב על י"א טבת הנ"ל דאפילו אם נהגו כן בלא קבלה בחרם חל עליהם לדורות וכו' דליתא שאם לא היתה בחרם אינו מנהג ואפילו התרה לא בעי ואין חילוק בין יחיד לרבים אלו תורף דברי רבינו הפרי חדש במנהגי איסור והיתר סי' י"ד עי"ש והרב נהר שלום בסי' תצ"ו דף קמ"ט ע"א כתב דכיון דאיכא כמה מרבוותא דסברי דאפילו מנהג בטעות בעי התרה (כמו שכתב שם בדף קמ"ח ע"ג) אין לזלזל בלא התרה ומידי מנהג לא נפיק ומנהג טוב בעי התרה וזה שקובעו ליום טוב זריז ונזכר נפלאות האל יתברך מנהג טוב הוא וכו' והא דבטלה מגילת תענית היינו לקבוע יום טוב על כל ישראל אבל ליחיד או יחידים שפיר דמי עי"ש:

והרב מטה אשר בלשונות רבינו ירוחם בדף קל"ה סעיף כ"ו כתב דנראה דהעיקר כדעת מוהרמ"א והסכים לדבריו הרב משא מלך בח"ז חקירה ג' וגם הרב כנסת הגדולה הביא דבריו בשתיקה משמע דהכי סבירא ליה והיה לו להזכיר שכן פסק גם הרב מגן אברהם סוף סי' תרפ"ו) (בד"ה משנכנס) ומצאתי למרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת העי"ן (בסיפורי רבינו עובדיה ברטנורא) שמדברי הרמב"ם בכתיבת יד שהביא שם למד קצת סיוע לסברת מוהר"ם אלשקר דעיר שקבלו עליהם לעשות כיום פורים ביום שנעשה להם נס חייבים לעשותו ועל מה שדחה הרב פרי חדש מדקימא לן בטלה מגילת תענית כתב דלפי מה שמתבאר מדברי הרמב"ם הנ"ל צריך לומר דהא דבטלה מגלת תענית היינו דוקא לכללות כל ישראל על דרך שכתבו הרבנים מוהר"א יצחקי ומקראי קדש וסיים וכבר הכרעתי כמוהרמ"א בכסא דוד דף ל' ע"א מדברי הרמב"ם שהביא ספר החרדים שקבל עליו ועל זרעו עד סוף כל הדורות יום טוב ביום שעלה מן הים עכ"ל וס' כסא דוד אין מצוי אצלי אמנם ראיתי תורף דב"ק הביאם הרב שנות ימין בח"א דף קכ"ג ע"ג וכתב שבהיותו במצרים ראה דברי הרמב"ם שכתב בשמו בכסא דוד הנ"ל בשיטה כתיבת יד על מסכת ראש השנה וכתב הרב שנות ימין דקימא לן כהרמ"א הנ"ל מאחר שהרבנים מוהר"א יצחקי ומקראי קדש החזיקו דבריו גם הרב חיי אדם בהלכות מגילה כלל דק"ן אות מ"א חולק על הרב פרי חדש דאף דבטלה מגלת תענית היינו מלעשות יום טוב לכל ישראל וכתב דהסעודות שעושים בהם הוו סעודות מצוה דלא כהרב פרי חדש שכתב דהוו סעודת רשות דלא ראה מה שכתב בים של שלמה בבבא קמא סי' ל"ו שכל סעודה שעושים לזכר נפלאות ה' היא סעודת מצוה וכתב שכן עושים יום טוב על הנס שנעשה להם בשנת תקס"ד עי"ש:

גם הרב חתם סופר בחלק אורח חיים סי' קס"ג (בד"ה אמנם נראה) חולק על הרב פר"ח והסביר דהא דאמרינן בש"ס דאי בטלה מגלת תענית אחריני לא מוסיפין היינו למאי דהוה סלקא דעתין דטעמא דבטלה מגלת תענית הוא משום דהני כי הני אבל למסקנא דמייתי תנאי ואמר ר' יוסי טעמא מפני שאבל הוא להם אם כן תינח נסי דתלו בבית המקדש אבל ניסי דתלו בחוצה לארץ אדרבא שמחה שאף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו' ובאמת כן משמע דאחריני מוסיפין מדאמרינן בעירובין דף יו"ד משחרב בית המקדש הוכשרו כל. הארצות לומר שירה וכן נהגו בכמה מדינות והקהלות לעשות להם פורים ביום שנעשה להם הצלה בגולה ול"ג בעומר יוכיח שנתחדש על ידי תלמידי ר' עקיבא והיה אחר החרבן אלא על כרחין מפני שנעשה בחוצה לארץ ודלא כהפרי חדש שקרא תגר על המנהג ההוא ולדעתי מנהג ותיקין הוא דלמסקנא לא קימא לן כהך דאחרינייתא לא מוסיפין אלא כיון שאינו אבל להם יוסיפו ויוסיפו וכן כתב שם בסוף התשובה אות א' דשפיר מצו צבור או יחיד לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי קעבדי עיין מגן אברהם (סוף סי' תרפ"ו) דלא כמו שכתב הפרי חדש עד כאן לשונו וכונתו דמהמחלוקת שהביא שם במגן אברהם במי שנדר לעשות פורים באדר אם יעשה באדר ראשון או באדר שני מוכח דכולי עלמא מודו דיכול לעשות פורים לעצמו וקצת נראה ממה שהביא בפרי מגדים באשל אברהם שם בשם הרב אליהו רבה דנקיט כדעת הרב מוהר"ם אלשקר שהביא הרב פרי חדש עי"ש:

ויותר נראה דכונת הרב חתם סופר לציין דברי המגן אברהם שם (בד"ה משנכנס אדר) ששם הביא לפסק הלכה תשובת הרב מוהר"ם אלשקר הנ"ל וכן מצאתי שכתב בחתם סופר סי' קצ"א שהמגן אברהם (סוף סי' תרפ"ז (צ"ל תרפ"ו)) פסק כמוהרמ"א והביא גם דברי הרב פרי חדש וכתב דליתנהו להני מילי דהרב פרי חדש ומסיק דמותר בלי פקפוק וכתב בשם ספר יוסף אומץ שנעשה נס בפראנקפורט דמיין ביום כ' אדר וקבעוהו שמחה לדורות וכן נהג מר רבו וכן נוהגים אחריו (וכתב שמר רבו היה נופל על פניו שלא לשנות מפני המחלוקת) ומתבאר מדבריו דהסעודות שעושים בהם הם סעודת מצוה ומכל מקום הוא ז"ל נהג לסיים ספר באותו יום כדי שתהיה הסעודה בלי פקפוק:

וכתב בחתם סופר שם דנראה לו דדוקא כשנעשה נס ממיתה לחיים דומיא דמרדכי ואסתר אבל בפדות משאר צרות לא דהרי במרדכי ואסתר אמרו חז"ל דדרוש קל וחומר מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לא כל שכן ואם כן כל זמן שאנו בגלות דליכא פדיון מעבדות לחירות כל שאין ההצלה ממיתה לחיים הבו דלא לוסיף לקבוע יום טוב ולפי הנראה לא ראה דברי מרן חיד"א בספר שם הגדולים הנ"ל בשם הרמב"ם בכתיבת יד שכתב חומש מוגה מספר הידוע במצרים ושוב שמע שבמלכות בריטנייא היה ספר תורה מכתב יד הקדש עזרא הסופר והלך הרמב"ם שם ומצא כל הפרשיות מכוונות למה שהעתיק וכתב הרמב"ם ושמחתי מאד וקבלתי לעשות יום משתה ושמחה ביום ההוא בכל שנה ושנה הוא כ"ח לירח זיו וכתב מרן חיד"א דמדברי הרמב"ם יש סעד לסברת מוהר"ם אלשקר דלא כהרב פרי חד עי"ש דמשמע מזה דלאו דוקא בהצלה דממות לחיים אלא בכל דבר שראוי לשמוח עליו רשאי לקובעו חובה עליו לעשות אותו יום משתה ושמחה ועל כל פנים מדברי הרב חתם סופר במקומות הנ"ל שתים זו שמענו שהסכמת דעתו לדינא דלא כהרב פרי חדש אלא רשאים לנהוג כן והוא מנהג ותיקין אלא דממה שכתב בחתם סופר יורה דעה סי' רל"ג (בד"ה אמנם ידעתי) נראה בהיפך והוא דמר קעסיק שם על מה שנהגו לעשות הילולת רשב"י בעיר הקדש צפ"ת בל"ג בעומר וכתב אם כי כל כוונתם לשם שמים שכרם רב בלי ספק על דרך ודילוגו ודילוקו עלי אהבה כמו שכתבו תוספות ריש פרק אין מעמידין אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה כי כבר כמה כרכורים כרכר בפרי חדש סי' תצ"ו על המקומות שעושים יום טוב ביום שנעשה להם נס מהא דאמרינן בפרק קמא דראש השנה קמייתא בטיל אחרנייתא מוסיפין בתמיה ובמקומו טרחתי הרבה לקיים מנהג עיר מולדתי העושים פורים כ' אדר א' ומנהג מצרים ביום כ"ג אדר שלפי עניות דעתי דאמרי הוא מהאי קל וחומר מעבדות לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה רק מניעת הספד ותענית מנהגא הוא וטעמא גופה לא ידענא וכו' עי"ש כל דב"ק דממרוצת דב"ק נראה דטפי ניחא ליה סברת הרב פרי חדש ורק ליישב מנהג מקומו נדחק וטרח להעמיד המנהג וגם בענין מנהג ההילולא בל"ג בעומר נראה דמיחלפא שיטתיה שבתשובתו שבחלק אורח חיים הנ"ל הכריח סברתו דלא כהרב פרי חדש ואמר ל"ג בעומר יוכיח כמבואר ועיין בדב"ק בסוף סי' רל"ג הנ"ל (בד"ה וכבר הארכתי) שמתבאר באר דמה שכתב ליישב המנהג כן הוא באמת דעתו וסברתו וכדעת כל הגדולים הנז"ל דחולקים על הרב פרי חדש בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף