רמב"ן/בבא בתרא/קסא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''מי סברת עדים כסדרן (אי נמי) [חתימי]. ''' איכא לפרושי כסדר הכתיבה שבתוכו ואיכא לפרושי כסדרן מלמעלה למטה. | |||
'''לא ממטה למעלה תתימי. ''' וקשיא אכתי ליחוש דילמא כתיב מתתאי מאי דבעו ומרבה בסהדי דחתימי עלייהו דהני, אלא דלא חיישינן להכי דסהדי לא חתמי תחלה דמסקי אדעתייהו הא חששא ואין עושין טפלה עיקר לחתום על החתומון שם אבל לחתום אחריהם אין העדים חוששין לכך. אבל ר"ח ז"ל כתב הכי דלמא כתיב מאי דבעי ואע"פ שאין עדים אחורי השטר שכתבו אחרי כן ואמר לו הנחתי זה החלק אחורי השטר אלא לרבות בעדים גם בזו השיטה מאחוריה ולא נזדמן לי וכן כתב בנוסחי דילן ואמר אנא כדי לרבות בעדים הוא דעבדי ואין הפי' הזה ברור למה נאמין אותו ולא נחוש דילמא איהו כתב הנך שיטי דבתנן חתימת העדים. | |||
והר"ר שמואל ז"ל גריס ומפיש בסהדי מאבראי, כלומר כנגד כל אותה שיטה שמוסיף מבפנים יחתום עדים מבחוץ ויש כאן שאלה למאי דקס"ד דכסדר הכתיבה שבתוכו חותמין והרי יש לחוש שמא ימחוק כל מה שכתוב בפנים ויכתוב שטר מבחוץ פשוט וחתימי סהדי מתתאי ועוד דהא דמקשינן בגמ' ליחוש דילמא כתוב מגואי מאי דבעי וכו'. לימא מאי קושיא לימא דגייז לי' לגליון שבסו' השטר. | |||
לפיכך נראה כמו שפירשתי לשון אחר, דמעיקרא קא סלקא דעתך מלמעלה מראש השטר חותמין כלפי סופו השטר שתי והעדים ערב והם חותמין בראש השטר ואין מניחין בו שום גליון משום צד. | |||
וא"ת למאי דמקשינן וליחוש דילמא כתיב ומאי דבעי ואמר אנא לרבות וכו'. להאי פירושא נמי לימא ליה דגייז ליה לגליון שלמטה איכא למימר אי אמר נמי הכי הוה קשיא ליה דילמא מתרמיא ריעותא בשיטה אחרונה גייז לה ולא הוה מצי לפרוקי מידי דהא בראשו של שטר מתחילין לחתום ואין באין עד סופו ויכול לחתוך כמה שירצה ואי אינהו נמי הוו גזו ליה ולגליון אמרי איהו הוא דגז לשיטה אחרונה ואי אמר נמי דמטייט ליה הוה מקשינן ליה ליחוש דילמא גייז ליה לשיטה אחרונה וכו'. וכן אתה מפרש בקושיין דמקשי לעיל לרב הונא. | |||
ואחרים אומרים, משום הכי לא אמר דגייז ליה לגליון שלמטה משום דבעי למכתב בה אשרתא דדייני דתניא בתוספתא במסכת שבועות פרוזבול המקושר העדים חותמין מבחוץ והדיינין חותמין מבפנים וזה הטעם יותר מחוור דללישנא קמא מצי למימר דמצרכינן ליה לגליון שלמטה מבפנים ומטייט ליה אלא שיש לומר שאין זה תקון סופרים ומנהגם. | |||
ולפום מאי דמפרקינן ממטה למעלה חתימי צריך לפרש דסבירא ליה שטר הבא הוא ועידיו בשיטה אחת פסול דאי לא ליחוש דילמא מחיק ליה מבפנים וכתיב בשיטת העדים מבחוץ מאי דבעי והא חתימי סהדי אי נמי איכא למימר דגייז ליה לגליון שלמטה אי נמי מטייט ליה מבחוץ בשיטת העדים והשתא דאתינן להכי יכול אתה לפרש דמעיקרא קא סלקא דעתך דכסדר הכתיבה שבפנים הן חותמין ומטייט ליה כדי מלא וכתוב עליו שטר מלמעלה וכן עיקר. וא"ת סהדי אטיוטא הא דחתימי כדאמרינן לקמן אינו דומה שטר פשוט למקושר שהמקושר הואיל ועידיו מאחוריו והן מעידין על מה שבפנים אע"ג דמטייט ליה נמי אמר שבפנים חתימי. | |||
''' | והא דאמרינן במסקנא '''כל מקושר שאין עדיו כלין בשיטה אחת פסול. ''' יש מפרשין לעולם כסדר הכתיבה הן חותמין ואין אתה יכול לומר שיוסיף למטה וירבה בעדים שכל מקושר שאין עדיו כלין בשיטה אחת פסול. וכך פי' הראב"ד ז"ל ולפי פי' זה צריך אתה לומר דמטייט ליה כדכתיב. והוא הנכון. | ||
ויש מפרשין שלמעלה למטה הם חותמין ערב ובראש השטר הם כותבין ראובן בן ובסוף השטר בשיטה אחרונה הוא כותב יעקב עד וכן כולם זה תחת זה ואם בא לחתוך יעקב עד לא נשאר אלא ראובן בן. | |||
'''וליחוש דילמא גייז לראובן בן וכו'. ''' בדין הוא דלימא ליה דכתיב ראובן בן בחדא דרא ותחתיתו כתיב יעקב עד אלא לפום טעמיה מתרץ ליה. | '''וליחוש דילמא גייז לראובן בן וכו'. ''' בדין הוא דלימא ליה דכתיב ראובן בן בחדא דרא ותחתיתו כתיב יעקב עד אלא לפום טעמיה מתרץ ליה. | ||
גרסה אחרונה מ־12:31, 17 ביולי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מי סברת עדים כסדרן (אי נמי) [חתימי]. איכא לפרושי כסדר הכתיבה שבתוכו ואיכא לפרושי כסדרן מלמעלה למטה.
לא ממטה למעלה תתימי. וקשיא אכתי ליחוש דילמא כתיב מתתאי מאי דבעו ומרבה בסהדי דחתימי עלייהו דהני, אלא דלא חיישינן להכי דסהדי לא חתמי תחלה דמסקי אדעתייהו הא חששא ואין עושין טפלה עיקר לחתום על החתומון שם אבל לחתום אחריהם אין העדים חוששין לכך. אבל ר"ח ז"ל כתב הכי דלמא כתיב מאי דבעי ואע"פ שאין עדים אחורי השטר שכתבו אחרי כן ואמר לו הנחתי זה החלק אחורי השטר אלא לרבות בעדים גם בזו השיטה מאחוריה ולא נזדמן לי וכן כתב בנוסחי דילן ואמר אנא כדי לרבות בעדים הוא דעבדי ואין הפי' הזה ברור למה נאמין אותו ולא נחוש דילמא איהו כתב הנך שיטי דבתנן חתימת העדים.
והר"ר שמואל ז"ל גריס ומפיש בסהדי מאבראי, כלומר כנגד כל אותה שיטה שמוסיף מבפנים יחתום עדים מבחוץ ויש כאן שאלה למאי דקס"ד דכסדר הכתיבה שבתוכו חותמין והרי יש לחוש שמא ימחוק כל מה שכתוב בפנים ויכתוב שטר מבחוץ פשוט וחתימי סהדי מתתאי ועוד דהא דמקשינן בגמ' ליחוש דילמא כתוב מגואי מאי דבעי וכו'. לימא מאי קושיא לימא דגייז לי' לגליון שבסו' השטר.
לפיכך נראה כמו שפירשתי לשון אחר, דמעיקרא קא סלקא דעתך מלמעלה מראש השטר חותמין כלפי סופו השטר שתי והעדים ערב והם חותמין בראש השטר ואין מניחין בו שום גליון משום צד.
וא"ת למאי דמקשינן וליחוש דילמא כתיב ומאי דבעי ואמר אנא לרבות וכו'. להאי פירושא נמי לימא ליה דגייז ליה לגליון שלמטה איכא למימר אי אמר נמי הכי הוה קשיא ליה דילמא מתרמיא ריעותא בשיטה אחרונה גייז לה ולא הוה מצי לפרוקי מידי דהא בראשו של שטר מתחילין לחתום ואין באין עד סופו ויכול לחתוך כמה שירצה ואי אינהו נמי הוו גזו ליה ולגליון אמרי איהו הוא דגז לשיטה אחרונה ואי אמר נמי דמטייט ליה הוה מקשינן ליה ליחוש דילמא גייז ליה לשיטה אחרונה וכו'. וכן אתה מפרש בקושיין דמקשי לעיל לרב הונא.
ואחרים אומרים, משום הכי לא אמר דגייז ליה לגליון שלמטה משום דבעי למכתב בה אשרתא דדייני דתניא בתוספתא במסכת שבועות פרוזבול המקושר העדים חותמין מבחוץ והדיינין חותמין מבפנים וזה הטעם יותר מחוור דללישנא קמא מצי למימר דמצרכינן ליה לגליון שלמטה מבפנים ומטייט ליה אלא שיש לומר שאין זה תקון סופרים ומנהגם.
ולפום מאי דמפרקינן ממטה למעלה חתימי צריך לפרש דסבירא ליה שטר הבא הוא ועידיו בשיטה אחת פסול דאי לא ליחוש דילמא מחיק ליה מבפנים וכתיב בשיטת העדים מבחוץ מאי דבעי והא חתימי סהדי אי נמי איכא למימר דגייז ליה לגליון שלמטה אי נמי מטייט ליה מבחוץ בשיטת העדים והשתא דאתינן להכי יכול אתה לפרש דמעיקרא קא סלקא דעתך דכסדר הכתיבה שבפנים הן חותמין ומטייט ליה כדי מלא וכתוב עליו שטר מלמעלה וכן עיקר. וא"ת סהדי אטיוטא הא דחתימי כדאמרינן לקמן אינו דומה שטר פשוט למקושר שהמקושר הואיל ועידיו מאחוריו והן מעידין על מה שבפנים אע"ג דמטייט ליה נמי אמר שבפנים חתימי.
והא דאמרינן במסקנא כל מקושר שאין עדיו כלין בשיטה אחת פסול. יש מפרשין לעולם כסדר הכתיבה הן חותמין ואין אתה יכול לומר שיוסיף למטה וירבה בעדים שכל מקושר שאין עדיו כלין בשיטה אחת פסול. וכך פי' הראב"ד ז"ל ולפי פי' זה צריך אתה לומר דמטייט ליה כדכתיב. והוא הנכון.
ויש מפרשין שלמעלה למטה הם חותמין ערב ובראש השטר הם כותבין ראובן בן ובסוף השטר בשיטה אחרונה הוא כותב יעקב עד וכן כולם זה תחת זה ואם בא לחתוך יעקב עד לא נשאר אלא ראובן בן.
וליחוש דילמא גייז לראובן בן וכו'. בדין הוא דלימא ליה דכתיב ראובן בן בחדא דרא ותחתיתו כתיב יעקב עד אלא לפום טעמיה מתרץ ליה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |