שו"ת מהרש"ם/ה/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''סימן ז'''}} ב"ה, ד' בשלח תרל"ג פאטק, ליאזלאוויץ. '''על דבר''' השאלה בתינוק שנולד בלא שפה...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{מרכז|'''סימן ז'''}} | {{מרכז|'''סימן ז'''}} | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
'''על דבר''' השאלה בתינוק שנולד בלא שפה עליונה ר"ל ואינו יכול לינוק כלל ונותנים לו לתוך פיו חלב וכדומה והוא בריא בכחו כשאר ילדים וכבר עברו עליו ח' ימים, אם יש למולו. | '''על דבר''' השאלה בתינוק שנולד בלא שפה עליונה ר"ל ואינו יכול לינוק כלל ונותנים לו לתוך פיו חלב וכדומה והוא בריא בכחו כשאר ילדים וכבר עברו עליו ח' ימים, אם יש למולו. | ||
הנה מ"ש רו"מ מהא דיורה דעה [[שולחן ערוך/יורה דעה/פא#|סי' פ"א]] דסתם תינוק מסוכן אצל חלב ליתא שם כן בש"ע רק דאם הוא מסוכן יש להתיר גם בפירש אבל לא בסתמא ועיין ב[[בית יוסף/יורה דעה/פא|בית יוסף]] בזה. אבל כן הוא בש"ס ד[[בבלי/יבמות/קיד/א|יבמות קי"ד]] ועתוס' [[תוספות/שבת/קכא/א|שבת קכ"א]] דסתם תינוק מסוכן אצל חלב ואין צריך אומדנא כלל אבל ברש"י שם כ' שימות בצמא וא"כ נראה דהיינו אם אין לו חלב אחר וראיה מהש"ס [[בבלי/יבמות/מב/א|יבמות מ"ב]] דקאמר שם דידיה ממסמסא ליה בביצים וחלב אם תתעבר ויתעכר חלבה וליכא סכנה ע"ש הרי דליכא חשש סכנה בדבר ובפרט בנידון דנן שכבר עברו איזה ימים | הנה מ"ש רו"מ מהא דיורה דעה [[שולחן ערוך/יורה דעה/פא#|סי' פ"א]] דסתם תינוק מסוכן אצל חלב ליתא שם כן בש"ע רק דאם הוא מסוכן יש להתיר גם בפירש אבל לא בסתמא ועיין ב[[בית יוסף/יורה דעה/פא|בית יוסף]] בזה. אבל כן הוא בש"ס ד[[בבלי/יבמות/קיד/א|יבמות קי"ד]] ועתוס' [[תוספות/שבת/קכא/א|שבת קכ"א]] דסתם תינוק מסוכן אצל חלב ואין צריך אומדנא כלל אבל ברש"י שם כ' שימות בצמא וא"כ נראה דהיינו אם אין לו חלב אחר וראיה מהש"ס [[בבלי/יבמות/מב/א|יבמות מ"ב]] דקאמר שם דידיה ממסמסא ליה בביצים וחלב אם תתעבר ויתעכר חלבה וליכא סכנה ע"ש הרי דליכא חשש סכנה בדבר ובפרט בנידון דנן שכבר עברו איזה ימים והוא בריא הכי רבותיה דתינוק זה ושכיח בדורותינו אצל השרים שמגדלים כל ילדיהם בלא הנקה כנודע. ולכן הדבר פשוט שיש למולו תיכף. ועמ"ש בדעת תורה [[דעת תורה/יורה דעה/לג#ד|רס"י ל"ג סק"ד]] ועי' [[בבלי/נזיר/כא/ב|נזיר כ"א ב']] ו[[רש"י/נזיר/כא/ב#ורמינהו|רש"י ד"ה ורמינהו]] וכו' דאי גייז לשעריה חתך לניב שפתים לא מיית אבל יש לחלק בין גדול לקטן ומ"מ נ"ל כמ"ש, ואמנם יען שכבר עבר זמנו וכעת יגיע מכתבי לידו ביום ה' כבר נודע דברי הרשב"ץ שהובא בש"ך יורה דעה [[ש"ך/יורה דעה/רסו#|סוס"י רס"ו]] דאין למול מילה שלא בזמנה ביום ה' ויום ו' מחשש חילול שבת ואף דהש"ך חולק עליו וגם המג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/שלא#|סי' של"א]] עכ"ז הנה בשיורי כנסת הגדולה ובל"י ובבר"י סי' רס"ב פסקו כהרשב"ץ בזה ועיין בספר כת"א עה"ת פ' תזריע מ"ש על קושיית הגאון ר"מ חריף ז"ל שהובאה בזרע ברך, ועכ"פ לדינא נכון להמתין עד אחר השבת וימולו אותו בלא עיכוב. שוב מצאתי בשו"ת חכם צבי הנוספות [[חכם צבי/ב/יד|סי' י"ד]] שתי' קו' הש"ך על הרשב"ץ וחילק בין אם יוכל למול תיכף אחר השבת, או לא ובכ"ז סיים דלית מאן דחש לדברי רשב"ץ והמנהג פשוט למולו בין ביום ה' בין ביום ו' ועיין מג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/שלא#|סי' של"א]] בשם ראב"ח דלשיטת המחמירים גם ביום ד' אסור והמג"א תמה אבל בפמ"ג שם כתב דיש לומר דג' ימים מעת לעת בעינן ע"ש ודבריו נכונים לענ"ד, ועי' בראב"ע פ' וישלח וביערות דבש [[יערות דבש/א/ה|ח"א דרוש ה']] בביאור דברי ראב"ע ותמצא מפורש כן. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־13:12, 30 בדצמבר 2022
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה, ד' בשלח תרל"ג פאטק, ליאזלאוויץ.
על דבר השאלה בתינוק שנולד בלא שפה עליונה ר"ל ואינו יכול לינוק כלל ונותנים לו לתוך פיו חלב וכדומה והוא בריא בכחו כשאר ילדים וכבר עברו עליו ח' ימים, אם יש למולו.
הנה מ"ש רו"מ מהא דיורה דעה סי' פ"א דסתם תינוק מסוכן אצל חלב ליתא שם כן בש"ע רק דאם הוא מסוכן יש להתיר גם בפירש אבל לא בסתמא ועיין בבית יוסף בזה. אבל כן הוא בש"ס דיבמות קי"ד ועתוס' שבת קכ"א דסתם תינוק מסוכן אצל חלב ואין צריך אומדנא כלל אבל ברש"י שם כ' שימות בצמא וא"כ נראה דהיינו אם אין לו חלב אחר וראיה מהש"ס יבמות מ"ב דקאמר שם דידיה ממסמסא ליה בביצים וחלב אם תתעבר ויתעכר חלבה וליכא סכנה ע"ש הרי דליכא חשש סכנה בדבר ובפרט בנידון דנן שכבר עברו איזה ימים והוא בריא הכי רבותיה דתינוק זה ושכיח בדורותינו אצל השרים שמגדלים כל ילדיהם בלא הנקה כנודע. ולכן הדבר פשוט שיש למולו תיכף. ועמ"ש בדעת תורה רס"י ל"ג סק"ד ועי' נזיר כ"א ב' ורש"י ד"ה ורמינהו וכו' דאי גייז לשעריה חתך לניב שפתים לא מיית אבל יש לחלק בין גדול לקטן ומ"מ נ"ל כמ"ש, ואמנם יען שכבר עבר זמנו וכעת יגיע מכתבי לידו ביום ה' כבר נודע דברי הרשב"ץ שהובא בש"ך יורה דעה סוס"י רס"ו דאין למול מילה שלא בזמנה ביום ה' ויום ו' מחשש חילול שבת ואף דהש"ך חולק עליו וגם המג"א סי' של"א עכ"ז הנה בשיורי כנסת הגדולה ובל"י ובבר"י סי' רס"ב פסקו כהרשב"ץ בזה ועיין בספר כת"א עה"ת פ' תזריע מ"ש על קושיית הגאון ר"מ חריף ז"ל שהובאה בזרע ברך, ועכ"פ לדינא נכון להמתין עד אחר השבת וימולו אותו בלא עיכוב. שוב מצאתי בשו"ת חכם צבי הנוספות סי' י"ד שתי' קו' הש"ך על הרשב"ץ וחילק בין אם יוכל למול תיכף אחר השבת, או לא ובכ"ז סיים דלית מאן דחש לדברי רשב"ץ והמנהג פשוט למולו בין ביום ה' בין ביום ו' ועיין מג"א סי' של"א בשם ראב"ח דלשיטת המחמירים גם ביום ד' אסור והמג"א תמה אבל בפמ"ג שם כתב דיש לומר דג' ימים מעת לעת בעינן ע"ש ודבריו נכונים לענ"ד, ועי' בראב"ע פ' וישלח וביערות דבש ח"א דרוש ה' בביאור דברי ראב"ע ותמצא מפורש כן.